• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

מאת קריסטין הרמל

הביקורת של גל

תמונה של גל
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

מאת קריסטין הרמל

הביקורת של גל

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של גל
הוצאה לאור:הכורסא ומשכל
שנת הוצאה:2013
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
של
לפני 12 שנים

“ספר מקסים. נושא השואה”

82/96
ביקורות על המתיקות שבשכחה
הבאה
שמופי בבית

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

ספר מקסים. מאד נהנתי לקרוא, למרות שנוגע בנושא לא פשוט - השואה, נושא שבדרך כלל אני נמנעת ממנו. אך אי אפשר היה לדעת זאת מהתקציר ומזל שכך. ספר זורם ומעניין. אפשר ממש להריח את העוגות (בתור חובבת עוגות מושבעת זה גם הוסיף נקודות לספר). לקראת הסוף יש קצת מריחה של העלילה, אך זה לא פגם בהנאה. מומלץ בחום.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ר ו נ י ת
ר ו נ י ת
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
2קוראים|גיל ממוצע57|100%נשים

על המבקרת

תמונה של גל

גל

חברה מזה 13 שנים
38 ביקורות•118 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של גל
גל
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות38
לייקים שקיבלה118
דירוג ממוצע3.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת16מתח ריגול והרפתקאות16ספרות מקורית2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של גל

רקורסיה

רקורסיה

בלייק קראוץ'

ספר טוב, מעניין ומעורר מחשבה. אז למה נתתי רק 3 כוכבים? כי הוא מסובך מדי ומבלבל, כך שמצאתי את עצמי לא פעם חוזרת חלקים שלמים אחורה כדי להבין מה בדיוק קרה, איך ולמה. אבל עדיין הייתי נותנת 4 כוכבים אם לא החלק האחרון שהיה מתיש, כיוון שחזר על עצמו יותר מדי פעמים.

לפני שנתיים•
★★★★★
•גל
נעלמת

נעלמת

גיליאן פלין

הספר טוב מאד ומתוחכם. החלק הראשון קצת מפורט מדי, יורד לפרטים קטנים ולא תמיד מעניינים. החלק השני מצויין ובמהלכו מבינים מדוע היו נחוצים כל כך הרבה פרטים.
איימי דאן אליוט נעלמת מביתה ביום הנישואים החמישי שלה, והחשוד המרכזי הוא ניק בעלה. הרבה ראיות מובילות אליו ובנוסף הוא משקר למשטרה במהלך החקירה. הסיפור מוצג פעם מהצד של ניק ופעם מהצד של איימי.
הסוף מפתיע, אך הייתי מעדיפה סוף אחר (ואולי אז הספר היה מקבל 5 כוכבים...).
מומלץ מאד.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גל
מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים

מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים

מרי אן שייפר

ספר מקסים. אני מאד אוהבת ספרים על עיירות קטנות ומקסימות, ותמיד חולמת בעצמי לגור באחת (למרות שבעלי טוען שאחרי חודש שם אשתגע). הספר הוא שילוב מהנה של היסטוריה, הומור, אנושיות, אהבת האדם ואופטימיות. הספר מתרחש בשנת 1946, לאחר סיום המלחמה. ג'ולייט אשטון היא סופרת שמחפשת נושא לספר חדש, ומוצאת אותו בסיפורם של תושבי האי גרנזי, מאיי התעלה הבריטית, שכבשו הנאצים. הספר כתוב כסדרה של מכתבים ומגלה בפנינו אט אט את סיפור חייהם של תושבי האי בזמן הכיבוש, התמודדותם עם המחסור הגדול במזון ובמוצרים בסיסיים, הפחד מהנאצים, שליחתם של הילדים לאנגליה בתקופת הכיבוש (חמש שנים!) על מנת להגן עליהם, דרכי התמודדותם וסיפורי גבורתם, ולצד כל אלו ההנאה ממועדון הקריאה והתמיכה ההדדית. חברי המועדון מקסימים, מצחיקים ואמיתיים, וג'ולייט, לאחר תקופה מסויימת של חלופת מכתבים בינה לבין חברי המועדון, מגיעה לאי ומתאהבת בו.
למרות שאני לא כל כך אוהבת ספר שמבוסס כולו על מכתבים, את הספר הזה אהבתי מאד. הוא מלא הומור ואהבה, מצחיק ושנון, ומצליח להעביר את התחושה הקשה שהייתה באי בזמן הכיבוש, ואת היופי של האי ושל אנשיו.
מומלץ ביותר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גל
האנאלפביתית שידעה לספור

האנאלפביתית שידעה לספור

יונס יונסון

יש תחושה שהסופר מנסה למחזר את ההצלחה של ספרו הקודם "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", ללא הצלחה יתרה. הספר אומנם קריא וזורם, לעיתים גם משעשע, אך יש הרבה קטעים משעממים. לא מצאתי בו יותר מדי עניין. "הזקן בן המאה" היה הרבה יותר שנון, מצחיק ומקורי. גם כאן היו רעיונות "משוגעים", אבל זה הרגיש קצת מאולץ.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גל
האדריכל מפריז

האדריכל מפריז

צ'רלס בלפור

לוסיין הוא אדריכל שמקבל הצעת עבודה מאיש עסקים עשיר לבנות מקומות מסתור ליהודים בתוך דירות השייכות לו. למרות שלוסיין יודע שהוא מסכן את עצמו מאד, השכר הגבוה קורץ לו. מדובר בתקופה שקשה מאד עד בלתי אפשרי למצוא עבודה בפריז. בנוסף לעבודה זו, איש העסקים מציע לו לתכנן בית חרושת לנשק עבור הנאצים. עבודה זו קורצת לו מבחינה מקצועית. הוא מוצא את עצמו בשני מצבים בעייתיים – עזרה ליהודים, שמסכנת את חייו, ועזרה לנאצים, שנחשבת לבגידה.
תחילה ללוסיין לא ממש אכפת מהיהודים עבורם הוא בונה את מקומות המסתור, אך עם הזמן המצב משתנה, ולוסיין הופך מאדם המרוכז בעצמו, לאדם שמוכן לסכן את עצמו כדי להציל אחרים.
הספר מלמד על התקופה הנוראית של כיבוש פריז בידי הנאצים –פחד, הלשנות, מחסור במזון, אבטלה.
ספר יפה ומעניין.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גל
אגדת ברונו ואדלה

אגדת ברונו ואדלה

אמיר גוטפרוינד

לפני כשנה התחלתי לקרוא את "מזל עורב" של אמיר גוטפרוינד. המוכרת בחנות המליצה, ולמרות שהתקציר לא ממש נראה לי, החלטתי לנסות. אחרי חצי ספר בערך הפסקתי. הספר דיכא אותי. אני לא אוהבת ספרים מדכאים ומלנכוליים עוד מאז "מיכאל שלי" בבית הספר. ואולי בעקבות "מיכאל שלי". אבל הבנתי שאמיר גוטפרוינד יודע לכתוב. לכן כשקראתי את התקציר של "אגדת ברונו ואדלה", החלטתי לנסות שוב.
גוטפרוינד מחבר כאן בין עלילה בלשית המתרחשת בתל אביב, לבין חייו של הסופר היהודי ברונו שולץ שנספה בשואה. מספר גופות מתגלות במרכז הארץ, כשעל הקיר לידן מתנוססות כתובות גרפיטי של משפטים הלקוחים מספרו של ברונו שולץ. הבלש יונה מרלין נעזר בזואי נחושתן – נערה שוברת גבולות, ובראי ציטרין – בעל טור בעיתון ומומחה לגרפיטי, כדי לפתור את התעלומה.
יש בספר שילוב מקסים של אנושיות, הומור, חקירה בלשית ודמויות מעניינות.
זואי נחושתן מקסימה. היא בעיני הדמות הראשית כאן. היא שנונה, מצחיקה, בוגרת לגילה, מתוסבכת ומתוקה אמיתית (למרות שהיא לא אוהבת שאומרים לה את זה). הבלש, יונה מרלין, שונה מכל הבלשים הספרותיים הרגילים. הוא נשוי באושר, לא מריר, לא אלכוהוליסט ולא מכור לעבודתו.
הכתיבה של אמיר גוטפרוינד מרתקת, שנונה, קולחת, ומתובלת בהרבה הומור. וכל זה בלי שמץ של דכדוך.
ספר מקסים. מומלץ.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גל
המושיע

