• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

מאת אלן ברדלי

הביקורת של Dandin

תמונה של Dandin
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

מאת אלן ברדלי

הביקורת של Dandin

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של Dandin
הוצאה לאור:מטר
שנת הוצאה:2009
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
קוראת מגיל צעיר
לפני 10 שנים

“הספר חמוד. קצת נמרח לפעמים, קצת יותר עמודים ממה שהעלילה המרכזית דורשת, אולי קצת יותר מדי מידע על כימ”

21/43
ביקורות על המתיקות שבתחתית הפאי
הבאה
תות
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 16 שנים

“ספר חמוד. מהנה ושנון ולעתים אף מצחיק ביותר. אביא ציטוט שגרם לי לצחוק בקול רם. הסיטואציה היא שפלביה ב”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

הספר, כשמו כן הוא, פאי מתוק וחביב. יש בו שילוב בין ספרי הרביעייה (רק שכאן יש ילדה אחת) לבין נופים מהסדרות שפעם שודרו בהולמרק...
הספר מתאר את קורותיה של פלביה דה-לוס, ילדה בת 11 מחוננת ביותר (לדעתי היה עדיף לברדלי להוסיף לה כמה שנים לגיל כדי שתהיה קצת יותר "אנושית"), כימאית חובבת, שסקרנותה וחוצפתה מביאים אותה לפענח תעלומת רצח. כמובן שכמו בכל סיפור בלשי, גם פלביה פועלת לבדה ותמיד נמצאת צעד אחד לפני השוטרים, עד לפענוח המלא.
למרות שמדובר בספר בלשי וחקירת רצח, יש משהו נעים בקריאה של הספר הזה, אולי בגלל דמותה של פלביה (אי אפשר שלא לחבב אותה) או הנופים האנגליים והתקופה (שנות ה-50), או שאולי זה הכל יחד...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מיכל
מיכל
R
rachis
תמונה של לואיזיאנה מנטש השקנאית
לואיזיאנה מנטש השקנאית
3קוראים|גיל ממוצע43|100%נשים

על המבקרת

תמונה של Dandin

Dandin

חברה מזה 17 שנים
25 ביקורות•130 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של Dandin
Dandin
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות25
לייקים שקיבלה130
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת15מתח ריגול והרפתקאות4ספרות מקורית2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של Dandin

להתאהב בגרייס

להתאהב בגרייס

קריסטל סאתרלנד

האהבה עיוורת... ואהבה ראשונה לרוב גם חירשת ואילמת...

"להתאהב בגרייס" הוא סיפור אהבה ראשונה קצת שונה, המסופר מנקודת מבטו של הנרי פייג', תיכוניסט (ממוצע) שעד לרגע בו פגש את גרייס מעולם לא הבין מה הקטע הזה עם להתאהב...
גרייס טאון עוברת ללמוד בבה"ס של הנרי "ככה סתם פתאום" בסוף התיכון. היא לא ממש מתקשרת עם הסביבה וגם דיי מוזנחת, אבל מר הינק, המורה לספרות, מטיל עליה ועל הנרי את ה-משימה: להיות עורכי עיתון בה"ס, ככה שהם דיי חייבים לשתף פעולה...

כן, כמה צפוי שהנרי יתאהב בגרייס, וגרייס... טוב, זה כבר סיפור ארוך ומורכב שתצטרכו לקרוא בעצמכם. ולא, אל תטעו, כמה שהסיפור הזה צפוי הוא לא ממש כזה. אומנם מהר מאוד ניתן להבין למה גרייס לובשת בגדי בנים גדולים ונראית כ"כ מוזנחת, ובהחלט אפשר לעשות כאן "פסיכולוגיה בגרוש" לשתי הדמויות, אבל – מה ששבה את ליבי בסיפור זה הכתיבה ה"מבולבלת". הדמות של הנרי מתארת כ"כ יפה את הבלבול שבאהבה ראשונה (שלדעתי הרבה פעמים גם נכון לתחילתו של קשר בגילאים מבוגרים יותר), את ההיסוס, "הטמטום", את הרצון ל"הגדרת" הקשר, את העיוורון, האכזבות והשמחות, ואת המלחמה שלעיתים מתרחשת בין הלב לשכל. בסוף הספר יש דיאלוג מאוד יפה בין הנרי לאחותו, שמסביר את שם הספר באנגלית – Our Chemical Hearts.

למרות זאת, אני חייבת לציין שאני קצת בספק כמה מקוראיה של סאתרלנד באמת יכלו להזדהות עם סיפור העלילה, שהוא, לדעתי, פחות שכיח בארצות הניכר. דווקא מבחינה זו אני חושבת ש"להתאהב בגרייס" מתאים יותר לקהל הישראלי שלצערי כבר "מתורגל" לשמוע סיפורים דומים (והנה כבר נתתי רמז... אל דאגה, העניין מתגלה דיי בהתחלה). בקיצור, אני לא בטוחה שהנרי באמת היה יכול להתמודד עם סיפור כ"כ מורכב, ספק אם מבוגרים ממנו מצליחים, אבל במסגרת הנסיבות, סיפור העלילה והדמויות בהחלט אמינים.

