ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 ביולי, 2013
ע"י cujo
ע"י cujo
היופי בסיפורים של מורקמי הוא הדרך. הם מתחילים בדרך כלל בנקודת אמצע משם מתפתל\מרחף קו הסיפור בעולם מורקמי שחלקו קוהרנטי וחלקו בעל הגיון משלו לעיתים נוצרות עלילות משנה שלא תמיד מגיעות לפואנטה ולא תמיד מקדמות את העלילה ( קצת כמו החיים) ואז בפתאומיות נשמט קו הסיפור ואתה מגיע לסוף. יש לזה אפקט מיוחד כמו לרחף באוויר. זה יכול לעצבן לעיתים , אבל זה גם משאיר את אופציית הסיפור פתוחה אצל הקורא והוא יכול לנסות להשלים אותה או להרהר בה רבות, אבל לא כדאי לצפות לסוף מהודק או פואנטה כלשהי.
כאילו הלכת לזמן מה בארץ פלאות והופ אתה בחוץ.
הבעיה בסיפורים קצרים של מורקמי היא שהדרך קצרה ואז לעיתים תחושת התלישות גוברת על תחושת היופי.
הבעיה בספר הזה היא שיש בו רק 6 סיפורים והם רובם חלשים לעומת " הפיל נעלם" ו"... ערבה..." שבהם יש איזון יותר טוב.
רובם מרגישים כקור עכביש מרחף ברוח. תלושים . כאילו הם חלק מסיפורים גדולים יותר.
אחד הדברים ששיפרו לי את הקריאה היה לעשות משהו שרציתי לעשות הרבה זמן וזה לקרוא שני ספרי סיפורים קצרים במקביל.
הייתי תקוע עם הספר "מתחילים" של קארבר ומצאתי שלקרוא סיפור מורקאמי סיפור קארבר, משבח את שניהם. בעוד שמוראקמי הוא יותר סוריאליסטי וקארבר מאוד ריאליסטי אצל שניהם יש תחושה שהעלילה נתפסה ברגע אקראי ונשמטה ברגע אקראי אחר והם חלק מתמונה גדולה יותר ( לפחות בשני הספרים הללו).
יש לי קובץ סיפורים של או הנרי , אני צריך למצוא עם מי לשלב אותו.
ועדין זה מורקאמי וגם חלש שלו הוא עדין מסקרן וטוב.לא הייתי ממליץ אותו למתחילים אבל למורקאמים מתקדמים בהחלט.הסיפורים "תאילנד" ו"עוגות דבש" היו האהובים אלי ביותר
זהו המורקאמי האחרון שנשאר לי לקרוא ( לא קראתי את " על מה אנחנו..." ו"אנדרגראונד" אבל הם יותר עיון ופחות מדברים אלי ") אז אני משער שזו הולכת להיות פרידה ארוכה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
כשאקרא ספר לא טוב של מורקאמי
מבטיחה לכתוב:)..(קאג'יו יש לו לפחות 10 שאני מכירה) אז יש לי עוד כמה לקרוא.
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
את הר הקסמים קראתי לפני המון שנים ואהבתי מאד.
אבל ניסיתי שוב לפני כמה שנים והתרגום פשוט ארכאי.
|
|
|
cujo
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
אם היינו כולנו אוהבים את מורקמי
אז הייתי מתחיל לדאוג:). בכל מקרה הספר שלו שאני הכי אהבתי עד כה היה לרקוד לרקוד לרקוד.
מה שאני עוד אוהב אצלו זה שהוא מפנה אותי לסופרים אחרים. את קארבר ניסיתי ומתישהו אני אנסה לטפס על הר הקסמים. |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
לא אהבתי את מורקמי. ואני קוראת ביקורות עליו כדי להבין למה.
המסקנה שלי - שעזרת לי להגיע אליה - היא שאני לא אוהבת סיפורים שנכתבים בלי פואנטה ובלי שהסופר יבין מה הוא רצה לומר...ולגבי או הנרי - לא הייתי משלבת אותו באף אחד אחר.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
תודה על הסקירה. מורקמי ואני כנראה נפרד כידידים:-)
באמת שניסיתי, אבל חוץ מיער נורווגי ואנדרגראונד (המצויין) לא התחברתי לשום ספר אחר.
|
|
|
cujo
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
תודה רץ:)
רציתי להציע שלפחות תקרא את ספר הריצה שלו אבל ראיתי שלא צלחתם את הקמ ה -21 :)
|
|
|
cujo
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
תודה חני:)
לא כל כך הרבה ספרים ורבים מהם מאוד קצרים:)
|
|
|
רץ
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי את היבקרות - כנראה של אקרא את מרקומי
|
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
היי ביקורת נהדרת על סופר נהדר.
לא יכול להיות שקראת את כל הספרים שלו יש המונים.
אף פעם לא שילבתי זה יכול להיות מעניין:) |
|
|
cujo
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
תודה בוקי קורא ועולם
קורא - אני אשמור אותו לשעת חירום:) למרות שנראה לי שאעדיף את ספר הריצה.
עולם - אני מסכים חלקית - מקווה לשחרר ביקורת ספציפית בהמשך:) |
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
אחלה ביקורת.
בדיוק סיימתי את אסופת הסיפורים שלו "הפיל נעלם" שאהבתי מאד. בנוגע לסיפורים של קארבר, אני ממליץ לשלב אותם עם כדורי פרוזאק. הם מה-זה מדכאים (וגם לא מאד מעניינים, לטעמי).
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
ממש מדויק
שמע, גם אני חסר את אנדרגרואנד, אלון דה אלפרט ממליץ, יקל על ההמתנה...
|
|
|
בוקי
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
מדויק מאוד
אצלו ההשתתפות יותר חשובה מהנצחון, או כמו שכתבת מה שחשוב זה ה"דרך".
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
