משחק הסודותדון טריפ22בחיי שאני לא קוראת רק ספרות מופת. אני נהנית מסוגים שונים של ספרים, גם כאלה שלא זכו בנובל או בפוליצר, אני רחוקה מפילוסופיית "החיים קצרים לכן עלינו לקרוא רק ספרי מופת, לראות רק סרטי מופת, ולהוות מופת לאחרים..." והרבה פעמים אוהבת לגלות ספרים מסקרנים שיפעימו ויפתיעו אותי. זו ההתנצלות שלי על הספר הזה. על פניו מה רע? "סיפור אהבה יפהפה בטעם של פעם, ומותחן עוצר נשימה...מרגש ולא מפסיק להפתיע" כמו שכתוב על העטיפה. תוסיפו לזה את השם המקסים (סודות...מממ...) וגם כריכה נאה ונפלתי. אז זהו. פה נגמרו השבחים. הספור עוסק באיזו עיירת חוף אמריקאית, שרצח בלתי פתור מלפני 50 שנה שב להטריד היום. יש בה גם אהבה לא חוקית(!) אהבה לא ממומשת, ילדים מתים, והמון ציטוטים תמוהים משירים של משוררים מפורסמים, כדי להפוך את הסיפור ל"ספרות פיוטית". יש בו משחק "שבץ נא" מעצבן שמשחקות שתי גברות שאינן צריכות לשחק יחד, שמאפשר לסופר לכלול שתיקות רבות משמעות, הגיגים מצועפים ומלים שהן רמזים. תוסיפו דמויות שמתנהגות באופן תמוה, לא מובן וכלל לא כפי שאנשים מתנהגים, והשגתם התאמה לקונספט של הסופר לגבי "ספרות יפה"... אז מה המסקנה? אין מסקנה. כנראה גם בפעם הבאה של "ארבע במאה" כשאצטרך להשלים רביעייה אפול שוב בפח הכריכה כי אני לא לומדת מנסיון. מצד שני אם הברירה היא לקרוא רק ספרים שאחרים או הזמן מגדירים כ"קלאסיקה" (מילה מעצבנת) אני כנראה מעדיפה לשלם את המחיר ולהעשיר את ההוצאה שבחרה משום מה לתרגם ולהוציא לאור את הספר הזה.
משחק הסודותדון טריפ2כתוב על הכיכה: "סיפור אהבה יפהפה בטעם של פעם ומותחן עוצר נשימה... מרגש ולא מפסיק להפתיע" אז ככה "סיפור אהבה יפהפה"- כן חביב,לא מלהיב. "בטעם של פעם"- נכון מאוד. "מותחן עוצר נשימה"- נו נו קראנו דברים מותחים יותר,קראתי את הספר במשך שבוע , מה שלא קורה לי כאשר הספר הוא ספר מתח. "מרגש"- בסדר. "ולא מפסיק להפתיע"- רוב הספר הוא מונוטוני ומשעמם, אבלב-50 דפים האחרונים "הפתעה"- סוף מפתיע מאוד.
משחק הסודותדון טריפ1צדקה מי שכתבה שלא מדובר בספר להיט, אם כי הספר בסדר. בעלילה מפגש בין שני נשים ג'ין שאביה לוס נעלם כשהייתה קטנה וכיביכול נמצא ירוי לאחר שנחשד בבגידה עם עדה. ג'ין ועדה הן חברות למשחק שבץ נא - למרות פער הגילים ביניהם. לגין יש גם בת - מארן שלא בדיוק מוצאת את עצמה , אלא שהיא מאוהבת באחת מאחד מחמשת בניה של עדה ואריק - ריי. לעדה היו עוד 4 ילדים ביניהם גוני שנהרג והאק שהוא אדיוט לא קטן. ובכלל נדמה שמודבר בעיירה שלא ניתן לברוח ממנה ולא ניתן לצאת ממנה - ומי שיוצא חוזר בסוף. ספר אמרקאי טיפוסי - אין כאן אלמנטים של מתח נרחב, יותר ספר פשוט
משחק הסודותדון טריפ2במילה אחת משעממממם. קראתי עד עמוד 75 וחוץ מ-2 דמויות המשחקות שבץ נא לא קורה כלום.