אגב, רציתי לתת לספר 3.5 כוכבים, אבל בגלל שהאהבה עיוורת עיגלתי ל-4...

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Dandin
זה שאוהבים

זה שאוהבים

ג'ניפר ויינר

"גורל חזק ממוות" – כמה שזה נכון...

את הספר הזה ראיתי בסטימצקי לפני כמה שבועות, וכהרגלי בקודש, מיד נכנסתי לאתר של הספרייה העירונית לראות אם יש עותק פנוי, למרות שלא היו לי יותר מידי ציפיות... להפתעתי, גיליתי שנשאר עותק אחד פנוי ותכננתי להגיע לספרייה כבר ביום המחרת כדי להשאיל אותו. אלא שלחיים יש תוכניות משל עצמם, ומהרגע שבדקתי את קטלוג הספרייה ועד לרגע שהגעתי בפועל חלפו כמה ימים, והיה לי ברור שהספר כבר הושאל. והנה, בעודי נכנסת לספרייה, על שולחן הספרים החדשים בכניסה עמד וחיכה לי הספר הזה... נכון, זה רק ספר, אבל אני מאמינה שאין צירופי מקרים, ושבכל ספר יש משהו מהחיים שלנו...

זהו סיפורם של רייצ'ל, "נסיכה יהודייה", ושל אנדי, בן תערובת שחי במשפחה חד-הורית קשת יום. הם נפגשים לראשונה במיון בבה"ח בגיל שמונה, היא אחרי ניתוח לב והוא עם שבר ביד, ונפרדים לשלום לאחר כמה שעות, מבלי לדעת כי ברגע ההוא נקשרו גורלותיהם זה בזו. שמונה שנים לאחר מכן דרכיהם מצטלבות שוב, ואז שוב ושוב...

זהו סיפור אהבה, לכאורה בלתי אפשרית אבל כזאת שבאה עמוק מהלב ומהבטן, המסופר בשני קולות המעבירים באופן קולח את דינמיקת הקשר בין רייצ'ל לאנדי (לפעמים משפט אחד שלא נאמר הוא המפתח להכל...). זהו לא סיפור אהבה מושלם, אלא פשוט סיפור אהבה מהחיים שמוכיח את המשפט של הסבתות ש"אהבה אמיתית תמיד חוזרת". זהו גם סיפור על גורל ועל הדינמיקה של החיים ועל כך שכשהטיימינג הנכון מגיע, ומשהו צריך לקרות, הדברים מסתובבים ככה שלפעמים נדמה שאנחנו סה"כ בובות על חוט.
מאוד נהנתי מהספר, ואני בטוחה שכל מי שאי-פעם אהב ימצא בו סיטואציות להזדהות איתן. ואפילו שזה רק סיפור, כן, לפעמים החיים חזקים מכל דמיון...

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Dandin
אלמונים באמריקה

אלמונים באמריקה

כריסטינה אנריקֶס

אני בד"כ לא נוהגת לכתוב ביקרות על ספרים שכבר כתבו עליהם (לא כל שכן כאשר יש ביקורות הדומות לדעתי), אבל הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי, בעיקר משום שלדעתי לספר הזה מגיעה קצת יותר הכרה.

זהו סיפור על מהגרים מדרום-אמריקה, ובפרט על שתי משפחות: משפחת טורו "הוותיקה" ומשפחת ריוורה "החדשה". זהו גם סיפור על אהבה בין מיור טורו למריבל ריווה וגם סיפור של התמודדות עם הקרבה, התאקלמות, אובדן ואשמה לצד הרבה תקווה.
משפחת ריוורה מהגרת ממקסיקו לדלוואר (ארה"ב) כדי לנסות לתת לבתם, שנפגעה בתאונה, סיכוי טוב יותר להחלים. הם מתגוררים בבניין בו מתגוררות משפחות מהגרים נוספות, כולם מדרום אמריקה. הסיפור מסופר בגוף ראשון דרך עיניה של אלמה, אמה של מריבל, ודרך מיור, הבן הצעיר במשפחת טורו. בנוסף, מידי כמה פרקים אנחנו מתוודעים גם לסיפוריהם האישיים של השכנים המגוררים בבניין – עדויות מרתקות המבוססות על סיפורים אמיתיים.
לא אכביר במילים לגבי סיפור העלילה, שכן קודמיי כבר עשו זאת באופן מפורט, אלא רק אוסיף שהכתיבה קולחת והספר נקרא בנשימה אחת. אנריקס (הסופרת) היטיבה לתאר את תחושות הניכור וההתמודדות של הדמויות, הן "הוותיקות" והן "החדשות", עם החברה האמריקאית באופן כזה שצובט בלב, ועל אף שאני ילידת הארץ ומעולם לא נמצאתי במעמד של "מהגר", לא יכולתי שלא להזדהות עם הדמויות בספר.