המושיע

יו נסבו

שוב ספר מצוין של יו נסבו, ושוב הארי הולה. הבלש הלא-חברותי וכובש הלב חוזר לפתור תעלומת רצח שבה מעורבים חיילים מצבא הישע, נרקומנים חסרי בית, אנשי המעמד הגבוה בנורבגיה, ופליטים ממלחמת יוגוסלביה. ואפשר לסמוך עליו שהוא יצליח...
קראתי הרבה ספרים של סופרים סקנדינביים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות, אבל יו נסבו הוא ללא ספק הטוב מכולם (אולי יחד עם סטיג לרסון שגם הוא מצויין). נסבו יודע לטוות עלילה מעניינת ומותחת, בלי קיטשיות ובלי קלישאות. הוא יודע לשלב בין סיפור העלילה לבין הסיפורים האישיים של הדמויות, ובניגוד לחלק מהסופרים הסקנדינביים שגרמו לי להרגיש ריחוק מה מהדמויות (לעיתים גם כשהספר מוצלח), כאן יש תחושה של מעורבות וקירבה.
מומלץ ביותר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גל
ארץ אבות - מהדורה מחודשת

ארץ אבות - מהדורה מחודשת

רוברט האריס

קראתי את הספר "ארץ אבות" בשבוע של "הקרב על המילקי" . שבוע שבו נשמע קולם של ישראלים שעזבו את הארץ לברלין בגלל שהמילקי שם זול יותר, יוקר המחיה גבוה פחות, החיים טובים יותר, או משהו בסגנון. רק שם הספר - "מה היה קורה אילו היטלר ניצח" גורם לי לצמרמורת. מה באמת היה קורה? כנראה שלא משהו טוב במיוחד.
העלילה מתרחשת ברובה בברלין, שם על רקע שלטון הנאצים בארופה, מנסה חוקר אחד לפענח פרשיית רצח. הספר טוב ומעניין, כתוב היטב וזורם. ו מ ז ע ז ע ...
למרות שאנחנו יודעים את העובדות ושומעים את הסיפורים לגבי מה שקרה שם, זיעזע אותי לקרוא את העדויות דרך העיניים של הצד השני, של הנאצים. תיאורים קרים ועובדתיים, כאילו מתארים את תהליך העבודה במפעל ייצור כלשהו. וכשסיימתי לקרוא זיעזע אותי לחשוב שאפשר לעבור לגור שם, מכל סיבה שהיא, מוצדקת ככל שתהיה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גל
התשוקה לשרוד

התשוקה לשרוד

דנה לוי אלגרוד

קיבלתי את הספר מתנה מחברה לראש השנה. התחברתי לתקציר דווקא מהכיוון של ההישרדות (הייתי מהמכורים של הסדרה "אבודים"). אך האכזבה היתה גדולה. ראשית, זהו יותר רומן רומנטי מאשר ספר שמטרתו לספר על הישרדות של קבוצת ניצולים. וגם בתור רומן רומנטי הוא לא ממש מוצלח. שנית, אווה, הגיבורה הראשית, או אמרלד, נסיכה, מדגסקר, או כל שם אחר שתרצו (למה כל השמות האלו, כמה פעמים אפשר להדגיש אלו עיניים ירוקות ומהממות יש לה?), היא מעצבנת ברמות. אני חושבת שאם הייתי בחבורה לא הייתי יכולה לסבול אותה. הכל סובב סביבה. אבל לא בדרך הרגילה שבה הכל סובב סביב הגיבור הראשי בספר. היא יפהפייה, וכל מי שמסתכל לה בעיניים ממש מתהפנט. כל הגברים נופלים לרגליה, נמשכים אליה, סוגדים לה, ומה לא. כמעט תמיד עושים מה שהיא רוצה כי הגברים שמנהלים את המסע הזה לא יכולים לעמוד בפניה. בנוסף, היא נותנת לאיתן לנהל לה את החיים ברמה של "אתה מרשה לי לשתות?" "מותר לי ללבוש את השמלה החושפנית הזאת?". רוב הדמויות האחרות שטוחות, וכמעט אין לנו פרטים עליהם.
הכתיבה לא טובה. הסופרת עוברת בין גוף ראשון (רוב הזמן אווה היא שמספרת את הסיפור) לגוף שלישי (בדרך כלל כשהסופרת רוצה לספר על ההתלהבות של גבר כלשהו מאווה) באותה פסקה, והרבה פעמים אף באותו משפט.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גל

