ביקורת ספרותית על המתיקות שבתחתית הפאי מאת אלן ברדלי

---

לא פעם ולא פעמיים, קרה מקרה שבו אבי לא היה מרוצה ממש מהעבודה שביצעתי. ברגעים כאלו הוא היה מזדקף, פותח את פיו ומתחיל לשטוף אותי ברצף של עלבונות כגון: "אידיוט!", "לא יוצלח!", "כלומניק!", "לפלף!", "מישיגינה!" ('משוגע' ביידיש) , "שלימזל!" ('לא יוצלח' ביידיש) וכ'ו.

וכמו שאבי היה נוהג להתעצבן עליי כשהיה מאוכזב ממני- כך גם אני הייתי נוהג להתעצבן על הספר 'המתיקות שבתחתית הפאי' של אלן ברדלי כשהייתי מאוכזב ממנו.
את הספר קראתי ממזמן, לפני שנה בערך- אבל אני עוד יכול להזכר בבירור מה קרה בעקבות קריאת הספר הזה. הייתי ממטיר עליו עלבונות כגון: "עלוב!", "מאכזב!", "פתטי!", "מעפן!", "משעמם!", "מוזר!", "סבל של ספר!", "דרייק!" ('זבל' ביידיש) והרשימה עוד ארוכה...
ולדעתי זה היה לגיטימי לגמרי: כמו שאבי ציפה שהעשבים הרעים יעקרו מן הגינה ולאחר מכן גילה שהעשבים הטובים הם אלו שנעקרו- כך גם אני ציפיתי לספר מתח משובח עם הומור משובח ותענוג אין סופי ובמקום זה קיבלתי סיפור על ילדה מוזרה (ומשועממת) שכל הזמן נמצאת במעבדה המוזרה שלה עם שלל התרכיזים והכימיקלים עם השמות החיזריים שכאילו הובאו מעולם אחר, ושום דבר שאמור להיות מותח.

לסיכום, הייתי נותן לו בכיף כוכב אחד של 'בזבוז של זמן' מבלי לחשוב פעמיים- אבל אינני יכול שלא להזכר תוך כדי באותם רגעים קשים שבהם אבי היה מתאכזב ממני ושאני עמדתי מולו בוש ונכלם וסופג את עלבונותיו רק בקושי וחש עצב ומועקה גדולה. ולכן, בביקורת זאת אני בוחר לעשות מעשה הומניטרי, אנושי ומתחשב, ולהמנע מלדרג את הספר בכל דירוג שהוא.
(אפילו שזה כל כך מגיע לו)

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על המתיקות שבתחתית הפאי