ביקורת ספרותית על משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # מאת אשכול נבו
בזבוז של זמן

---

קיבלתי על הספר המלצות חמות ורבות, לרבות מאמי, שלנו טעם דומה.

בעיני הספר ארוך ואנמי, הדרמות המעטות שיש בו - מאולצות, וישנו רק רפרוף מעל הרגשות של החבר\'ה, כאילו אין נשמה מאחורי הדמויות, אין ירידה לפרטים הרגשיים.

אני חושבת שהרעיון של המשאלות והתוצאות שלהן גאוני אבל לדעתי, הדמויות ממש שטחיות, הקשר שטחי, הדבק בין החברים לא אמין.

כלומר, קיבלתי תחושה שהחבורה נשארת ביחד מכח האינרציה, ודווקא מפני שחברות היא המסר של הסיפור, היה נדרש דבק חזק יותר, או, שאולי הספר מנסה להתחכם ולהגיד שלא צריך יותר מדי בשביל להיות חברים מסורים לטווח ארוך...?!

מה שאני כן מעריכה זו ההתייחסות לחברויות בנים. אפשר להשוות את הרעיון של ספר הזה לזה של \"אותה האהבה כמעט\", שם מסופר על חברות בין 4 חברות. בכל מקרה, חברויות בנים, זהו נושא שאינו מטופל כמעט בספרות הישראלית, וזו משבצת שבהחלט היה ראוי ורצוי למלא.

לסיכום, איני יכולה להגיד שהספר ריגש אותי, עורר בי מחשבה או אפילו העביר לי את הזמן בנעימים. ולמרות זאת, ההמלצה שלי אינה לוותר, מפני שלמרות שאני לא נהנתי וכן הייתי מוותרת, ראיתי המון תגובות של אנשים שנהנו ממנו, וחשבו שזהו ספר מהנה ומצויין.

לדוגמא, מבחינת אמא שלי, בת כ-60 היתה זו הצצה מרתקת לעולם החברות הגברית, לשפה העדכנית של הדור הזה, שלא היתה לה דריסת רגל בו. כולל התרבות הזריזה, העניינית, שמשתקפת באופן הכתיבה, שפה שלא הכירה, והזרימה של הספר.

ובכל זאת, מי שמכוון לספרות יפה ומתוחכמת, זה לא הכיוון. הוא יכול לשמש כספר טיסה, ספר מעבר בין שני ספרים \"כבדים\", או להסחת דעת.

לשיקולכם.

ביקורת של אריאנה מלמד ב ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3446079,00.html

» ביקורות נוספות של פיית הספרים
» ביקורות נוספות על משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית #