ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 באוגוסט, 2013
ע"י שין שין
ע"י שין שין
היו לי ציפיות רבות לגבי הספר הזה, היות שאהבתי מאוד את הצעיף צבעוני (גם הסרט מצוין) וגם בגלל הביקורת המקסימה של ג'ניה. אך לצערי נחלתי אכזבה מסוימת.
למעשה קראתי את הספר כהפוגה מפרויקט מלחמת העולם הראשונה, אך גיליתי כי מן המלחמה הגדולה קשה לחמוק וכי נקודת הפתיחה של הספר היא בחזרתו של גיבורנו, לארי, מן המלחמה, אשר בדומה לרבים וטובים לפניו, לפחות אלו שזכו לחזור, תשנה את חייו לנצח.
לארי, אשר נלחם כטייס, זייף את גילו בכדי להתגייס לצבא, בכך הוא מזכיר לי את המינגווי שלא הצליח להתגייס לצבא האמריקני ולכן התגייס כמתנדב לצלב האדום. בקיצור מדובר בבן טובים, הרפתקן, פזיז שבא לשחק במשחקי מלחמה וגילה שמדובר במשחק אכזרי ביותר.
עם שובו הביתה לשיקגו לארי מסרב ללכת ללמוד או לקבל הצעת עבודה מפתה מחברו הטוב. לאחר טראומת המלחמה החיים הבורגניים הקרתניים נראים לו משמימים וחסרי טעם. לארי שלנו רוצה לחפש את עצמו הרחק מן הבית, מן הציפיות, המחויבויות והארוסה המלחיצה. בתחילה הוא נוסע לאירופה ולאחר מכן הוא מרחיק במסע החיפוש הרוחני עד להודו (כנראה שאין חדש תחת השמש...).
את סיפורם של לארי, ארוסתו החומרנית, אימה, הדוד העשיר והסנוב ועוד כמה דמויות מן השמנה והסלתה של ארה"ב ואירופה בין המלחמות פורש לפנינו מוהם מזווית הראייה שלו, תחת שמו האמיתי, כמי שהכיר את הדמויות, נפגש עימן לפרקים וזכה בידידותן ובגילוי ליבן.
לדעתי, הסיפור על המסע הרוחני ועל השפעותיו על לארי עצמו ועל אלו שנשארו מאחור, בעיקר על ארוסתו לא עמד בכבוד במבחן הזמן. ייתכן שהסגנון והשפה היו מעניינים יותר לו הייתי קוראת את הספר במקור היות ויש לי חשד כבד לגבי איכות התרגום.
בקיצור, החזרה מהודו גרסת שנות ה-20' העליזות לא עשתה לי את זה. אה, וג'ניה צודקת, העטיפה באמת נוראית.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נורמן מיילר
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
כרגיל כתוב נהדר. את הספר לא קראתי עדיין לצערי.
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה דן.
כנראה שאני פשוט לא במצב רוח המתאים לגיבורים שהולכים לנשפיות בכדי לפגוש דוכסיות, חיים מקיצבאות ורוכשים מגבעות ומותניות.
|
|
דן סתיו
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מעניינת ומצוינת במובן שהיא עושה מה שביקורת טובה אמורה לעשות: לתת לקורא כלים להחליט האם לקרוא את הספר אם לאו. אני מבין שזה לא בדיוק הספר ששווה לקחת לאי בודד....באשר לתרגום: ממה שאת כותבת אני מתרשם שגם אילו היית קוראת את הספר בשפת המקור לא היית משנה דעתך באשר לספר. נכון שתרגום יכול להרוס, אך את מצביעה על פגמים תוכניים (בעיקר החלק בהודו) שאינם קשורים בהכרח לתרגום. עברית מיושנת ןאף ארכאית עשויה להשמע נפלא (כמו אצל דוד פוגל). אני מניח שהדבר תקף הן כאשר היצירה נכתבה בשפת המקור והן כאשר מדובר בתרגום מיושן מאותה תקופה.
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
עברית שפה כל כך דינמית, שנדיר שתרגומים בני 25 שנה או יותר אינם מיושנים.
זה מספק יותר עבודה למתרגמים, אבל זו בעייה גדולה לקוראים.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת