ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 17 ביוני, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הוא מתחיל מותח מאד: בסתם יום של חול משהו הופך את כל מי שמדבר בטלפון סלולרי למטורף רצחני נטול מוח ומגיר ריר. לכל מי שחי פה בשנים האחרונות, ברור שמספר הניצולים - אלה שלא דיברו באותה שנייה בטלפון, או היו צמודים למישהו שדיבר בו - שואף לאפס. לא מזמן עברתי ליד גן השעשועים הצמוד לביתי והיתה שם אשה שהחליפה חיתול לתינוק צורח ודיברה בשלווה בסלולרי. היא לא הסתדרה כל כך עם החיתול הישן, החיתול החדש, מגבונים, ועוד אביזרים, אבל לא עלה בדעתה להניח את הטלפון ולטפל בשאר. מה שנקרא יכולת הבחנה מעולה בין עיקר לטפל...
קינג מתאר בספרו (שוב!) עולם אפוקליפטי בו על השורדים להסתגל לקוד חברתי חדש. עד כה קראנו ספרים כאלה בכמויות, וגם קינג עצמו תאר עולם כזה ב"העמדה". הסכנות שהשורדים נתקלים בהם בספר הזה נובעות בעיקר ממטורפי הטלפון, ומעט מניצולים אחרים. קינג הוא סופר שכתיבתו מובהקת, (המון פרטים וסצינות נוטפות דם וזוועה) פתרונותיו צפויים (לרוב כיוון מיסטי מרושע) והתייחסותו קודרת, חשדנית ומבוססת על רקע דתי נוצרי. בספר הזה הגיבורים הם צייר קומיקס, הומו צעיר, בת עשרה, ילד, איש אקדמיה זקן (כי מישהו חייב למלא את תפקיד החכם...) ועוד שניים - שלושה אחרים.
גישתי כלפי כתיבתו של קינג לא היתה חד משמעית: היו כמה סיפורים שאהבתי אך לא התלהבתי במיוחד מספריו הארוכים, ועל סיפורי אימה בכלל אין מה לדבר - אני נמנעת מהם בעקביות. את הספר הזה קראתי באדישות: לדעתי קינג "מהנדס" את דמויותיו כדי שיתאימו לסיפור, ומתעלם ממניעים אנושיים, גיבורי סיפוריו מתנהגים בצורה שנראית לא הגיונית ולא יכולתי להזדהות עם איש מהם, לא להתעניין בגורל הגיבורים, לא להתעצב על מוות של דמויות והעיקר - הסיפור פשוט לא היה מותח. הוא לא גרוע ולא שקלתי לנטוש, אבל לא הצליח להתרומם אפילו לרמת הפתיחה המעניינת.
הספר מאד "קינגי" בסגנונו. ספורים אפוקליפטיים כמו "המנון ללייבוביץ" של מילר, "בית המחסה" של קרייס או "טירת בונוויל" של מרל היטיבו לתאר, בעיני, את העולם אחרי אסון. אני לא כל כך אהבתי אותו והבנתי שאני לא כל כך אוהבת את קינג. טוב, כל יום לומדים עוד משהו...
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא!
ואני חושבת שאתה טועה: ביקורת נלהבת שלך מעידה שאהבת את הספר. כמו שכולם יודעים, טעם הוא עניין כה אינדבידואלי וקשור לכל כך הרבה דברים פרטיים, שאי אפשר לפענח אותו. ועדיין בכל פעם שתכתוב ביקורת נלהבת, ארצה לקרוא את הספר.
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני אהבתי מאד.
אבל אני גם אוהב סרטי אקשן של שוורצנגר ווויליס ומערבונים של איסטווד, כך שביקורת נלהבת שלי מעידה ככל הנראה שאין מדובר ביצירת מופת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו!
גם אני צחקתי כשראיתי. כלומר אחרי שהחזרתי את הלסת שצנחה למקומה הטבעי...
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מצויינת!
הצחקת אותי עם החלפת חיתול ודיבור בסלולרי.
וגם אני לא כל כך אוהבת את קינג. |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, הקוסמת!
צודקת לגמרי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, dushka !
אפשר לותר עליו. והחתולים מנפנפים בחזרה...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, אלון, אתה צודק:
קראתי כמה דברים ממש טובים שלו. כתיבתו אופיינית תמיד, אבל הנובלות אותן אהבתי מאופיינות בפרופורציות יותר טובות. את 22.11.63 לא קראתי - יכולתי לבחור את אחד משניהם, ובחרתי רע, מסתבר...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, שין שין!
גם על ההזדהות...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, יעקב קליש!
מסכימה איתך שיש לו הרבה מעריצים, אבל דווקא הספר הזה זכה גם לתגובות די פושרות.
|
|
|
הקוסמת
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
כמוך גם אני חשבתי שהוא מתחיל נפלא אבל זנחתי היכנשהו באמצע
פשוט לא היה מספיק מותח
|
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
לא נמשכתי לקרוא גם קודם לכן
אבל את מקלה עלי את הויתור.. ושלום לחתולַיִים :)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
סטפן קינג אינו אחיד ברמת כתיבתו.
יש לו ספרים מבריקים וספרים רעים מאוד. קראתי כאלה וכאלה. דווקא 22.11.63, למשל, הוא ספר נהדר בעיניי, ואין בו זוועה או אפוקליפסה (כמעט).
|
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני אתכם.
|
|
|
י. קליש
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
יעל, את לא לבד. גם אני לא מסתדר עם קינג, ותחושתי היא שאנו במיעוט...
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