ספר מלא תקווה ולא "מתייפייף" – אל תחמיצו!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Dandin
דרך המגדלור 16

דרך המגדלור 16

דבי מקומבר

זהירות – ספר קיטש'...

דרך המגדלור 16 היא כתובתה של השופטת אוליביה לוקהארט, המתגוררת בעיירת קיט קטנה בשם סידר קוב.
הסיפור נפתח בהחלטה שמקבלת אוליביה לא לבטל הסכם נישואין בין סיסיליה לאיאן, זוג צעיר שנישא לפני שנה. מכאן למעשה אנחנו מכירים לא רק את סיפורם של איאן וסיסיליה אלא גם את שאר הדמויות בספר, שכולן קשורות לאוליביה: בתה ג'סטין, אמה שרלוט, החברה הכי טובה גרייס והמחזר החדש ג'ק. בספר לכל אחת מהדמויות יש סיפור אהבה/אכזבה משלה (לא הכל ורוד...) והכל נארג יחד לכדי סיפור אחד קולח ופשוט (במובן הטוב של המילה).

...וכן, לפעמים קצת קיטש' זה בדיוק מה שצריך כדי לעשות טוב על הלב :)

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Dandin
רחובות של אתמול

רחובות של אתמול

סילביה טננבאום

הספר מגולל את קורותיה של משפחה יהודית מפרנקפורט לאורך כ- 42 שנה (1903-1945) ושתי מלחמות עולם.
בהתחלה, אנחנו מכירים את משפחת ורטהיים בשיא אונה והונה, אנשי ממון הנמנים עם החברה הגבוהה של פרנקפורט: ההורים האנשן ומוריץ, חמשת ילדיהם ושבעת נכדיהם (ולימים גם שני ניניהם). לכל אחד מהם סיפור משלו השזור בסיפורה של המשפחה כולה.
לצד התפתחותן והתבגרותן של הדמויות, אנחנו מתוודעים גם להשתנותה של החברה הגרמנית: בתחילה, לתחושת הפטריוטיות שהרגישו יהודי גרמניה כאשר נלחמו בחזית הגרמנית במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן להסתה ולשינוי שחל בחברה הגרמנית, לניכור וההתנכלויות כלפיי היהודים, לעליית הנאציזם בגרמניה ולחיים בצל המלחמה ושלטון האימה.
למרות שבספר יש הרבה דמויות, הסופרת הצליחה לשזור את קורותיהם באופן ברור והגיוני, ובהמשך הסיפור עוקב אחר התפצלותה של משפחת ורטהיים, כל אחד וגורלו, דעותיו ואמונותיו, כשבלב כולם לא עזבה הכמיהה למשפחה המאוחדת, לפרנקפורט ול"גרמניה של פעם", שלעולם לא ישובו להיות כפי שהיו.

מאוד נהניתי מקריאת הספר (השפה עשירה והתרגום נהדר). ההתחלה של הספר קצת איטית, אבל מי שיתאזר בסבלנות עד עמוד ~100 ירוויח חווית קריאה מרתקת!
לדעתי זהו ספר חשוב משום שהוא מתאר גם את תקופת מלחמת העולם הראשונה, בה היהודים הרגישו שהם חלק מהחברה הגרמנית ומכאן גם הקושי לקבל את השינוי שחל ביחסה של האוכלוסייה הנוצרית כלפיהם, עליית הנאציזם לשלטון והזוועות שבאו לאחר מכן. הספר מעלה את מגוון הדעות והלבטים שרווחו בקרב יהודי גרמניה ואירופה (להישאר? לעזוב? לאן? מתי? איך?) ומעלה הרבה נקודות למחשבה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Dandin
מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד

מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד

סוזן ג'יין גילמן

זהו סיפורה של מהגרת יהודייה בשם מלכה (לימים ליליאן) שהגיעה עם משפחתה לארה"ב בתחילת המאה הקודמת. הסיפור מגולל את קורותיה של מלכה/ליליאן מרגע שדרכה כף רגלה באליס איילנד ועד לשנות השמונים, בהן היא כבר "מלכת הגלידה של ארצות-הברית".
בהתאם למתכון של רומנים רבים, גם כאן בתחילה לילאן סבלה מרעב, בדידות, נטישה, השפלות ונכות שדחפו אותה לא לוותר ולהוכיח לכולם "מאיפה משתין הדג" וכך, בסופו של דבר, לחלוש על אימפריית גלידות אמריקאית.
הסיפור עצמו מסופר בגוף ראשון ע"י ליליאן ובאיזשהו מקום בא "להצדיק" את אופייה והתנהגותה, כמו גם את הנסיבות, כנגד שני משפטים מתוקשרים בהם היא נאשמת בהעלמות מס ופציעת ילדה קטנה.

סה"כ הסיפור נחמד ומעניין (הרבה עובדות וסיפורים על ייצור גלידה), אלא שדמותה של לילאן היא נרגנת, ממורמרת, עצבנית ומאוד "קוצנית", מה שהופך את הבעת האמפתיה כלפיה להבעת רחמים...


