ביקורת ספרותית על קיצור תולדות האנושות - אייר ושרטט: איציק יהב מאת יובל נח הררי

---

מכיוון שאני נמצא בתוך קריאתו של הספר אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שתפסה את תשומת לבי:
בעמוד 260 בספר מתאר המחבר את שתי האסכולות המדעיות הרציונליסטית והאמפיריציסטית וכדי לתאר את הפגם ברציונליסטית הוא מבים כדוגמאות את הגותו של תומס הובס.
אינני מומחה להובס אך הזדמן לי להעמיק בהגותו בקורס באוניברסיטה העברית של ד״ר יואש מייזלר לפני כמה שנים.
מבלי לציין במפורש את הספר אליו הוא מתייחס ״הלוויתן״ מאת הובס, הוא מציין את אחד ממושגי היסוד ״המצב הטבעי״ של הובס המתאר חברה ללא שלטון בא כל דאלים גבר או "מלחמת איש באחיו״. הובס מתאר מהלך בו היא וצא מהמצב הטבעי כדי להצדיק את קיומו של הריבון האבסולוטי שהינו תחילת הליברליזם הנותן את השלטון בידי האדם ומכוח סיבות חברתיות ורעיוניות ולא מכוח מתת האל.
טעותו של המחבר היא שהוא מייחס להובס קביעה היסטורית הנשענת על שימוש בשכל הישר שהינה טעות כפולה לדעתי: ראשית הגישה הרציונליסטית אינה מתייחסת למציאות הגשמית גישה זוו עומדת בבסיסה של הגאומטריה האוקילידית למשל ואין כאן כמו שהמחבר אומר הסתמכות על השכל הישר אלא יצירת מושגי יסוד אקסיומטיים על מנת להוכיח בסוף המהלך מסקנה אריתמטית.
שנית, הובס לא מתייחס למצב אמיתי בהיסטוריה כפי שטוען המחבר. הוא כותב בספר כי הובס לא התייחס לממצאים ארכאולוגיים. הובס למעשה אלא גם כאן הוא מנסה לדמיין בצורה מושכלת מה היה קורה אילו לא היה שלטון בעולם וכך הוא מגיע להגדרת המצב הטבעי. אין זה מעניינו של המחבר או הקורא האם מצב זה התקיים בהיסטוריה. הובס מנסה להוכיח בצורה רציונליסטית, מדעית לפי שיטתו ובזמן שכתב זאת כי הריבון הוא תוצאה מלאכותית שנועד להתמודד עם המצב הטבעי.

עד כאן הובס אך תם ולא נשלם מכיוון שעל אף שקראתי בשקיקה את הספר עד כה אני מתקשה להתייחס איו כמקור אמין אם אם זו ההתייחסות השטחית אחיו נתן המחבר את דעתו בנקודה השולית הזו לכאורה אך החשובה מבחינתי.

» ביקורות נוספות של Unfusa
» ביקורות נוספות על קיצור תולדות האנושות - אייר ושרטט: איציק יהב