ביקורות נוספות על "המתיקות שבשכחה"

המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

הקופסא הזו עם הכנפיים שעפה בשמיים תמיד מלחיצה אותי. "הסרטים" על קלקולים אפשריים של מטוסים מביאה אותי לחשוב על דרכים איך להסיט את המחשבות למקומות אחרים. לכן הספר הזה היה מושלם לטיסה. גם אם קצרה.

יש לציין שהספר "עף" מהר יותר מכנפיים. הוא מתקתק משום כל המתכונים המתוקים שבו. הוא גם מר בגלל זיכרונות השואה והבריחה שבו. הוא רומנטי כי יש בו אהבה כמו בסרטים. זהו ספר שמאמין באהבה "עד שהמוות יפריד". העלילה מעבירה חוט מהעבר לעתיד כמין מטוטלת זהו סיפור שמתמקד ב 4 דורות של אופים. העלילה גורמת לקורא להעריך עסקים של משפחות שעוברות מדור לדור. זה נוסך בקורא הרגשה שצריך לשמור ולשמר עסקים כאלה.

כשאני מגיעה בשיטוטי לרחובות בהן יש חנויות קטנות ומטריפות אני הכי מאושרת. יש שם נגיעה אישית בכל פריט. יש פעמון על הדלת. מוזיקה שכנראה בעל החנות מטורף עלייה. העיצוב שכנראה מקורו בטעם אישי ופחות מסחרי משדר אווירה שונה מבתי כל בו גדולים שהקונים הולכים שם לאיבוד.

כדי לא לעשות ספוילרים ועדיין לספק סקירה ראויה רק אומר שיש בעלילה מוטיבים שבהחלט שווים לחשוב עליהם גם היום. מוטיבים שאהבתי מאוד.

על העלילה:

הופ קמה לפנות בוקר לקונדיטוריה. מכניסה מגש דניש, מוציאה קרואסונים, מערבבת, מקמחת, מכינה את הקונדיטוריה לרגע שבה אנשים יכנסו לקפה ומאפה שימתיק להם את היום. העלילה מתחילה ונגמרת בקונדיטוריית "כוכב הצפון" שבקייפ קוד ארה"ב. יש לה ילדה מתבגרת זועפת בגלל הגירושין שהוריה עוברים. יש לה כמה מחזרים שהיא מנפנפת וסבתא חולת אלצהיימר. עד כאן מסובך אבל לא כמו הסיבוך הרציני בהמשך כשתגלה מי היא ומאיפה באה. כשתיסע לפריז ותדבר עם אנשים עם מספרים על הידיים. עם תמונות וסיפורים שיגרמו לה לבכות ולרעוד. עם חיפוש אנשים אבודים וחיבור ביניהם. ועם חוש ריח מפותח שגרם לה להגיע למאפייה של מוסלמים ולגילויים מרעישים על 3 דתות שהתכנסו יחדיו בכדי להילחם באיש מטורף עם שפם שסחף והרס כמעט את העולם. הגילוי המרעיש מבחינתי הוא שבצרפת מוסלמים נוצרים ויהודים חברו יחדיו והחביאו יהודים שברחו מהחיילים הנאצים. בעולם תקין זה בדיוק מה שהייתי מצפה שיעשה.

זה לא ספר עמוק, זה לא ספר עם עברית יפה "שמפילה אותך לקרשים" אך זה ספר עם סיפור נפלא שנקרא בלגימה אחת. סיפור שקל להזדהות אתו. ולמי שאוהב לאפות כמוני יש מתכונים נפלאים.

