בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 ביוני, 2013
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
מכירים את זה, שאתה זקוקים לכמה קלוריות ספרותיות זמינות, וחם מדי להיכנס עכשיו לאיזה משהו שמחייב אותך גם לחשוב? אז הנה. הייתי בספריה. והנה, דייויד מורל, שהוא בדיוק מי שצריך לקרוא כשצריך איזה ספר פעולה לכמה שעות בלי לבזבז תאי מוח, כשעדיין לא יצא הריצ'ר הבא. דאם יו, לי צ'יילד!
אז יש כאן סופר, רובן בורן, שעשה את טעות חייו וכתב ספר על מנהיג של איזו מיליציה מחתרתית. התוצאה, מסתבר, כל כך לא מצאה חן בעיני המנהיג, והוא מחליט לחסל את בורן ואת כל בני משפחתו, למען יראו וייראו (מי?). אז הוא מנסה להרעיל אותם, אבל רק החתולה והתינוק הקטן של בורן שותים את הרעל ומתים. כל זה קורה, תחזיקו חזק, בשמונת העמודים הראשונים של הספר.
בורן, אשתו ובתם בת השמונה נמלטים על חייהם במסע הישרדות מופרך מהיסוד (רודפים אחריהם ציידים מיומנים! בסיוע מסוקים! אחרי מישהו שכתב! ספר! בעקבות ראיון שהמנהיג הסכים לו!) אי שם בערבות ויערות ארצות הברית. בורן מנסה לברוח בעזרת ידע שצבר מתחקירים שעשה על ספרים. פחחח. זה כמו שאשכול נבו יברח מכנופיית מתנקשים בדרום אמריקה אחרי שכתב את נוילנד, וישתמש בידע שצבר על שבטי האינדיאנים בפרו מתחקיר של שלושה שבועות עם מתורגמן. אני ממש רואה אותו, מוריד את המשקפיים ומורח את עצמו בבוץ כדי להסתוות, ואז מכין חיצי רעל מצמח הקוררה.
בדרך כלל אני נזהר מספויילרים, אבל כאן ממש אסור לכם לקרוא את הספר. ברצינות. אחרי 100 עמודים, אשתו של בורן נורית ונהרגת בידי הרודפים. ואז גם הילדה הקטנה מתה איכשהו. עשרה עמודים לפני הסוף, מחליט רובן בורן לצאת למסע נקמה במיליציה ובמנהיגה, אבל הוא לא מצליח להביא את עצמו לירות במשפחה. הסוף.
בנוסף, כל האוי-ואבוי הזה ארוז באחד התרגומים הנוקשים, הארכאיים, המילוליים, הרעים והשגויים ביותר שיצא לי לקרוא אי פעם. הספר נכתב ב-1996, כך שניתן להניח שהוא תורגם קצת אחר כך. ובכל זאת, גיבוריו שואפים מעשן הסיגריה מלוא-גרונם, הם אומרים "תיפח רוחי, ג'ונסון!", ולעתים, בעת מנוסתם, אין סיפק בידם למצוא את המקום בקווי המתאר של המפה שתחובה בכליהם.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
איכות התרגום היא רק צרה אחת. שגיאות כתיב בתרגום היא צרה מספר שתיים. אין סופר אחראי שיקרא
את כתב היד כמה פעמים כדי להגיה אותן. וזה מרגיז. שלא לדבר על הוצאות לאור כמו "קוראים" שמנפיקות תרגומים כה מרושלים עד ששמו של אדם עובר מטאמורפוזה מעמוד לעמוד.
|
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אם אני מנהלת בית הוצאה לאור - המתרגם ירוויח אצלי לא פחות מהתמלוגים לסופר עצמו - שכן בטיב עבודתו תלוי גורל הספר. חבל שזה לא כך.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
עכשיו הזכרת לי, אבל אני לא זוכרת מאיזה ספר,
תיאור של "חביתות שורצות מרגלים"...
מהניסיון של גיסתי, שלמדה תרגום, אבל תרגמה מספר קטן מאוד של ספרים, חלק ניכר מהבעיה נעוץ בשכר הזעום המקובל בתחום. שכר שאינו מאפשר קריאה ממושכת ועבודה קפדנית. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נתמזל מזלנו, וברוב המקרים לא נוכל כלל להשוות תרגום אל המקור. אני בטוח שרוב הניואנסים לא יעברו היטב בין השפות,
גם בספרות וודאי בשירה. אפילו בספרי הארי פוטר, לא ספרות עליונה במיוחד, קשה לצלוח מילים כמו "סוהרסנים" הילדותית לעומת ה"dementors" המקורית והאינטיליגנטית. ברוב המקרים בקריאת ספר, או שלא ארגיש ממש (ואז מדובר בתרגום ממש טוב!) או שיהיו אי אילו טעויות שלא תהיה לי ברירה אלא להתעצבן קצת ולהתעלם. במקרים הקשים יותר, כמו בספר הזה, התרגום הקלוקל פשוט הורג את הקריאה. (לדוגמה diarrhea שתורגמה ל"דינזטריה". די דומה, אבל לא ממש).
