אני זוכרת שזמן רב חיפשתי ספר זה אך אויה בחנויות הספרים שבק הוא חיים - אין זכר לקיומו .
ואז באחד מימי ערב שיגרתיים בביקורי בספרייה עיניי נתקלו במקריות משמחת בספר ובלי להרהר בדבר יותר מדי פעמים לקחתי את הספר בחמדנות ונשאתי רגליי אל הספרנית בעוד ליבי צוהל בקרבי כמובן שמיד התחלתי במלאכת הקריאה ונשאבתי אל עולמו הקסום והמותח של הספר.

תקופת הספר היא המאה ה-17 המתאר את סיפורם של זוג אצילים השקועים בחובות אשר מוצאים מחסה ביער בצרפת , שם הם מתוודעים אל נערה בת 18 העונה לשם אדליין ,יחדיו הם מוצאים מפלט במנזר סמוך שלאורך דורות היו בטוחים בליבם האנשים המקומיים כי רדוף רוחות הוא ולכן רגל אדם לא דרכה שם זמן רב ואם דבר זה אינו מספיק , הם מגלים כי בין כותלי המנזר מת אדם שהתענה ימים רבים.

מכאן מתחילה החבורה לעבור מסכת סיטואציות שונות ומגוונות ,בין אם שכלית ,מצפונית וכמובן רגשית.
הספר מותח ביותר וכתוב נפלא, כתיבתה של רדקליף מעוטרת בפיוטיות רבה ובתיאורים חיים ומרתקים ,מבחינתי לא היה רגע דל בספר , כל רגע היה מעניין , מלהיב , מפחיד ומרגש .
מה שעוד הוסיף היה שבכל תחילת פרק היו כתובים משפטים של אישים מוכרים וחשובים מן המאות הקדומות שהיו מותאמים במכוון לעיסוק הפרק הנוכחי.
לסיום, ספר מקסים ,מקסים,מקסים שסחט ממני דמעות וכמובן איננו נשאר חייב לכל חובבי העומק וערך מוסף [כמוני ] הוא עושה עבודתו נאמנה גם כאן.
מומלץ בהחלט !

רומן גותי, אפלולי וקסום.
משהו הפריע לי בספר, יש לי תחושה שהעניין נעוץ בתרגום הספר.
אני אישית אוהבת מאוד את האפלוליות הגותית, העלילה הייתה מעניינת ההתרחשויות היו מפתיעות ומעניינות,
הדמויות בנויות היטב.
הרצף לעיתים כמו נקטע אבל לא נראה לי שהעניין הוא באופי הכתיבה המקורית כי אם בתרגום הלוקה בחסר במקומות מסוימים.
בסך הכל מאוד נהנתי.

התמוגגתי מכל מילה שכתובה בספר.
מצאתי שהספר משפיע עלי כמו ריח של פרחים טריים שהתייבשו ועמדו זמן רב באגרטל - ריחם משכר, מסחרר וחזק. אם אשאיר אותם עוד יום על המדף אתעלף בשכרון חושים.
ראשית אקדים ואומר כי המתרגמת "מתלוננת" על התרגום הקשה שנאלצה לעשות - היא כותבת הערה בסוף הספר שמסבירה את רוח התקופה ואת מלאכת התרגום המתישה שהתלוותה אליו. אני מבינה אותה. הכל מאד טרחני אבל זה גם הקסם.
זה מן רומן מאד מאד רומנטי ומיוחד כי כל הכתיבה שלו הושפעה מהתקופה בה הוא נכתב - זו מעלתו וזו גם הבעיתיות שבו.
כל התקופה שבה הוא נכתב היא מעט גרוטסקית לטעמי - נשים מתעלפות מכל "בו" קטן, מלחי הרחה, מרקחות ושיקויים, אבירים, רומנטיקה בכל פינה, דרמתיות וסערת רגשות, הרבה חלומות בהקיץ ומציאות שמושפעת מחלומות אלו.
זו התקופה הגותית - של רוחות הרפאים והדברים הלא מוסברים.
הדמויות נותנות פירושים מאד עמוקים ומושפעות מהמון אסוציאציות.
יש בספר חוסר עקביות. המסתורין שליווה אותו בתחילה משתנה כל הזמן ולעיתים מצאתי את עצמי אבודה אבל זה לא גרע לרגע מההנאה הצרופה. לרגע גם אני הייתי גבירה עדינה ושופעת נימוסין וגינונים שמתעלפת למראה אהובי ששב מן הקרב.
מקסים אבל ראו הוזהרתם מעודף מתיקות, רומנטיקה והתחנחנות.