המחט׳ים בכוחות היבשה הם הדרג הפיקודי העליון שיש לו מגע רציף בקו הדם.
מכל רמות הפיקוד בצה״ל, המח״ט , הוא המפקד שבידיו חופש הפעולה להחליט , לשנות, לשכנע,
ולבצע את פקודות מפקד האוגדה.
הוא נימצא בתווך בין מפקדי הגדודים שלו למפקד האוגדה. ובתור גוף אחראי ומבצע בידיו הכוח לארגן, לקבוע
את אופן הביצוע של הפקודה, או אפילו ללחוץ על האוגדונר לדחות או אף לבטל את הפקודה לתקוף.
בספר זה עוסק שמשי ברמת הפיקוד הגמישה והעליונה ביותר שנימצאת בקו האש. המח״ט הוא המפקד העליון
בקו ומקומו בשטח בזמן הפעולה מצדיק את שם הספר, מכיוון שאליו באמת נשאות כל העיניים.
בספרו, מספר שמשי על קרבות חטיבתיים ממלחמת יום הכיפורים.
ניתן לחלק אותם לקרבות בחזית הצפון , ברמת הגולן, ולקרבות הבלימה והצליחה שבחזית
הדרום.
שמשי מנתח קרבות שהם אבני דרך בהיסטוריה של כוחות היבשה של צה״ל.
הוא מביא את סיפורם של חטיבת 7, חטיבת גולני (בקרבות החרמון), חטיבה במילואים 679 ( אורי אור),
205 ( יוסי פלד), ובדרום של חטיבה 14, חטיבת הצנחנים 247, חטיבה 421 ( חיים ארז).
בחלק השלישי של הספר מנתח שמשי את תפקיד המח״ט, את היתרונות ואת נקודות החולשה של התפקיד
בהר ראיה הפיקודית של צה״ל.
שמשי עורך ניתוח קצר בתפקודו של כל מח״ט ועומד על הצלחותיו וכישלונותיו של כל אחד מהם.
לצערי הרב, שמשי איננו מדבר על חטיבה 188 וקרבותיה במלחמה, לדעתי בלי צדק, מכיוון שיצחק בן שוהם
היה מח״ט מעולה, שמזלו לא צלח והוא נהרג בקרבות.
מספר זה ניתן להגיע למספר תובנות בקשר לאופי הצהל״י המיוחד ולמסורת המופשטת שהתפתחה בצה״ל
בניגוד לצבאות מערביים אחרים ובמיוחד צבא היבשה האמריקני.
- ברוב הקרבות ניהלו המח״טים את הלחימה מקו האש ממש. הם היו חשופים לסכנות של שדה הקרב כמו כל החיילים
האחרים, כאשר לפעמים הם נהגו בקלות ראש ממש ( אורי אור. בכיבוש החרמון, יוסי פלד בקרבות בגולן הסורי, דני מט
בצליחה , וכו׳
- רוב המח״טים פעלו בעזרת קבוצה קטנה של קצינים שלרוב היו בעלי תפקידים מוגדרים, כגון קציני קישור לארטילריה,
קמ״נים, קצין קשר וכו׳. רב מפקדי החטיבות לא נעזרו במטה הקרבי שלהם שלרוב היה ממוקם מאחור.
- תפקיד הסמח״ט בוזבז על ידי רוב המח״טים. הסגנים לא השתתפו לרוב בלחימה בקו הדם בהנהגת כוחות
אלא מלאו תפקידים של קציני לוגיסטיקה שדאגו לדחוף הספקה ודלק לדרגים הלוחמים, ביחד עם קציני התחזוקה.
היה זה כפל תפקידים, כאשר הסגן לא מממש את הפוטנציאל הטמון בו ( דרך אגב לשישי אין תשובה ברורה למה התופעה
הזאת נישנייתה אצל כל המח״טים כולם , חוץ מאשר אצל אורי אור בקרב החרמון.
- העובדה שהמח״טים יכלו לנוע לכל אורך ורוחב הגיזרה העניקה להם ניידות רבה וקשר עין רב תועלת עם הגדודים הנלחמים
כמו גם מודיעין בזמן אמת בקרבות בצפון ( כמו שנהג יאנוש בן גל בקרבות עמק הבכא של חטיבה 7), תועלת רבה נבעה מכך שהמח״טים
יכולים להניע כוחות זה לעזרת זה כאשר נימצא הצורך לכך.
בסיכום, ספר מעולה להיסטוריונים צבאיים כמו גם לאנשי צבא ולכל אוהבי צה״ל.
טוביה
נ.ב
הכוכב החמישי לא ניתן הגלל ההתעלמות הנמשכת של הרבה קצינים ובספרות הצבאית ממלחמת חטיבה 188 ומפקדה בן שוהם.
דבר שלדעתי גורע מאיכות הספר ומהווה עלבון ללוחמים שמסרו נפשם בקרבות הבלימה בדרום רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.
טוביה


