הערה:
הסיפור מתורגם בצורה איומה ועם ה-מ-ו-ן טעויות הגהה. מוטב היה שההוצאה הייתה מקדישה קצת יותר תשומת לב לעניין, לא רק כדי לכבד את קוראיה אלא גם כדי לכבד את הסופרת והספר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Dandin
איך שהעולם נהיה לבן

איך שהעולם נהיה לבן

דליה ביטאולין-שרמן

הספר הזה הוא למעשה אוסף של סיפורים קצרים המסופרים מנקודת המבט של עולה צעירה (לעיתים ילדה, לעיתים נערה), על החיים בישראל והקשיים היומיומיים עימם מתמודדים העולים החדשים, לאו דווקא מאתיופיה.
אני חייבת להודות שחשבתי שהספר הזה הוא משהו בסגנון של "בכי הג'יראפה" שאותו מאוד אהבתי, אבל הוא דיי שונה ממנו. לדעתי הספר נכתב בצורה קצת מנוכרת, ואולי זו הייתה כוונת הסופרת, שנרגיש את הניכור החברתי שהיא חוותה כעולה, אבל במקום להרגיש חמלה הרגשתי בעיקר מרוחקת מהקשיים המתוארים בו ומהדמויות.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Dandin
יומנה של סוזאן לניקולס

יומנה של סוזאן לניקולס

ג'יימס פטרסון

סיפור מרגש על אהבה, אובדן והתחלה חדשה.
לאחר שמאט עוזב את קייטי ללא כל סיבה מוסברת, הוא מניח על מפתן דלתה יומן שיסביר טוב יותר ממנו מדוע עזב אותה. קייטי מתחילה לקרוא את היומן ומגלה שהוא נכתב ע"י אישה צעירה בשם סוזאן לבנה ניקולס... מכאן אנחנו מתוודעים לחייה של סוזאן ולסיפור האהבה יוצא הדופן שלה עם מאט... לא ארחיב יותר כדי לא לקלקל, אבל הספר הזה, עד כמה שהוא קיטש (למרות שבסוף הכל מהחיים), בכל זאת נגע בי איפשהו ולכן אם אתם ב-MOOD המתאים – אל תפספסו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Dandin
מעל גלים אהבתיך

מעל גלים אהבתיך

איתי לב

ספר נפלא; סיפור מעורר הערצה ויראה לכל אלו אשר ייסדו את מדינתנו הקטנה...
סבא של אוריה נפטר ובזמן השבעה הוא מחליט לפתוח קופסת נעליים ישנה ובה כל מיני מסמכים. באחד מהם הוא מוצא שיר:

"מעל גלים אהבתיך, יפתי
ואין מצולות ים עמוקות מליבי
לרגעים אראה את פנייך, לרגעים אאבדם
אך קולך הוא חיי, מעולם לא נדם"

מכאן למעשה אנחנו מתחילים לשמוע את סיפורה של סבתא אביגיל, על התלאות שעברה כדי להגיע לא"י ועל החיים כאן בתקופת המנדט הבריטי. הסיפור מסופר בהמשכים ושזור בחיי היום-יום של אוריה בצורה כ"כ יפה, כמו רקמה עדינה, תוך שהמתח נשמר כל הזמן.
בנימה אישית יותר, אהבתי מאוד את הספר הזה כי הוא הזכיר לי את השעות בהן ישבתי עם סבי וסבתי ז"ל ושמעתי מהם סיפורים דומים. כמו אוריה, גם אני מצאתי את עצמי לא פעם מחפשת "אוצרות" בארונות, תוהה לפשר מסמכים כאלה ואחרים ושואלת את עצמי מאיפה היה להם האומץ להילחם כפי שנלחמו...

מומלץ!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Dandin

ביקורות נוספות על "המתיקות שבתחתית הפאי"

המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

על שני דברים לא עפתי במיוחד בספר הזה: על הכתיבה ועל העלילה. שהם, בואו נודה, המרכיבים העיקריים בספר.
שני דברים גרמו לי להמשיך להכריח את עצמי לקרוא אותו בכל זאת: העובדה שמי שנתנה לי את הספר היא חברה טובה מאוד שאני סומכת על טעמה בספרים (לא שופטת אותה. היא קראה אותו לפני הרבה שנים וגם רגילה לסגנון הזה יותר ממני) ושורה אחת בביקורת של אחד מחברי סימניה שלצערי איני זוכרת את שמו/ה : "שווה לשרוד את ההתחלה המשעממת בשביל ההמשך". אז שרדתי וקראתי והמתנתי בסבלנות לחלק שבו ההתחלה המשעממת תגמר וההמשך יתחיל ובמובן מסויים הוא הגיע אבל לא משהו שהחיים שלי היו מפסידים אילולי קראתי.
אוקיי, חסל סדר התבכינויות, אני אפצה את עצמי איכשהו על הזמן האבוד, ועכשיו-לטובת זמנם העתידי של מי שעוד לא קרא את "הרומן הראשון והמבריק והמרושע והמשעשע" או משהו כזה כמו שאלן ברדליי משבח את עצמו שם-אתמצת לכם כדי שלא תחשבו שפספסתם משהו.
אז ככה. מדובר בילדונת בת אחת עשרה שכמו גיבורת סיפור אידיאלית היא משוגעת לדבר אחד ומבינה בו יותר מאנשים המבוגרים ממנה בהרבה, ובמקרה זה-הכימיה.
הילדונת חיה באחוזה בריטית נושנה עם אבא ושתי אחיות שמשום מה, ללא אף הצדקה עלילתית שונאות אותה מאוד וההתעללות שלהן בה מתוארת בקטעים די איומים שהקריאה שלהם גורמת לי להבין שלא באמת רציתי לקרוא אותם עכשיו, לנסות להבין למה האבא כל כך מתסכל כדמות אבהית ולשמוח שמערכת היחסים שלי עם אחיותיי שלי לא גרועה כפי שחשבתי.
פלביה נוקמת באחיות שלה באמצעות השתלת כל מיני רעלים שהיא רוקחת לחפצים או מאכלים שלהן (כמו שפתון) וחקירת ההשפעות של הנקמות שלה ביומן הסודי שלה (אחת הנקודות היחידות שאהבתי בספר הזה. מה זה אומר עלי???).
יום אחד במהלך חייה המשעממים (היא לא הולכת לבית ספר או משהו?) מישהו מת לה בפרצוף (וזה הרבה פחות מסקרן מפי שזה נשמע) והיא מתחילה חקירה. במהלך החקירה הזאת כל רעיון או השערה פרועה שלה מתבררים כנכונים ולא נותר לה אלא לקפוץ מנקודה לנקודה בעקבות הגאונות של עצמה עד הסוף הטוב (טוב בגלל שהוא סוף סוף שחרר אותי להתקדם לעשות דברים מוצלחים יותר).
במהלך החקירה היא עולה על איזשהו סיפור על בולים נדירים מחתרתיים בשם "הנוקם מאלסטר" שהסיפור שלהם גרם לי לחשוב אוקיי, אולי ההתחלה המשעממת נגמרה (באיחור של כמה עשרות עמודים יותר מדי), אבל זאת הייתה מעידה חד פעמית בתמה של הספר. אגב, בדיקה קצרה הבהירה לי שהסיפור ההיסטורי הזה לא היה ולא נברא שזה די מאכזב.
ואם כבר היסטוריה-מה שסקרן אותי להתחיל את הספר מלכתחילה היה הרצון לקרוא קצת על אנגליה של השנים שמייד אחרי המלחמה אך לא, מלבד כמה אזכורים בודדים ממש לא היה משהו מיוחד.
לגבי הכתיבה- עשרים אחוז מכל עמוד היו רפרנסים והשוואות לדמויות מספרים או מחזות ששלושת רבעי מתוכם אין לי מושג מי הם או מה הם (מלבד שייקספיר) וספק אם הם תורגמו בכלל אי פעם, והשאר היה הומור בריטי שאני מניחה שבאנגלית הוא היה נשמע יותר טוב. מסקנה: לא כל ספר ראוי לתרגום, או שלפחות תצורף אליו רשימת ספרי קריאה מקדימה. (ואולי זאת גם הסיבה שהחברה שלי כן חיבבה אותו, היא יותר חיה בעולם הזה)
בקיצור, זוהי סקירתי הקטנה והמאוכזבת, מצטרפת לסקירות מאוכזבות נוספות על הספר הזה ממש כאן באתר (למה ראיתי אותן רק עכשיו🙇), ואם יש מישהו או מישהי במצב כל כך משועמם עד כדישמעוניינים בכל זאת לקרוא את הספר הזה עם כל כך הרבה המלצות נלהבות שידברו איתי, נשארו לי מלא עבודות לתואר ולא אתנגד לעזרה.

לפני 5 חודשים•ירושלמית:)
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

פעם הייתי קורא בעיקר מותחנים, הם הפעימו את ליבי הצעיר והזרימו אדרנלין בעורקי, ריגשו והיו קלים לקריאה. את המותחן הזה קראתי אחרי שמזה כמה שנים לא קראתי מותחנים אחרים. אם הייתי צריך לדרג את הספר הזה בהשוואה לספרים אחרים בז'אנר אולי היה מקבל יותר. הספר זכה בפרס הDagger לספר ביכורים הטוב ביותר.
הסיפור מתרחש באנגליה הכפרית של שנת 1950. פלביה דה לוס היא בת 11 והיא החוקרת הראשית בסיפור. היא כימאית חובבת ובעיקר אוהבת להתעסק ברעלים.
בוקר אחד נמצאת גופת אדם בחצר ביתה, זהותו לא ידועה, אך לילה קודם היא שמעה בחדרו של אביה צעקות וריב בין אביה לאדם המת. האב נעצר והוא החשוד העיקרי. האם הוא ביצע את הרצח? מה מניעיו? הסיפור מתחיל להיפתח ולהחשף אט אט, רמזים ותגליות מפה ומשם והא לכם סיפור מתח.
האמת שנהנתי מהקריאה, סיפורים שמתרחשים באנגליה הכפרית של פעם תמיד מעניינים אותי, הכתיבה סבירה וזורמת, יש תפניות מעניינות בעלילה, מה עוד צריך בספר מתח?
אכן יש הכל, אך זה מרגיש שלקחו אותי כבר לסיבוב הזה כבר הרבה פעמים בעבר.
המחשבה שילדה בת 11 (כיתה ה') תעבור את מה שעובר עליה בספר ממש לא מציאותית. את החקירה שהיא מבצעת, החשיבה ואומץ הלב לא ניתן לשייך לילדה בת 11 ואפילו לא לרוב הבוגרים, ובציניות אשאל האם ילדה בת 11 בשנות ה-50 של המאה הקודמת הייתה מסוגלת לכל כך הרבה בהשוואה לילדות בגיל הזה היום? הן כל כך שונות היום ואז. קשה לי לחשוב שהיום ילדה בת 11 (או ילד) יתעניינו בפתירת תעלומת רצח.
עדיין קריאה מהנה למי שמעוניין במותחן טוב.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•משה
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