עוגיות מרנג בן לילה/מתכון אחד מהרבים שישנם בספר

חומרים:

2 חלבונים
חצי כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
חצי כוס שוקולד צ'יפס

הוראות הכנה:

מחממים תנור ל 180 מעלות
מקציפים חלבונים במהירות גבוהה
מוסיפים סוכר באיטיות
מאטים הקצפה ומוסיפים וניל
מקפלים שוקולד צ'יפס פנימה בעדינות
יוצקים בכפית לתבנית
מכניסים את התבנית לתנור
מכבים תנור ומשאירים את התבנית לכל הלילה
ובבוקר הפתעה גדולה
בתאבון....

לפני 6 שנים•
★★★★★
•חני
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

עכשיו זה ברור לי:
'קריסטין הרמל' "not my cup of tea".
לא מתחברת לסגנון כתיבתה, לניסוח ולהשתדלות המתמדת להסביר לקורא/ת
כל משפט, הגיג , או התפתחות בעלילה.
"אני מעיפה מבט בשעון....אני קופאת לרגע...אני רגילה לאחרונה...
אני בולעת רוק....אני נכנסת...."
כל הניסוח הזה של "אני ואני" נמצא בתוך פסקה אחת!! בלתי נסבל מבחינתי :)

הסיפור נסוב על הופ (36) גרושה + ילדה הנאלצת לחזור לבית ילדותה על מנת
לעבוד בקונדיטוריה 'כוכב הצפון' שהקימה סבתה רוז החולה בשיטיון (דמנציה).
לרוז המאמי יש רגעים של צלילות, בהם היא חושפת סודות רחוקים.
הנושא הוא מעניין, אבל הרדידות של הכתיבה הכריעה את הכף,
ובעמוד 57 סגרתי את הספר.

הספר מוגדר "רב מכר עולמי" ועפ"י סקירה של גוגל 94% סימנו לייק,
אצלי זה לא עבר. התחברתי לביקורות הפחות אוהדות כמו:
כתיבה דלה, קיטש אמריקאי, משעמם וצפוי, שטחי, וכמו שכתבה שרון,
לכאורה כל המרכיבים קיימים , אך הספר רדוד מאוד.
בשורה התחתונה, ספר שהוא מעין אופרת סבון טלוויזיונית.
אפשר לוותר.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•michalus
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

"ספר מרגש עם תוכן עמוק שעוסק בכוחם של זיכרונות ובקשרים בין-דוריים. מה שהופך את הקריאה לחוויה כל כך מיוחדת היא הכתיבה המצוינת של קריסטין הרמל – היא כותבת בצורה סוחפת ואינטליגנטית שפשוט 'שואבת' אותך פנימה אל תוך הסיפור המשפחתי. למרות הרקע ההיסטורי הלא פשוט, הספר שומר על טון של תקווה ואופטימיות ולא מרגיש מעיק. מומלץ מאוד למי שמחפשת ספר עם לב ועומק שנכתב על ידי סופרת שיודעת להחזיק את הקורא מהרגע הראשון."

לפני חודשיים•
★★★★★
•דולפין
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

קוראת את הביקורות ולא כ"כ מבינה למה מעקמים את האף. סיימתי לקרוא אותו היום ואני נפעמת. כן, אולי העלילה צפויה (באופן מסויים, לפעמים היא דווקא די מפתיעה)
אני דור שלישי לשואה ולכל סיפור או אזכור אני מתייחסת ביראת כבוד. גם לי במשפחה יש תעלומה שלא נפתרה וכבר מאוחר מידי. הסיטואציות הבין דוריות שקושרות ולא קשורות לשואה, אלא גם ליחסים, לפתיחות, למסורת משפחית נגעו בנקודות מאוד רגישות וחבויות של ליבי.
הספר נקרא מאוד בקלילות, ואני סולחת על כך שהוא לא סחט דמעות. יצאתי עם תובנות מסויימות לגבי ראיה שלי את בני משפחתי וזה מספיק לי, ועל כך אני מודה.
הייתי אומרת על הספר - יש יפים ממך, אבל אין יפה כמוך. אה, והכנתי עוגיות שקדים לפי אחד המתכונים של הספר, והן דומות להפליא לעוגיות שסבתא שלי הייתה עושה.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•ענתי10
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

