אני מת על קומיקס.
אחת האמנויות הנשגבות לטעמי.
אומני קומיקס אמיתיים כמו מהרג'אן סטראפי,ארט ספיגלמן או ג'ו סאקו שלכבודו התכנסנו היום, מצליחים להעביר בציור אחד אלף מילים, מחשבות ותובנות שלא לדבר על מה שהם מצליחים להעביר בספר שלם.
והספר הזה הוא על פלסטין. לידיעת הקוראים - זו ארץ שנמצאת לא רחוק מכאן, אבל לא רבים מאתנו רואים אותה. עבדכם הנאמן חרש אותה הלוך ושוב ואז שוב והלוך במהלך 24 השנים בהן לבש מדים. כן, יש שם נופים שלא ייאמנו - לראות זריחה מראש הר גריזים אחרי לילה שלם של טיפוס עליו עם 30 קילו על הגב, זה אחד מהמראות החקוקים על לוח לבי יחד עם זריחה מראש האנפורנה וזריחה מראש מאונט קוק. ויש בה אוכל נפלא - פלאפל כמו שיש במחנה הפליטים ג'ילאזון אין ולא יהיה לעולם בשום מקום.
אבל בעיקר יש בה אנשים. בחלקם יריתי עם חלקם דיברתי ורבים רבים מהם ראיתי.
אבל אני לעולם אהיה ישראלי, כלומר רואה אותם מהצד השני של המתרס.
וסאקו שחורש את פלסטין מצד לצד רואה המון דברים שרק מי שבא מבחוץ יכול לראות ורק מישהו עם כשרון סיפורי נפלא ויכולת תיאור גרפית נהדרת יכול להעביר הלאה.
אז בין אם אתם רואים את פלסטין ובין אם לאו, אני מציע לכולם לנסות להשיג את הספר הזה. אצלי הוא מונח בקצה השורה העליונה של אחד ממדפי הספרים שלי, בדיוק בגובה העין. אני רואה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