הספר הנוכחי, המתיקות שבתחתית הפאי, הוא ספר חופשה חביב, זאת להבדיל מספר טיסה – ספר שמטיסים מהיד בשאט נפש.
פלביה, ילדה בת אחת-עשרה מבית דה לוס, המתגוררת באחוזה בריטית בשנות החמישים, אחוזה בה יש מבשלת וגנן, אביה הקולונל אינו עובד ושקוע כולו בתחביביו, בולאות בעיקר. פלביה היא הקטנה ולה שתי אחיות גדולות ממנה וריקניות ממנה. לפלביה מעבדת כימיה מפוארת עם ידע מתאים.
יום אחד נעורה פלביה בארבע לפנות בוקר, ממש עם הנץ החמה. היא יורדת לגינה ומוצאת מישהו השוכב שם, פולט מילה ומת. עד מהרה מתחילה מהומת המשטרה, פלביה הופכת לבלשית/חוקרת חובבת. מגלה פרטים מההיסטוריה המקומית, הפנימיה בה אביה למד ועל חבריו, וכיצד בולים מעורבים במות האיש בגינה.
ספר חביב עם גינונים בריטיים, פאי פודינג לא אכיל, נימוסים ועיסוקים אופייניים לתקופה. המתח לא ידהיר את הלב, אבל מסקרן דיו.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•מורי
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

לא פעם ולא פעמיים, קרה מקרה שבו אבי לא היה מרוצה ממש מהעבודה שביצעתי. ברגעים כאלו הוא היה מזדקף, פותח את פיו ומתחיל לשטוף אותי ברצף של עלבונות כגון: "אידיוט!", "לא יוצלח!", "כלומניק!", "לפלף!", "מישיגינה!" ('משוגע' ביידיש) , "שלימזל!" ('לא יוצלח' ביידיש) וכ'ו.

וכמו שאבי היה נוהג להתעצבן עליי כשהיה מאוכזב ממני- כך גם אני הייתי נוהג להתעצבן על הספר 'המתיקות שבתחתית הפאי' של אלן ברדלי כשהייתי מאוכזב ממנו.
את הספר קראתי ממזמן, לפני שנה בערך- אבל אני עוד יכול להזכר בבירור מה קרה בעקבות קריאת הספר הזה. הייתי ממטיר עליו עלבונות כגון: "עלוב!", "מאכזב!", "פתטי!", "מעפן!", "משעמם!", "מוזר!", "סבל של ספר!", "דרייק!" ('זבל' ביידיש) והרשימה עוד ארוכה...
ולדעתי זה היה לגיטימי לגמרי: כמו שאבי ציפה שהעשבים הרעים יעקרו מן הגינה ולאחר מכן גילה שהעשבים הטובים הם אלו שנעקרו- כך גם אני ציפיתי לספר מתח משובח עם הומור משובח ותענוג אין סופי ובמקום זה קיבלתי סיפור על ילדה מוזרה (ומשועממת) שכל הזמן נמצאת במעבדה המוזרה שלה עם שלל התרכיזים והכימיקלים עם השמות החיזריים שכאילו הובאו מעולם אחר, ושום דבר שאמור להיות מותח.

לסיכום, הייתי נותן לו בכיף כוכב אחד של 'בזבוז של זמן' מבלי לחשוב פעמיים- אבל אינני יכול שלא להזכר תוך כדי באותם רגעים קשים שבהם אבי היה מתאכזב ממני ושאני עמדתי מולו בוש ונכלם וסופג את עלבונותיו רק בקושי וחש עצב ומועקה גדולה. ולכן, בביקורת זאת אני בוחר לעשות מעשה הומניטרי, אנושי ומתחשב, ולהמנע מלדרג את הספר בכל דירוג שהוא.
(אפילו שזה כל כך מגיע לו)

לפני 11 שנים•זה שאין לנקוב בשמו
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

"אם בתחתית הפאי אין מתיקות-למי אכפת מהקישוט??.."
הספר כבש אותי, פלביה כבשה אותי ואנגליה כבשה אותי כבר לפני שנים...

