ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 ביולי, 2013
ע"י בוקי
ע"י בוקי
הרבה פעמים תוך כדי קריאה בספר אני מדמיינת לעצמי איך נראה הסופר בעת כתיבת הספר. כך למשל דימיינתי לעצי יום חם אי שם באריזונה הרחוקה, הסופר ג'יימס רולינס יושב על מרפסת ביתו מול מחשב עם מאוורר מכוון אל פרצופו ומזיעה. יש לו חוזה חתום עם חברת הוצאה לעור ולפיו הוא חייב להגיש ספר חדש לדפוס כל שבועיים. אז כך הוא יושב, מזיעה ומקמט את מצחו בטעיה איך לכל הרוחות אפשר לכתוב משהו חדש בתחום הארפתקאות. הרי שדמות של אינדיאנה ג'ונס כבר קיימת וכך גם הדמות של ג''ימס בונד, אז מה אפשר עוד להוסיף?
ואז צץ לו לסופר החביב שלנו ראיון "גאוני" – ומה אם נחבר ביחד באותו הספר ממש דמות של ארכיאולוג היפראקטיבי וסוכן סמוי מהולל?!? או!! זה כבר חדשני. שמח וטוב לב מתחיל ג'יימס רולינס להקליד את השורות, אך משהו עדיין מכרסם בו...לא...לא זה לא מספיק, נראה לו פתאום שגם שילוב כזה כבר היה באיזה מקום, אם כך, אז לא יזיק להוסיף קצת מ"קוד דה וינצ'י", יאלה – סגור – העלילה של הספר תתחיל לה במוזאון עם מות מסתורי של אחד העובדים ואז, ואז...שהגיבורים ירוצו להם בין כל מיני נקודות עיניין המשותפות ל-3 הדתות. אוווו!!! זה כבר ממש טוב, חושב לעצמו הסופר, אבל מה אם אני אוסיף עוד קצת קשקוש על תופעות פיזיוקאליות מוזרות וקטקליזמות? ושכל דבר שהגיבורים שלי נוגעים בו שיתפרק ויתעופף!!! זה בטח לא יזיק וזה גם מאפשר למרוח את הספר על יותר עמודים ולקבל שכר גדול יותר.
נפלא, חושב לעצמו הסופר, אבל אולי בכל זאת אפשר להוסיף עוד משהו, אני יודע מה! נטבל את הכל בטעמי מזרח זה מאוד באופנה היום. האצבעות רצות ומרחפות מעל המקלדת, אופ-ל-אופ-לה-לה – הנה עוד ספר יוצא לעור! יש עמידה בתנאי החוזה ואפשר להתחיל לחשוב על אחד חדש.
כל זה חשבתי לעצמי תוך כדי קריאה בספר, כפי שניתן לראות היה לי קשה להתרכז בעלילה ומחשותי עפו והתפזרו כל פעם לכיוון אחר. יותר מדי דמויות לטעמי, יותר מדי דמיון למשהו שכבר היה. האמת שיצירות כאלה יכולות אולי להפוך לסרט הוליוודי מרשים, אבל בתור ספר זה די משעמם.
ג'ימס רולינס מקבל ממני 3 כוכבים על הספר הזה ורק כי הוא כתב את הספר בתנאי מזג אוויר קשים אי שם באריזונה הרחוקה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
