ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 באוגוסט, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
כשקראתי את הספר הזה בפעם הראשונה - זה היה מזמן - רותקתי לסיפור האפל על הכלה הצעירה הנאלצת להתמודד עם מפלצות ושדים השייכים לעברו של בעלה וללא כלים לעשות זאת פרט לאהבה. ראיתי לפני זמן מה את הסרט הנפלא שעשה היצ'קוק על בסיס הסיפור והחלטתי שהגיע הזמן לקרוא אותו שוב. מקסים דה וינטר, אלמן בשנות הארבעים שלו פוגש במונטה קרלו בת לוויה של אמריקאית מבוגרת, עשירה ודוחה. בת הלוויה שאין לה שם היא צעירה מאד, עם הערכה עצמית נמוכה ביותר, ניסיון חיים שואף לאפס ולמרבה ההקלה מחוסרת קרובים משל עצמה. תוך זמן קצר להפליא מציע מקסים המקסים נישואים לעלמה ומביא אותה למנדרלי, אחוזתו המדהימה באנגליה בקרבת הים, לתפקיד שהיא לא יודעת לגלם - כגבירת אחוזה ענקית, כרעייה, וכ"האשה השנייה" - שצריכה גם להתמודד עם אקסית מיתולוגית - בעיני כל מי שהכיר את האשה הראשונה.
דפנה דה מוריאה, שבעצמה חיתה בקרב אותה אוכלוסייה עליה היא כתבה, היתה סופרת מצליחה, שידעה לספר סיפור מרתק ולבנות מתח באמצעות כל הפרטים הקטנים. זה ספרה המפורסם ביותר. כשקראתי אותו עכשיו שמתי לב לעיצוב הסיפור באמצעות תאורים המתעוררים לחיים כשקוראים אותם: האחוזה הענקית שמי שלא מכיר יכול ללכת לאיבוד בין מאות החדרים וגרמי המדרגות החשוכים, המשרתים המקפידים לשרת, מביכים ומפחידים את גברת האחוזה החדשה, הדמות המפחידה של מנהלת משק הבית הנעה על הציר שבין דחייה ובוז לטרוף. אי ההבנות הנוצרות מהנחות שגויות ופחד, והטוויסטים ההופכים את העלילה מדי פעם על פיה.
כשקראתי אותו הפעם חשבתי על אותו משהו בתרבות שלנו המאשר קשר זוגי בין גבר עתיר נכסים וניסיון לנערה שהיא ילדה בעצם: היא צעירה, תמימה ובורה באופן מקסים. זה זוג שאין בו סימטריה: הוא חכם, מנוסה, בעל גינונים מלוטשים, והיא חסרת ניסיון, מגושמת, נבוכה וחסרת ביטחון. הסיפור הזה מופיע בעשרות ספרים כמו "ג'יין אייר" או "אבא ארך רגליים". אפשר להתלונן על תרבות שמקטינה נשים, על קישור משיכה רומנטית עם "היא יפה וצעירה והוא בוגר וחכם" אבל...את הספרים האלה כותבות בדרך כלל סופרות. והרבה נשים קוראות אותם ומזדהות. הספר כתוב היטב, הסיפור מרתק ודי אמין בהתחשב בשינויים החברתיים שחלו בחברה מאז 1938. דפנה דה מוריאה שבעבר נחשבה כ"סופרת של רומנים רומנטיים" שיפרה את תדמיתה והפכה ל"קלאסיקה". מעניין לקרוא אותו ולהחליט אם גם אנחנו השתנינו.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
תודה רבה, טופי!
שמחתי שנהנית. ובמיוחד שמחתי שתאור הספר נראה לך אותנטי.
|
|
|
טופי
(לפני 12 שנים)
נפלא! הצלחת במילים ספורות לתאר במדויק את אוירת הספר.. נהנתי מאוד!
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
מסכימה עולם ואפרתי. הוא היה גאון עם ראייה מיוחדת במינה.
אני חושבת שהשילוב שהוא הצליח לעשות בין אימה והומור, הופך את האימה ליותר איומה ואת ההומור ליותר מצחיק.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים)
ברור שהיצ'קוק ביום רע עדיף על אחרים ביום מופלא. היה לו חוש הומור נהדר לגאון האיום הזה...
בסרט פרנזי, אשתו של המפקח לוקחת קורס בישול צרפתי ומאכילה אותו בגועל מסוגנן עם שמות מההפטרה, והאומלל נאלץ להתאפק מלהקיא מראשי הדג המביטים בו מן הצלחת ומן הציפורים המתות...
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים)
אין על היצ'קוק.
הסצנה הפותחת של "הציפורים", בה היצ'קוק מסביר לצופים על הידידות האמיצה שבין בני האדם לבעלי הכנף בעודו אוכל מנת עוף בתיאבון רב, היא פנינה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
צודקת, אפרתי.
גם בעיני זה לא הסרט הטוב ביותר של היצ'קוק. אבל גם סרט בינוני שלו עולה על סרטים טובים של במאים עם פחות השראה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים)
זה בוודאי לא הסרט הטוב ביותר של היצ'קוק. ציפורים, אליבי, זרים ברכבת, וורטיגו עולים עליו בהרבה.
הוא גם לא מאפיין את יצירותיו של היצ'קוק.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא!
הסרט הוא היחיד (אני חושבת) של היצ'קוק שזכה באוסקר. זה אומר שבו הוא פיצח את טעמם והעדפותיהם של האמריקאים הנכבדים הבוחרים...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
תודה רבה, נעמה!
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
תודה רבה, שין שין!
אולי הקשר הזה מנציח את יחסי הכוח אבל כנראה באפגניסטן יחסי הכוחות בין גברים לנשים מונצחים בלי בעיות ללא תוספת הרומנטיקה. אז זה כנראה זה לא זה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
תודה רבה, אפרתי!
לדעתי קצת השתנינו וקצת לא. בכל מקרה לא הצלחתי להחליט בנחרצות שהשתנינו. גם באותה תקופה היו נשים ש"צדו" להן גברים לפרנסה. לא להתנהגות הזו התכוונתי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים)
תודה רבה, בלו-בלו!
שווה לבדוק. אני עושה את זה מפעם לפעם לקבל פרופורציות...
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים)
ביקורת מצויינת, שעשתה לי חשק גם לראות את הסרט וגם לקרוא את הספר.
|
|
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים)
נשמע מרתק. יש לך טעם משובח בספרים
|
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים)
עוררת את סקרנותי לשוב ולקרוא אותו וגם לראות את הסרט.
קשר כזה מנציח את יחסי הכוח המסורתיים בין גברים לנשים ולכן זוכה לאישור. אבל היום כבר מקובלים קשרים הפוכים (ראי ערך "קוגריות") אז אולי יש שינוי מסוים, לא מספיק ובהחלט לא בכל מקום.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים)
השתנינו, ועוד איך! לא שאין היום מספיק נשים שנישאות לגברים בגלל מעמד חברתי או כלכלי, אבל לפחות
הן עושות את זה עם חישוב קר ולא עוטפות את זה עם רומנטיקה בגרוש. הספר נהדר, הסרט גם, אבל הם מיושנים. לעומת ג'יין אוסטן שהיא הרבה יותר עתיקה (200 שנה כמעט) ובכל זאת היא עכשווית כדבעי.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים)
יופי של ביקורת.
לא קראתי אותו שנים, מעניין לבדוק ולראות.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