הגיבורה יוצאת הדופן, הסדיסטית-מזוכיסטית-נרקיסיסטית לעיתים, חוכמתה והשגותיה לגבי העולם ושוכניו כבשו אותי לחלוטין.

איפה אני הייתי בגיל 11?-בטח שלא במעבדת כימיה באיזו אחוזה עתיקה פותרת תעלומות.

היא הזכירה לי את ננסי דרו רק חסרת עכבות ערמומית, בעלת חיבה מדאיגה לרעלים וכן, אנגלייה יותר.

הזמן הוא 1950, שיחזור הלך הרוח, סגנון הלבוש והדיבור מתאימים בדיוק, הדמויות קומיות להפליא, אופליה שכל היום מביטה במראה, דפני תולעת הספרים ופלביה המבריקה, עם נגיעות של הומר שחור.
יש בו, בספר משהו מרגש אבל בהסוואה של הרבה קשיחות ואטימות.
הגיבורה מתוארת כשהיא מודעת לשוני בינה לבין שאר המשפחה, לרוב מזכירה לעצמה שהיא החכמה וההגיונית מכולם ובכל זאת משתוקקת למעט הרעפת חיבה.
העלילה סובבת סביב תעלומה, אותה מגלים אט אט, מעורבים בזה כולם, אפילו בית המלוכה.

מה שמצא חן בעיניי יותר מכל היה נגיעות הספרות והמוזיקה שנמצאים כמעט בכל דף, החל משייקספיר (שקיבל במה רחבה כולל שיחזור של רומיאו ויוליה), צ'ארלס דיקנס,נשים קטנות, האחיות ברונטה, אגאתה כריסטי, אופרטות ויצירות מוזיקליות שונות,
אהבתי את שילוב הכימיה בעלילה, את ההסתכלות של הדמות וההבנה העמוקה דרך היסודות הכימיים, חיבתה לרעלים וההתרגשות שהיא חווה רק מהחשיבה על כך גרמו לי לאהוב כימיה יותר.
קינאתי בדמותה של הילדה בת ה-11 שעולמה עשיר כ"כ במושגים והצטערתי קצת שאת גיל 11 העברתי במשחקי בובות...

המתיקות שבתחתית הפאי הוא ממש לא המותחן המרושע כפי שהוא שמתואר בגב הספר, דבר בו איננו מרושע, אפילו ה"רעים" נוהגים כג'נטלמנים אנגליים טיפוסיים, אבל הוא ספר מתוק במיוחד, עם דמויות שקל לאהוב, ועלילה זורמת...

קריאתו הסבה לי עונג, ממליצה!!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עדי
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

בתקציר מאחורי הספר כתוב: "רומן מבריק ומרושע..."
לא הייתי נסחפת. אין הברקות מיוחדות וגם לא רשעות יוצאת דופן שלא היית מצפה למצוא בפרשיית רצח בכל זאת...

עוד כתוב בתקציר: "אחת הגיבורות המקסימות ביותר בספרות העכשווית" - עם זה אני נוטה יותר להסכים.
תהרגו אותי אם ככה מדברת וחושבת ילדה בת 11 (!!!) אבל שיהיה... אין לי בנות ובטח לא בנות 11 אז זרמתי עם זה.
הגיבורה מחוננת ,בלשון המעטה, בכל הקשור לכימיה ובעצם בהכל:
היא קוראת אנשים ועולה על דקויות בסיטואציות הכי יומיומיות שגם שרלוק הולמס היה מחוויר לידה.
אבל דווקא הספר לא גרם לי להגיד כל שניה: "נו באמת... זה לא יכול להיות..." ,למרות שמן הסתם זה התבקש,
כנראה בגלל שהיא בכל זאת כובשת הממזרה הקטנה הזאת.
כמעט אף אחד לא יכול עליה וכשאתה נחשף למחשבות שלה הואיל והיא דמות המספר פה אתה לא יכול שלא לרצות לחבק אותה.

מבחינת עלילה: מציאת גופה בחצר הבית וניסיון לעשות סדר בדברים תוך כדי נבירה בעבר אביה (ולחימה ב2 אחיות גדולות שמציקות לה) - לא מדובר בעלילת השנה או במתח מיוחד והעסק די שומר על רמתו עד לסוף הספר בו נפתרת העלילה (גם לא בצורה יוצאת דופן).

עדיין הספר טוב. גיבורה חמודה לגמרי, כתוב בצורה מצחיקה ושנונה ועיקר ספר זורם שמעביר יפה את הזמן.
הוא לא ארוך מידי ולא קצר מידי והסתיים בדיוק כשכבר אמרתי לעצמי: "יאללה...מספיק"
גם זה חשוב.
תקראו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

ספר מתח חביב אבל לא יותר מזה ממש לא "מבריק ומרושע" כמו שכתוב על הכריכה.פלביה בת 11 לא עברה אצלי.מה לעשות "לא קונה " אותה. אז נכון שמשעשע לשמוע איך האחיות שלה קשרו אותה ונעלו אותה בארון ואיך היא השתחררה ונכון שמשעשע לשמוע איך הרעילה את השפתון של אחותה כך שיתנפחו לה השפתיים אבל כל זה ניראה כאילו מבוגר מספר על תעלולים מתוחכמים שהוא חושב שילדים יבצעו,זו בהחלט לא ניראית נקודת המבט של ילדה בת 11 . על הכריכה כתוב גם "מלא הומור ושנון.. מצליח להונות גם את המיומן שבקוראים" לא מניה ולא מקצתה. אולי אני מיומנת יותר מהצפוי אבל משום מה ניראה לי שכל קורא ברגע שהתוודע להיסטוריה ,למקור שממנו נבע הרצח המדובר ידע גם מי הפושע.
שימו לב ספויילר!
3 ילדים שהיו מעורבים במוות של המורה שלהם אחד נרצח אחד הוא האבא של פלביה והחשוד המיידי של המשטרה והשלישי...נחשו מי הרוצח.
הקיצור אם מנמיכים ציפיות זה מותחן קליל ומהנה למדי.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•גלית
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

ספר מתוק בניחוח עתיק לוקח זמן להכנס ולהנות אבל שווה

לפני 4 שנים•
★★★★★
•גקי
המתיקות שבתחתית הפאי

המתיקות שבתחתית הפאי

אלן ברדלי

את הספר הזה מצאתי ביריד שבוע הספר ביום חמישי, שם פגשתי את הפסיכיות מסימניה ונלחמתי בשתיים מהן בקרב מגע מרגש, איבדתי את הצבעוני לפחות עשר פעמים ואכלתי עוגיה מגעילה.
היה כל כך כיף.
אז חזרתי לדוכן הזה שבע פעמים, התלבטתי אם לקנות את הטרילוגיה של קרול ברג או את ספר ההמשך של תיכון לילה, ובסוף הבנתי שאני חייבת לדעת מה קורה בספר על ילדה חמודה בת 11 עם תחביב לרקיחת רעלים. בכל זאת, אתם מדברים פה איתי.

כשאני יושבת ליד השולחן עם מסך המחשב כבוי, הספר נח בכתם השמש היחיד שהצלחתי למצוא בבוקר המעצבן הזה ואני סוף סוף קוראת את התיאור של פלביה (כמעט בסוף הספר! ממש יופי!) אני עוצרת את הקריאה בנשימה עצורה. היא יכולה להיות ממש דומה לי!
שיער חום זהוב בקוקיות ועיניים בצבע סיגלית. משקפיים. תמיד תהיתי למה לסיגליות קוראים ככה אם הן כחולות או אפורות.
שיהיה...
הרמתי את השיער שלי למשהו דמוי קוקיות והסתכלתי במסך. פלביה אמורה להיות יפה יותר, אבל היה די מרגש לדעת שאני נראית דומה מאוד למה שדמיינתי אותה.
ווווהווו.


הספר הזה מקסים. הוא פשוט כל כך סוחף. פלביה היא אחת הגיבורות המושכות ביותר שקראתי עליהן השנה.
כן, היא יותר מידי מתוחכמת ובוגרת לילדה בת 11. אני חושבת. אבל אולי לא, וזה בסדר, הייחודיות שלה מתורצת טוב מספיק והדמות עמוקה מספיק לקבל יכולות על.
סקירה מהירה של הסיפור; פלביה גרה עם משפחתה המיוחדת, הגנן והמשרתת באחוזת באקשו, בית גדול ומוזנח שהיה שייך למשפחת דה לוס שנים רבות. תפנית מטרידה גורמת לדברים להתעורר ולזוז בצורה בלתי ניתנת להפיכה, וגוררת את פלביה לתעלומה מרתקת שהחוקרת הקטנה מנסה לפתור.
היחסים במשפחה לא קלים בבירור, מיני ספויילר הרי בתחילת הספר אחיותיה של פלביה כולאות אותה בארון נעול ואביה מסתגר בחדרו ולא מתקשר. סוף ספויילר. אבל פלביה יוצאת דופן מרוב הדמויות שקראתי עליהן, בכל שהיא מכירה את עצמה בצורה טובה מספיק כדי לתפקד כרגיל ובאופן עצמאי גם כשאין איש שיעזור לה. הדמויות בספר מסתוריות והסיפור גאוני, ומותח עד הסוף.

מומלץ בחום, בשם הציאניד והזרניך!

"לא היה לאן לברוח: לפחות לא מהכיוון הזה.
נראיתי כמו אוגר שטיפס לראש הכלוב שלו וגילה שאין לאן להמשיך, רק למטה.
אבל האוגרים בטח יודעים במוח האוגר שלהם שאין טעם לנסות; רק אנחנו, בני האדם, לא מסוגלים לקבל את חוסר הישע שלנו."


-אה, ואם אתם טועים למה אני מדרגת את רוב הספרים האחרונים שקראתי בחמישה כוכבים, זה מפני שאני כותבת ביקורות בעיקר על הספרים שאהבתי XD-

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחמת