ביקורת ספרותית על איך לצייר איש מת מאת שרה הול
ספר מעולה

---

צייר לי בקבוק
בקשה בהחלט ראויה, אם היינו מבקשים מג'ורגו', גיבור העלילה שלנו, לצייר בקבוק, הוא הייה עושה זאת ללא בעיה, כי הוא צייר רק בקבוקים מעוררי תהייה.

מספר פעמים מצאתי את עצמי (כצייר חובב), תקוע בתוך האובייקט שלי, ציירתי אותו פעם אחר פעם, התמכרתי לריטואל החזרה העצמית, ייצרתי שפה אישית חידתית לה נמשכתי כמי שמגלה ארץ לא מוכרת ואחר כך חזרתי אליה בכדי להסתגר לתוכה. פעם ציירתי מעגלים מסוגים שונים (כמה בנאלי ) שהפכו בהדרגה לסוגי מבוכים, בהם נתיבים מורכבים ומסובכים מקשרים ואובדים בין פנים המבוך לעולם החיצוני, מוטיב המבטא אותי הלכוד בתוך המבוך של עצמי. תודעה זאת אפשרה לי להזדהות עם עולמו של ג'ורגו' צייר הבקבוקים, גיבורה של שרה הול.

ג'ורג'ו הצייר מהווה נקודת מוצא לשרה הול המתבוננת בארבעה אמנים שונים בתקופות שונות, מציגה אותם כארבעה בני אדם, החווים אובדן משמעותי בחייהם, כתוצאה ממנו הם לכודים בתוך מבוכים - מלכודות היגון והשבר שלהם, מקיימים דיאלוג מאוד מורכב עם עצמם ועם סביבתם, מנסים לשמור על חיות היצירה, ועל האמת שלה המייצגת את חייהם ועולמם הפנימי, כול זה באמצעות שפה עשירה ויפה שתואמת את שפת האמנות. במהלך קראת הספר עלה בלבי לא פעם המשפט - שרה, ציירי לי מילה, כביטוי של הערכה לחיבור בין שפת האמנות והספרות, אותו מבצעת הול בצורה טובה.

דמותו של ג'ורגו', מבוססת על דמותו של הצייר האיטלקי ג'ורג'ו מורנדי (1890-1964) שבאחרית ימיו התמקד בציור בקבוקים חידתיים.

כשניסתי להבין את ג'ורגו' הבטתי לציור שלו בכריכת הספר שללא ספק מייצג היטב את תוכן הספר, אחר כך גלשתי באינטרנט וחיפשתי אחר ציורו, והוקסמתי מהציורים הצנועים, אוסף של בקבוקים וכלי קיבול שבקלות אפשר לחלוף על פניהם מבלי להתפעל, מבלי שיותירו בך רושם, ולכן הם מחייבם התבוננות שנייה ושלישית, כמו קריאת הספר המאתגרת, כך יצירתו של ג'ורגו', מאתגרת בניסיון להבנה וחיבור עם עוצמת הציור הפשוט והחידתי שלו, תוצר של סגנון טבע דומם הגובל במופשט ( באיטלקית טבע מת ), בהם כתמים גדולים של צבע דהוי מייצגים סמלים המבקשים משמעות.

ג'ורג'ו לכוד ביגונו, באובדן אשתו היהודייה בשואה, ובתו הפעוטה, מובס בזקנתו, ומסתגר בסגננו הבלתי מובן. ג'ורג'ו לימד בבית ספר את אנט, ילדה עם איכויות מופלאות באמנות ההופכת בהדרגה לעיוורת- כישרון הלכוד בתוך עיוורון ובתוך עולם של פנטזיה המתפתח בדמיונה. ג'ורג'ו התכתב עם אמן צעיר, פיטר צייר נופים אנגלי, השבוי בסביבה שאותה צייר וממשייך לצייר עד שזו הופכת למלכודת מוחשית עבורו. סוזן ביתו צלמת מחוננת, חווה את אובדן אחיה התאום, מי שהייה מראה הפוכה לחייה, נלכדת במלכודת של הרס עצמי שביטויו סקס אלים וביזארי, והתמכרות לאתרי אינטרנט אפלים. כול דמות מתוארת לכאורה כסיפור נפרד, המסופר לסירוגין ומשולב עם סיפורי הדמויות האחרות, לכאורה צורת עלילה לא קוהרנטית המעלה את השאלה, מהי ההצדקה לעלילה מסוג זה. מהות הקשר בין הדמויות, הוא תוצר של ארבעה אנשים הלכודים, כול אחד במבוך של עצמו, הקשרים בניהם בחלקם גלויים ובחלקם האחר מרומזים וחידתיים, מחייבים את פרשנות הקורא, גם פה הול בהחלט לא עושה הנחות, הקשרים בין גיבוריה, הם כמו מבוך רב מימדי.

מהי משמעות כותרת הספר - " איך לצייר איש מת " , זהו משפט הלקוח מפרולוג הספר, הוא מדהים באופן שבו הוא מפרש את אישיותו של הצייר, כמעט התפתיתי לגלות לכם את התשובה, אבל לא, אשאיר לכם את העונג לפתור את החידה הזאת כמו חידות אחרות העולות מקריאת הספר.

שרה הול - תודה על רגעי האושר, חוויה של חיבור נכון בין כתיבה ספרותית לבין אמנות, מדיומים כול כך שונים, שהתחברו בצורה מופלאה באמצעות הספר שלך, מומלץ לא רק לחובבי אמנות .

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על איך לצייר איש מת