הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בדצמבר, 2012
ע"י ליאור
ע"י ליאור
"קללת הספר השלישי".
כמו קללת הפרעונים או להבדיל הקללה המוטלת על כל מי שמסתכל בעיני הספינקס (עמדתי מולו והחלפנו מבטים) תלוי מאיזה צד של הקללה אתה מסתכל.
מצד אחד, כמו בכל טרילוגיה מפוארת, כתבת כבר שני ספרים שכולם קראו, אז ברור מההתחלה שזה משחק מכור וכולם יקנו את השלישי כדי לדעת מה התרחש בסוף הסיפור.
מצד שני, גוברים הסיכויים שכולם יגידו (כמו בטרילוגיית "נערה עם קעקוע דרקון", טרילוגיית "אדום החזה" והאליפות השלישית של מנצ'סטר סיטי) שסתם התחשק לך למלא עוד כמה מיליונים בבנק והשארת לעוזרת האישית שלך לכתוב את הספר.
אז מה מצבנו כאן, עם לב דמידוב ומשפחתו ששרדו את אימי סטלין, המלחמה הקרה ושאר מרעין בישין מתוצרת אמא רוסיה?
כמו תמיד, תלוי מאיזה צד של הקללה מסתכלים. מצד אחד התיאורים עדיין מותחים ויכולת התיאור של טום סמית נשארה חדה (או שאולי יש לו עוזרת מוכשרת מאוד) והיכולת לספר סיפור משאירה את הספר בידיים גם אחרי ההחלטה ללכת לישון.
מצד שני, יש חלקים שאומרים את מה שנאמר למעלה - "נכתב לצורך סגירת טרילוגיה/ סגירת משכנתא/ סגירת מעגל", או כפי שאמר לי הספינקס ללא מילים, עת הבטתי בעיניו: "יש מעגלים שאולי כדאי להשאיר פתוחים".
13 קוראים אהבו את הביקורת
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