לגבי דוד אבידן - האיש התעסק כל כך הרבה עם מצלולי השפה, המנגינה של המילים וה"אפקטים" שלהן - לעתים יותר מהמשמעות הישירה של המילים, עד שכפי הנראה ראה בתרגומי השירים לשפות אחרות סוג של אתגר משוררי ובלשני נוסף. |
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
dushka - ויקטור הוגו השתמש בדימוי דומה (קריאה בתרגום כנשיקה דרך מטפחת).
יתכן שביאליק שאל את הדימוי מהוגו או אולי המציא אותו מחדש. בכל מקרה, נראה לי סביר שהמקור לשימוש בדימוי של נשיקה בהקשר לשוני הוא צרפתי...-:)
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אלון - הבעייה היא שבמצב הדברים הנוכחי קשה לברר באתר את איכותו של מתרגם.
מי שרוצה לעשות זאת צריך לעבור על הביקורות של הספרים אותם הוא תרגם, ואם יתמזל מזלו הוא ימצא הערות המתייחסות לתרגום. אם אפשר היה להגיע להערות/ציונים כאלו ישירות משם המתרגם זה היה מאד מקל. זה אינו חייב להיות חלק מהתהליך הרגיל של כתיבת ביקורת על ספר, אלא קישור נפרד אליו ניתן להגיע משם המתרגם, לאלו המעוניינים בכך.
|
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אלון, אני חושבת שאתה צודק לגבי היישום הטכני של הפידבק על התרגום באתר.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
דוד אבידן גרס אחרת.
לטענתו תמצית השיר ועיקרו הם לא פעלולי הלשון והשפה, אלא מה שעובר בתרגום משפה לשפה. לכן הוא גם תרגם הרבה מהשירים שלו לשפות אחרות.
|
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
קראתי לא מזמן משהו בנושא וחיפשתי מקום לצטט
(אז סליחה מראש שאני מתעלקת על הביקורת, אבל זה מקסים):
"מיגואל סירונטס אמר: "התרגום היותר טוב הוא רק הצד התחתון של הרקמה". מי שמשתמש בלשון נכריה, מי שמכיר את היהדות בתרגומה – הרי הוא כאלו מנשק את אמו דרך המטפחת. כל מי שמציץ דרך התרגום – אינו אלא רואה מתוך אספקלריה מטושטשת ואינו מרגיש את כל הטעם בה ואת כל מאווי נשמתה, כי היא, הלשון, רק היא שפת הלב והנפש." (ביאליק מתוך "אומה ולשון") |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תרגום סביר ומעלה, בעיניי, צריך כמעט לא להרגיש.
הבעיה היא בתרגומים הבעייתיים. אני בטוח שיש אנשים שירצו לעשות שימוש בסקאלה נוספת לענייני תרגום, אלא שמרבית המדרגים באתר גם ככה כותבים ביקורות בסגנון "לא מומלץ!" ולא ימצאו את התועלת בפיצ'ר מהסוג הזה שעלול גם לסרבל את חוויית הביקורת.
אני פשוט מציין את ענייני התרגום בכל פעם שזה רלוונטי, ואם עוד אנשים שאכפת להם יעשו ככה, אולי השינוי יקרה טיפין-טיפין, ונוכל לפטר, או להעלות על המוקד אם יהיה לנו מזל, מתרגמים רשלניים במיוחד. |
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני שמחה שנושא התרגום עלה כאן ומצטרפת נמרצות לדבריו של עולם - זו תהיה תוספת משמעותית לאתר אם בצד הספרים המתורגמים ינתן מקום לדרוג התרגום.
לתרגום משקל קריטי בתוצאה הסופית ובהנאתנו מהספר. דוגמא מובהקת לכך מצאתי בספריה של מרסה רודורדה: "כיכר היהלום" ו-"ראי שבור". "כיכר היהלום" זכה לתרגום ואחרית דבר מאת רמי סער הגאון - תרגום מדוייק, רגיש ואינטלגנטי שהפך את הקריאה לחוויה חד-פעמית. כל-כך התרגשתי מהספר עד כי דרגתי אותו אפילו כאחד מעשרת הספרים הטובים שקראתי בחיי. מובן שחיכיתי בכליון עליון כי יתורגם ספר נוסף של המחברת - אך מה רבה הייתה אכזבתי... "ראי שבור" תורגם ע"י איתי רון במה שלטעמי, הינו תרגום כושל, מבולבל ומתיימר - שהפך את הקריאה בספר לבלתי אפשרית. לא רק שלא נהנתי לקרוא הספר - ממש סבלתי, ורק מתוך כבוד לרודורדה לא נטשתי את הקריאה באמצע. לסיכום: ראשי האתר לתשומת לבכם - התייחסות למתרגמים לאלתר! |
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נשמע
כמו סרט סוג ז אכן דל קלוריות . ביקורת יפה...כנראה שיש לנו הרבה תלונות כלפי מתרגמי ספרים,ואם דבר מוליך אל דבר בקרוב נבחר ספרים לפי מתורגמן רע או טוב...
|
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
סוף סוף!
שנים אני מחכה לאישוש דעתי על הספר הנורא הזה,הוא אחת הזוועות היותר גרועות שקראתי, לא להאמין שקראתי אותו עד הסוף ,למה מישהו שקורא לעצמו סופר עושה כזה דבר?
וההוצאה מתעקשת להמשיך ולתרגם דברים שלו,ואנשים קוראים . אני לא מבינה איך ספר כזה צלח את כל המסננים שבדרך, אם יש לך איזו השפעה שהיא בסיפריה שלך תפציר בהם שיגרסו אותו. |
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
רבים, כולל אותי, מעירים לעתים על התרגום.
אבל היה מועיל אם היה אפשר לחפש את שם המתרגמ/ת ולהגיע לחוות דעת, או לפחות לציונים, עבור התרגומים שלו/שלה ולמצוא אותם מרוכזים במקום אחד. אבל זה דורש מן הסתם שינויים משמעותיים באתר.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
במקרה הזה לא חשביה תרגם, אלא הגברת איטה ישראלי
ובמקומות שראוי לציין תרגום טוב או גרוע, אני משתדל לעשות זאת. יגאל ליברנט, למשל, מתרגם מדהים את סדרת פנדורין, למרות שנבצר ממני לקרוא את המקור ולהשוות.
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
האם זהו קצה הקרחון של סיכון אסטרטגי?
כפי שכותב וויקי: "חשביה תרגם מאות ספרים ממספר שפות". אני מקווה שאת השאר הוא תרגם טוב יותר. בכל מקרה, כשקוראים ספר שתורגם משפה זרה זהות המתרגם חשובה לפעמים לא הרבה פחות מזהות הסופר. היה מועיל אם אפשר היה לדרג או להעיר בסימניה גם על תרגומים כך שניתן יהיה להעריך את איכותו של מתרגם. אומרים שלקרוא שירה מתורגמת זה כמו "נשיקה דרך מטפחת". לקרוא יצירה בתרגום גרוע זה כמו נשיקה דרך סמרטוט ריצפה.
|
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
הביקורת הזאת גרמה לי קודם לכן
להקדים קנה לושט ולהתיז קהווה מהבילה מחוטמי וכשהלכתי להחליף שמלותי חטפו לי את המחשב, לכן נהגתי בזהירות מופלגת בבואי לקרוא את התגובות וטוב שכך.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני מציע לך לקרוא, אולי כל ספר שתרגם לאחרונה
מר אריה חשביה. חיוך בזווית הפה מובטח. הנה דוגמית
|
|
|
הקוסמת
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
די ,אני חייבת לקרוא ספר מודרני בו כתוב ״תיפח רוחי״! נשמע משעמם אך ייחודי
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
לצערי, ויני, לא יצא לי לקרוא את הביקורת שלך לפני כן.
הייתי בספרייה, one thing led to another, אתה יודע איך זה
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
מכירים...
|
|
|
VINI
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אלון...
אני כתבתי ביקורת על הספר הזה לא מזמן , אם היית קורא אותה אז אולי לא היית מבזבז את הזמן שלך!
אם קראת את הביקורת שלי ועדיין החלטת לקרוא את הספר אז כנראה שהחלטת להעניש את עצמך! |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
התעצבתי לשמוע כי שפלה רוחך
עד כי נתקפחו מזונותייך, סהדי במרומים כי לא לכך נתכוונתי. אולם, מכשקראתי את תגובתה של נצחיה, עלתה בי קורת רוח שכן הסתבר לי שלא לשווא טרחתי, וכי עשיתי קפנדריא לקוראים אחרים שאולי חישבו לקרוא מעשיה בטלה זו
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ואפרתי, תזהרי של תפח רוחך. מה נעשה אח"כ? נשאף עשן מלא גרון
מרוב צער?
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני מבינה שלא רצית לבזבז על הספר הזה את הכוכביות שלך?
גרמת לי לצחוק, תודה:-)
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה, תודתי נתונה לך לנצח נצחים.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אלון, אני אשמח אם תמשיך לקרוא ולסקור ספרים קלוקלים כגון זה.
בעיקר אם הם יוציאו מאפרתי תגובות נוספות כמו זו שכתובה כאן למטה.
תודה על האזהרה. |
|
|
טופי
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
איזו נפילה! תודה על האזהרה.
ובתמורה הצעה.. חפש את דיק פרנסיס אם עדיין לא ניסית צפויה לך חוויה נעימה. קריא ולא מעיק. ועוד הרבה יותר מזה
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אלון, תיפח רוחי, כמעט הזמנתי את הספר המופלא הזה בחודש הספר! בזכות סקירתך הממצה אמשוך את ידי
מעשיית שטות כגון זו. תודה! (אם תיפח רוחו של לי צ'יילד לא יהיו לנו ריצ'רים חדשים!) ובנוסף לכך נעגמה רוחי עלי בשל מותה הטראגי של משפחה ספרותית זו. לא יכולת לפרסם את הסקירה לאחר ארוחת הצהריים שלי? תאבוני נתקפח, וחבל, עכשיו אהיה רזה כאחת הצרפתיות של נצחיה.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
