“היא מתבוננת בחלון, סורקת את שערה הארוך והסמיך, השחור כנוצותיו של עורב. אנחה נפלטת מפיה והיא אינה מניחה לעיניה להפסיק מלשוטט על החלון ועל מתארי הנוף המתוארים בו. שרעפים רבים נמצאים במוחה. ציפור קלת כנף נוחתת על ענף הסמוך לחלון, המתדפק על קצוותיו. היא ממשיכה לנעוץ את מבטה, גופה מצוי כאן ועכשיו, פיזית וממשית אך נפשה נודדת הרחק, בצוותא עם הדרור המזמר בחדווה ואינו מודע לסערה אשר בוא תבוא כמה שעות”

“אני זוכרת שזמן רב חיפשתי ספר זה אך אויה בחנויות הספרים שבק הוא חיים - אין זכר לקיומו . ואז באחד מימי ערב שיגרתיים בביקורי בספרייה עיניי נתקלו במקריות משמחת בספר ובלי להרהר בדבר יותר מדי פעמים לקחתי את הספר בחמדנות ונשאתי רגליי אל הספרנית בעוד ליבי צוהל בקרבי כמובן שמיד התחלתי במלאכת הקריאה ונשאבתי אל עולמו הקסום והמותח של הספר. תקופת הספר היא המאה ה-17 המתאר את סיפורם של זוג אצילים השקוע”

“רומן גותי, אפלולי וקסום. משהו הפריע לי בספר, יש לי תחושה שהעניין נעוץ בתרגום הספר. אני אישית אוהבת מאוד את האפלוליות הגותית, העלילה הייתה מעניינת ההתרחשויות היו מפתיעות ומעניינות, הדמויות בנויות היטב. הרצף לעיתים כמו נקטע אבל לא נראה לי שהעניין הוא באופי הכתיבה המקורית כי אם בתרגום הלוקה בחסר במקומות מסוימים. בסך הכל מאוד נהנתי.”

“התמוגגתי מכל מילה שכתובה בספר. מצאתי שהספר משפיע עלי כמו ריח של פרחים טריים שהתייבשו ועמדו זמן רב באגרטל - ריחם משכר, מסחרר וחזק. אם אשאיר אותם עוד יום על המדף אתעלף בשכרון חושים. ראשית אקדים ואומר כי המתרגמת "מתלוננת" על התרגום הקשה שנאלצה לעשות - היא כותבת הערה בסוף הספר שמסבירה את רוח התקופה ואת מלאכת התרגום המתישה שהתלוותה אליו. אני מבינה אותה. הכל מאד טרחני אבל זה גם הקסם. זה מן רומן מאד”

“היא מתבוננת בחלון, סורקת את שערה הארוך והסמיך, השחור כנוצותיו של עורב. אנחה נפלטת מפיה והיא אינה מניחה לעיניה להפסיק מלשוטט על החלון ועל מתארי הנוף המתוארים בו. שרעפים רבים נמצאים במוחה. ציפור קלת כנף נוחתת על ענף הסמוך לחלון, המתדפק על קצוותיו. היא ממשיכה לנעוץ את מבטה, גופה מצוי כאן ועכשיו, פיזית וממשית אך נפשה נודדת הרחק, בצוותא עם הדרור המזמר בחדווה ואינו מודע לסערה אשר בוא תבוא כמה שעות”

“אני זוכרת שזמן רב חיפשתי ספר זה אך אויה בחנויות הספרים שבק הוא חיים - אין זכר לקיומו . ואז באחד מימי ערב שיגרתיים בביקורי בספרייה עיניי נתקלו במקריות משמחת בספר ובלי להרהר בדבר יותר מדי פעמים לקחתי את הספר בחמדנות ונשאתי רגליי אל הספרנית בעוד ליבי צוהל בקרבי כמובן שמיד התחלתי במלאכת הקריאה ונשאבתי אל עולמו הקסום והמותח של הספר. תקופת הספר היא המאה ה-17 המתאר את סיפורם של זוג אצילים השקוע”

“רומן גותי, אפלולי וקסום. משהו הפריע לי בספר, יש לי תחושה שהעניין נעוץ בתרגום הספר. אני אישית אוהבת מאוד את האפלוליות הגותית, העלילה הייתה מעניינת ההתרחשויות היו מפתיעות ומעניינות, הדמויות בנויות היטב. הרצף לעיתים כמו נקטע אבל לא נראה לי שהעניין הוא באופי הכתיבה המקורית כי אם בתרגום הלוקה בחסר במקומות מסוימים. בסך הכל מאוד נהנתי.”

“התמוגגתי מכל מילה שכתובה בספר. מצאתי שהספר משפיע עלי כמו ריח של פרחים טריים שהתייבשו ועמדו זמן רב באגרטל - ריחם משכר, מסחרר וחזק. אם אשאיר אותם עוד יום על המדף אתעלף בשכרון חושים. ראשית אקדים ואומר כי המתרגמת "מתלוננת" על התרגום הקשה שנאלצה לעשות - היא כותבת הערה בסוף הספר שמסבירה את רוח התקופה ואת מלאכת התרגום המתישה שהתלוותה אליו. אני מבינה אותה. הכל מאד טרחני אבל זה גם הקסם. זה מן רומן מאד”