ביקורת ספרותית על הלב של ליליום מאת עמי גדליה
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 בנובמבר, 2013
ע"י girl on fire


לא לא, פשוט, לא...
הנה עוד מקרה של סופרים ישראלים (שבמקרה שלנו סופרת) שמנסה לכתוב ספר פנטזיה בסגנון אמריקאי, וזה פשוט יוצא... לא טוב!
העלילה כל כך ירודה, הכתיבה ארוכה ומייגעת, דמויות חסרות אופי...
ספרים מהסוג הזה פשוט בזבוז של נייר ודיו. עורכי פרסומות למחזור, הנה רעיון חדש לפרסומת: "ספר גרוע- לאור לא מוצאים! כי נייר- לא מבזבזים!" שימו את הספר הזה ברקע ועוד כמה ספרים (לוו דווקא של סופרים ישראלים... אהמ אהמ "נולדו בחצות"...), והרי לכם פרסומת מושלמת!

העלילה מגוללת את סיפורה של ליליום (כן, היא קרואה על שם פרח, מן קטע כזה של העיר לקרוא לילדים שלהם בשמות של פרחים. לא שיש כזו מישהי סיפור...אבל תתארו לכם ילדה בשם "סתוונית החורש"...)
לאחר שליבה נשבר בידי הבחור שהייתה מיודעת לו, היא מקפיאה את הרגשות שלה אצל פיות שבמקרה הם משפחה של אימה (שמתה כמובן בצעירותה- איך לא? סופרים יקרים אתם לא חייבים להרוג את אחד מההורים. זה לא הופך את הסיפור לטראגי יותר נקודה!)

כל הספר התחשק לי לטלטל את ליליום הזאת ולצעוק: "חמודה, לא כל בן ששובר לך את הלב צריך ללכת ולהקפיא רגשות! כן זה כואב (חצי מהספר היא רק מתארת כמה שכואב לה הלב...) אבל אם כל אחד היה עושה את זה- העולם היה הופך לעולם של רובוטים".

*עלול להכיל ספויילרים*

הנה כמה קטעים צפויים ביותר:

1. ליליום מכירה בתחילת הספר "נער אורוות" שבמהלך הספר היא נתקלת בו שוב ושוב... ותוך כדי מסופר גם שהבן של המלך- הנסיך, צריך להגיע בקרוב לעיר אחרי ששנים אף אחד לא ראה אותו... נראה אם אתם מצליחים לראות מה הקשר בין שני הדברים... נכון! כל הכבוד! נער האורוות הוא הנסיך! וואו זה היה כל כך לא צפוי...

2. ליליום מצילה את הנסיך מפושעים שמנסים להרעיל את המלך לעתיד באמצעות האוכל שלו (מה זה פה?! מגילת אסתר?!)

3. והגענו לקטע הכי לא צפוי- ליליום מתחתנת עם הנסיך!

4. הרגשות של ליליום חוזרים בסוף הספר! אפשר להיות יותר צפויים מזה??

באמת שהתאמצתי לקרוא את כל הספר אבל פשוט לא יכולתי. דילגתי על עמודים שלמים עד לסוף הספר.

בזבוז של זמן מוחלט!
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
רק בנוגע לשמות "מן קטע כזה של העיר לקרוא לילדים שלהם בשמות של פרחים". נורית, שושנה, ורד, סיגל, רותם, יערה. להמשיך?
מור (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
... אני דווקא חושבת שהספר היה יפה אני ממש אהבתי האמת שבהתחלה זה היה משעמם אבל אחרי זה הספר היה פשוט מדהים
girl on fire (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה שרוני :)
וכן האמת שגם אני לא מבינה את הקטע הזה של הרומטיקה.
בהתחלה זה היה נחמד, אבל באיזשהו שלב... זה כבר ממש התחיל להעיק.
עצוב... אבל כנראה ככה רואים אותנו :( אולי באמת יש בנות כאלה במציאות, שהבחור שהם אוהבות מגדיר את מי שהם... ויש לי גם תוספת לשאלה שלך: כל בחורה שעוברת איזושהי "חוויה", נתקלת בבן בדרך שהוא במקרה אהבת חייה? זה כבר ממש לא מציאותי...
אבל אני מניחה שאי אפשר לכתוב היום ספר בלי זה.
כנראה שלסופרים ישראלים קשה כבר להמציא רעיונות חדשים... אם את רוצה ספר אם רעיון ממש מקורי (מחו"ל) אני ממליצה לך על "לפני שאפול", בהתחלה הוא קצת קיטשי אבל העלילה ממש מקורית :)
שרון (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעולה (: ראיתי את הספר כמה פעמים בצומת, והתלבטתי באמת אם לקרוא או לא.
את בהחלט נתת לי את התשובה(:
אני לא מבינה, למה סופרים ישראלים(וסופרים בכלל)לא יכולים לכתוב סיפרי פנטזיה בלי כל הקטע הנדחף הזה של רומנטיקה?
לא, תתנו לי להתנסח אחרת.
למה סופרים לא יכולים לכתוב ספר עם גיבורה(ראשית!)בלי כל הקטע הנדחף של רומנטיקה?!
מה, אנחנו עד כדי כך מוגדרות ככה? לפי מי הבחור שאנחנו ניהיה
איתו?
עוד משהו, למה סופרים ישראלים לא מצליחים לכתוב ספרי מד"ב ופנטזיה מקוריים?
לא חייבים להעתיק הכל מחו"ל(מצטערת על ההדגשה וההכללה , אבל בעיקר מאמריקה)?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