ביקורת ספרותית על גרניקה - סיפור באסקי על אהבה ומלחמה מאת דייב בולינג
ספר בסדר

---

גרניקה היא עיר בספרד, שהופגזה מהאוויר על ידי הגרמנים בשנות השלושים של המאה הקודמת, בעת שהיתה מלחמת אזרחים בספרד. גרניקה הוא גם שמו של ציור קיר ענק שצייר פבלו פיקאסו, ובו תיאר במיטב יכולתו הקוביסטית את מאורעות אותה הפגזה. זה מה שידעתי על גרניקה לפני שקראתי את הספר. זה פחות או יותר מה שאני יודעת על גרניקה לאחר קריאת הספר. גם את הציור עצמו לא ראיתי, והכרתי רק הודות לסיפור הכרוך בו: "כאשר הוצג הציור לראשונה נשאל פיקאסו על ידי הנאצים "מה הוא עשה בתמונה" ובתגובה ענה "אני לא עשיתי את זה, את זה אתם עשיתם"." (ציטוט מויקפדיה. כמות הגירסאות ששמעתי לסיפור הזה גדולה כל כך, שאני יותר ויותר חושדת שמדובר באגדה אורבנית, ולא בסיפור שאכן קרה).

הספר מוגדר כ"רומן היסטורי", אבל מי שלא מכיר את ההיסטוריה ממקורות אחרים לא יכיר אותה כתוצאה מהספר. מי ומי הנלחמים? מה הגורמים למלחמת האזרחים? כיצד היא פרצה? על מה נאבקו בעצם? איך נכנסו הגרמנים לתמונה? לאף אחת מהשאלות האלה, וגם לא לשאלות רבות אחרות אין תשובה בספר. מקריאת אחרית הדבר מסתבר שזה מכוון. הכותב רצה להתמקד בסיפור האנושי, ולא לגלוש לפוליטיקה.

אז נעבור לסיפור האנושי. זהו רומן, או על פי כותרת המשנה: סיפור על אהבה ומלחמה. יכול להיות סיפור טוב, גם בלי פרטים היסטוריים מפורטים. נכון? נכון מאוד. אלא שזה לא קורה כאן. ההתחלה טובה ומעניינת, אלא שבהדרגה הסיפור הזכיר לי את האסופית אן מאבונלי. סליחה, אבל תמיד האסוציאציות שלי מוזרות. זה לא שהגיבורה אדומת שיער או יתומה מהוריה, או מאומצת. אבל זה כן כמה שהיא טובה-טובה-טובה. מושלמת ממש. והבחור? גם מושלם. והחברה שלה? נהדרת? ותושבי העיר? מעולים אחד אחד. והזונה של העיירה? עושה צדקה וחסד, וכולם מבינים את מעשיה ומניעיה. בקיצור, לא די בעלילה. יש צורך בקונפליקט שיניע אותה, והוא לא קיים כאן. זה לא שאין רשעים בסיפור. מדי פעם צץ כזה אדם, רע מאוד. מרושע אפילו. כל כך רע, שגם הוא פלקטי ברעתו. כל כך רע, שהמחבר טורח להרוג אותו מייד.

עכשיו אני חייבת לסייג את דברי, לפני כל תגובות "אני דווקא אהבתי". אני יודעת שיש אנשים שחושבים שזה ספר פנטסטי. אני נשואה לאדם כזה. האיש שלי בבית חושב שזה ספר נפלא. אני חושבת שהוא חושב ככה בגלל שני דברים: א. הוא בקי בהיסטוריה, ולא היה צריך שיספקו לו את פרטי הפרטים. ב. הוא אוהב את אן מאבונלי :-) אז מי שעונה לשני הקריטריונים, מוזמן בהחלט לקרוא את הספר ולהנות. השאר יכולים לוותר.

על הציור "גרניקה", לא כדאי לוותר בכל מקרה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PicassoGuernica.jpg

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על גרניקה - סיפור באסקי על אהבה ומלחמה