“אוח, זה ספר חכם ומעניין. קראתי אותו לפני הרבה זמן, אבל זה פשוט מדהים איך שילד קטן יכול להיות חכם כ"כ. נורא אהבתי את החידות בעיתון בהתחלה שהילד קורא למנהל. שנון מאוד = ) ספר מגניב, מרתק, אני ממליצה לקרוא. לכל אלו מכם שאוהבים ספרי מתח טובים וחכמים-לא כדאי. אני קראתי את זה בתור ספר מתח ראשון, ורק ככה אפשר להתלהב ממנו = ).”

“אהה, לא משהו. קיבלתי אותו במתנה וקראתי, אבל העלילה יכלה להיות כתובה בצורה יותר טובה, ויכלה להיות הרבה יותר מרתקת. גם כעיקרון הספר מאוד שטחי, וטוב בעיקר בשביל להעביר את הזמן בכיף, לא יותר. אל תצפו ליותר מדי מהספר הזה, כי הוא לא מדהים, הוא לא נפלא, הוא בסדר. שלושה כוכבים יספיקו בהחלט.”

“בסדר, לא משהו. הרעיון הכללי דווקא טוב ; אבל הצורה שבה העלילה כתובה, הביצוע, לא משהו. הספר היה די משעמם ומאוד מייגע. הוא סתם נמרח על גבי מאות עמודים, כשבעצם, קורים בו רק מאורעות ספורים. במהלך כל פרק, הסופרת חוזרת, שוב ושוב, על דברים שהיא כבר אמרה בפרק הקודם, בפרק שלפני הפרק הקודם, ולפני מאה עמודים! זה מעצבן! אוקיי אורה, הבנו, את יכולה להמשיך הלאה. בספר יש כמות גדולה של מידע - אפשר בהחלט ללמוד ממנו. אבל אורה מורג העבירה אותו לקרוא בצורה מעייפת וחסרת גיוון. בכל זאת השכלתי ממנו - זה הספר הראשון שקראתי על מלחמת העולם השנייה (וקראתי הרבה!) שבו סופר על מכונות האניגמה. אז אני לא יודעת אם להמליץ או לא ; הספר עצמו מלאה ומתיש, ואי אפשר להגיד עליו שכיף לקרוא אותו, אבל אפשר בהחלט ללמוד ממנו דברים חשובים, מזווית שונה וכדאית.”

“משעמם לפחות באתחלה (לא גמרתי) - (נכתב באוקטובר 2011) התבגרתי ואני יודע לכתוב "התחלה". אחרי הרבה זמן שלא ניסיתי לקרוא את זה התחלתי עוד פעם, מהר מאוד הבנתי שטעיתי פעם שעברה ונכנסתי לספר במהירות, ספר מעולה! - (נכתב באוגוסט 2014)”

“אוח, זה ספר חכם ומעניין. קראתי אותו לפני הרבה זמן, אבל זה פשוט מדהים איך שילד קטן יכול להיות חכם כ"כ. נורא אהבתי את החידות בעיתון בהתחלה שהילד קורא למנהל. שנון מאוד = ) ספר מגניב, מרתק, אני ממליצה לקרוא. לכל אלו מכם שאוהבים ספרי מתח טובים וחכמים-לא כדאי. אני קראתי את זה בתור ספר מתח ראשון, ורק ככה אפשר להתלהב ממנו = ).”

“אהה, לא משהו. קיבלתי אותו במתנה וקראתי, אבל העלילה יכלה להיות כתובה בצורה יותר טובה, ויכלה להיות הרבה יותר מרתקת. גם כעיקרון הספר מאוד שטחי, וטוב בעיקר בשביל להעביר את הזמן בכיף, לא יותר. אל תצפו ליותר מדי מהספר הזה, כי הוא לא מדהים, הוא לא נפלא, הוא בסדר. שלושה כוכבים יספיקו בהחלט.”

“בסדר, לא משהו. הרעיון הכללי דווקא טוב ; אבל הצורה שבה העלילה כתובה, הביצוע, לא משהו. הספר היה די משעמם ומאוד מייגע. הוא סתם נמרח על גבי מאות עמודים, כשבעצם, קורים בו רק מאורעות ספורים. במהלך כל פרק, הסופרת חוזרת, שוב ושוב, על דברים שהיא כבר אמרה בפרק הקודם, בפרק שלפני הפרק הקודם, ולפני מאה עמודים! זה מעצבן! אוקיי אורה, הבנו, את יכולה להמשיך הלאה. בספר יש כמות גדולה של מידע - אפשר בהחלט ללמוד ממנו. אבל אורה מורג העבירה אותו לקרוא בצורה מעייפת וחסרת גיוון. בכל זאת השכלתי ממנו - זה הספר הראשון שקראתי על מלחמת העולם השנייה (וקראתי הרבה!) שבו סופר על מכונות האניגמה. אז אני לא יודעת אם להמליץ או לא ; הספר עצמו מלאה ומתיש, ואי אפשר להגיד עליו שכיף לקרוא אותו, אבל אפשר בהחלט ללמוד ממנו דברים חשובים, מזווית שונה וכדאית.”

“משעמם לפחות באתחלה (לא גמרתי) - (נכתב באוקטובר 2011) התבגרתי ואני יודע לכתוב "התחלה". אחרי הרבה זמן שלא ניסיתי לקרוא את זה התחלתי עוד פעם, מהר מאוד הבנתי שטעיתי פעם שעברה ונכנסתי לספר במהירות, ספר מעולה! - (נכתב באוגוסט 2014)”