הופ, בעלת קונדיטוריה שהיתה בבעלות משפחתה במשך כ-60 שנה מגלה דרך סבתה חולת האלצהיימר שחווה רגע של צלילות על העבר המשפחתי שלה. מאוד קיטשי, מתקתק ודי צפוי. אני רואה שאני ממש בדעת מיעוט כאן, אבל לא אהבתי את הספר. אולי הגעתי עם ציפיות גבוהות מדי.
כן, הוא נחמד, מרגש, אבל באמת שקראתי ספרי שואה טובים יותר. בתור ישראלית, יהודיה (אשכנזיה) העיסוק בנושא כאן הרגיש לי שטחי ולעוס. הרגשתי שאני קוראת ספר שנמצא ברשימת קריאה בתיכון של פרבר אמריקאי. בכלל, הרגשתי במהלך הקריאה שהספר הזה מכוון לקהל האמריקאי שלא מכיר ולא מחובר לנושא והספר בא להפגיש אותו עם השואה והיהדות באופן כללי בפעם הראשונה (כן אני יודעת שזה נורא סטראוטיפי לכתוב את זה). הרגשתי שבארבע מאות העמודים של הספר הסופרת ניסתה בכל מאודה לדחוס כמה שיותר הסברים ליהדות, היהדות ביחס לדתות אחרות, מונותאיזם, ואפילו אסון התאומים השתרבב לו (הרי חייבת להיות נגיעה אליו, לא?).

זהו ספרה הראשון של קריסטין הרמל שאני קוראת וכרגע אין לי כל כך חשק להמשיך לספרים האחרים. מה שכן, אני מודה לה על כל המתכונים שיש בספר. בתי ואני אוהבות להעביר זמן איכות באפייה בסופי השבוע, אז יש לנו מתכונים חדשים להשתמש בהם.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•michal_84
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

ספר משעמם וצפוי אין כמעט סיפור, ספר שמנסה לצייר איזה אוטופיה שלא קיימת בין הדתות (ודאי המוסלמית) שכולם טובים אם המתכונים טובים אז אולי היה שווה לקרוא

לפני 4 שנים•
★★★★★
•גקי
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

רומן פשוט, סיפור אהבה פשוט, המערבב את שלוש הדתות לאידיליה פרוגרסיבית לצערי רחוקה מהמציאות. יחד עם מוראות השואה מטובלית במטעמים מתוקים, וכל זה עטוף בנצנצים וורודים של סיפור אהבה מתקתק.
למרות זאת אהבתי את הסיפור והעלילה וגם אני התאהבתי בגיבורה הופ.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•avner
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

זהירות - קלקלנים!

באמת מתיקות. הכול מתוק מסביב - חלק גדול מן הספר מתרחש בבית קפה ובמאפייה הצמודה לו. בספר משובצים מתכונים של המאפים המתוקים המוזכרים בו. והמתיקות היא לא רק זו שמשמינה ומעלה את רמת הסוכר בדם, אלא גם מתיקות מרגיזה בעלילה. אמנם יש הרבה צרות, נישואים שהתפרקו בגלל ניכור ובגידה, מחלות ומוות, קשיים כלכליים חמורים - המאפייה שנמצאת בבעלות המשפחה כבר שלושה דורות עומדת להיסגר בגלל חובות וחוסר יכולת לקבל אשראי בבנק - אבל כמובן שאנשים טובים באים לעזרה, ושמעבר לפינה מצפה אהבה. ומעל לכול - יש מתיקות שבסגירה המתקתקה של כל המעגלים האפשריים - הרומנטיקה מנצחת את הנאצים, את המרחקים הפיזיים ואת מרחק הזמן.
באיזשהו שלב המתיקות הזאת מעוררת בחילה - הסופרת כל כך נחושה להראות לנו שהכול טוב ויפה שהספר הופך לעתים לדידקטי ממש. תוכלו להבין כמה אחוות העמים והדתות חזקה מכול - הרי המוסלמים השתתפו בהמוניהם בהצלת יהודי צרפת, כאחיהם הנוצרים. מעניין מי היו אלה שרצחו יהודים רבים כל כך - אולי חייזרים מן החלל החיצון? הרי בני אברהם - הנוצרים המוסלמים והיהודים - רק סייעו זה לזה להינצל.
מהי המתיקות שבשכחה? רוז, הסבתא המאושפזת במוסד לחולי אלצהיימר, שכחה הכול, אינה זוכרת שבתה היחידה נפטרה, אינה מכירה את נכדתה הופ ואת נינתה אנני, אינה זוכרת את קורות חייה. אך מפעם לפעם יש שעות של חסד וערפל השכחה (המתוק כנראה) מתפוגג לזמן קצר. באחת מאותן שעות חסד מצליחה רוז להעלות על הכתב רשימה של שמות ודורשת מנכדתה לנסוע בהקדם לפריז כדי לגלות מה עלה בגורל האנשים הללו. החיפוש מגלה את ההיסטוריה האמתית של רוז, זו שהקפידה להשכיח ולמחוק במהלך חייה. מסתבר שרוז איננה מי שהכול חשבו שהיא. היא יהודייה שהתאהבה בחייל אמריקני במלחמת העולם והגיעה בעזרתו לארה"ב. משפחתה נספתה בשואה.
החיפוש גם מגלה אנשים חיים, לא כולם נספו בשואה. יש עדיין אנשים שזוכרים את רוז ומתגעגעים אליה.
סיום הספר מביא את הדרמה המתקתקה לשיא. יש איחוד ומוות מתוזמר היטב.
והכול בא על מקומו בשלום - הופ מוצאת אהבה וכסף שמכסה ברווח את כל חובותיה ומבטיח את המשך הקיום של המאפייה.

אז למה בכל זאת דירגתי את הספר כספר טוב?
רק בגלל המחשבות שמבעבעות אצלי מאז שקראתי אותו. ספר שמצליח להשאיר רושם ולעורר נחשול של מחשבות וזיכרונות הוא כנראה ספר טוב.
הוריי ניצולי שואה. בזיכרונו של כל אחד מהם מאוחסנים עשרות אנשים, אולי מאות, שאיש אינו זוכר אותם עוד. ואינני מתכוונת רק לקרובי המשפחה, שלפחות את שמותיהם של רבים מהם אנו יודעים ומשמרים. שרדו תמונות של מעטים מהם בלבד. בזיכרונם של אבי ושל אמי טמונים פנים ושמות (לפעמים רק פנים) של מאות אנשים - הילדים שלמדו אתם במהלך השנים, השכנים בעיירה, הסוחרים ובעלי המלאכה, הרופא שתפר את הפצע בברך, הילדים ששיחקו עמהם. לאמי יש תמונת כיתה א' שבה למדה. אינני יודעת באיזה נס ניצלה דווקא תמונה זו. מהילדים המצולמים בה ומורתם שרדו רק אמי ואחותה - מי זוכר את הילד השמנמן הממושקף ואת הילדה בעלת הצמות הדקות? איש לא הציל אותם.
אין מתיקות בשכחה. אין מתיקות גם בזיכרון, אבל טמונה בו חובה ואחריות. פיזור אבקת סוכר דקה על ההיסטוריה אינו ממתיק אותה אלא חוטא לאמת ולזיכרון.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נוריקוסאן
המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

ספר מרתק ומעניין. מספר על השואה, על קשר בין דורי וגם על אהבה שנמחקה (לא לגמרי). סיפור תעלומה ממש טוב. נהנתי מהתיאורים של המאפייה והקשר שלה לסיפור כולו. הרחתי אפילו את ריח המאפים. ממליצה!

לפני שנתיים•אפרת לוי- אין משלוחים בדואר
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
לפני 12 שנים

“אוף איזה עצוב שהספר הזה נגמר. איזה סיפור מקסים, מרגש וחכם. פשוט מומלץ!”