ביקורת ספרותית על בל קנטו מאת אן פאצ'ט
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 6 במאי, 2013
ע"י yaelhar


עד שקראתי את הספר, חשבתי שהפטנט שלי בבלעדיות: בילדותי עסקתי רבות באיזה אי בודד, אליו הייתי לוקחת את כל מי שאהבתי (באותו יום) ובראתי בו עולם שהתנהל לפי חוקים אחרים מהעולם האמיתי, בפרוט רב מאד. אז פאצ'ט עלתה על הפטנט שלי, וכתבה עליו ספר. "האי" שלה הוא בית מפואר מאד של סגן הנשיא באיזו מדינה דרום אמריקאית, המארח מסיבת יום הולדת לאיש עסקים יפני, שהמדינה רוצה שישקיע אצלה. באמצע המסיבה פורצת למקום כנופיה של טרוריסטים הלוקחת את כל הנוכחים המכובדים בני ערובה עד שייענו דרישותיהם. למשך זמן מה בני ערובה ושובים מנהלים חיים כמו על אי בודד.

בתחילת הקריאה הרמתי גבה כל כך הרבה פעמים, שחששתי שהיא תישאר שם...הכל נראה לי מופרך וחסר אמינות. באיזה שהוא שלב התחלתי לראות את הסיפור כאלגוריה לחיינו, למרוץ שאנחנו עורכים כדי לתפוס - לפני כולם - עוד פיסת עושר שיהפוך אותנו, כך אנחנו חושבים, ליותר מאושרים. באותו שלב התחלתי להנות מהסיפור, וזנחתי (כך חשבתי...) את הספקנות. הספר עוסק במקום היופי בחיינו. בערכים שאינם חומריים, כמו מוסיקה, שבני אדם למדו להנות ממנה עד התמכרות. הוא עוסק גם בתקשורת ובוחן את האפשרות שאנשים שאינם מבינים זה את שפתו של זה יוכלו להתאהב ולהבין זה את זה.

יש בסיפור המון אנשים שהסופרת מתארת בצורה די סטיריאוטיפית. בני הערובה העשירים והמיוחסים, הטרוריסטים שרובם בני נוער ממוצא אינדיאני, בורים ונבערים, אלימים ותמימים. מגדל בבל של שפות ותרבויות, המחייב את בני האדם למצוא דרכים לא מילוליות כדי לתקשר. הספר כתוב מעניין וקולח, ולמרות שאינו מותח במובן המקובל של המלה, כי הסופרת ניטרלה מראש את האלמנטים שיכולים למתוח את הקורא, הוא מעניין לקריאה בעיקר כי הסיפור אינו שיגרתי, וחלק מתובנותיו מקוריות ומרתקות. ואז הגיע האפילוג התמוה, שנראה כאילו נלקח מסיפור אחר. מעטים הספרים שהסוף שלהם כל כך מוזר ולא מתחבר לסיפור, כמו הסוף של הספר הזה.

הספר קריא ומעניין לפעמים, הסופרת יודעת לכתוב, מעלה נושאים מעניינים אבל לא יודעת מה לעשות איתם. היא לא מצליחה להיפרד מהסיפור בזמן והורסת אותו בסוף. מסתבר שהספר זכה בפרסים כמו "אורנג'" הבריטי ו"פן פוקנר" האמריקאי. נהניתי ממנו למדי, אבל לו אני בוועדת הפרס - הייתי רוצה שיעבור מקצה שיפורים רציני, אחריו אולי הייתי מצביעה עבורו.



16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