ביקורת ספרותית על בין הקטבים - מתח מאת דן שינמן
ספר בסדר

---

עלילה פלילית המתארת מהלכים לגילוי פשיעה, משפט ותוצאותיו.
הכותב מנסה לנגן סימפוניה של דמויות וארועים, החל מגילוי ניסיון הברחת סם מהולנד ועד התמקדות במקרה פלילי (אני מבקש להשאיר לקורא את גילוי והסיפור הנילווה לו). הסיפור מתמקד בשלושה מישורים:
- הפלילי/משפטי
- הפסיכולוגי
- ולדעתי העיקר מה קורה לנפשות הפועלות: חוקר המישטרה, עורכי הדין והפרקליטים , הנאשמים ובני משפחותיהם.
חשתי החמצה גדולה בשני המישורים הראשוניים.
הדבר אמור במיוחד להיבטים הפסיכולוגים. לא החכמתי ולא הרחבתי ידיעותי בנושא ההפרעות הדו קוטביות. הרגשתי כאילו אני קורא על פיזיקת חלקיקים, משהו כזה שמופיע לא מופיע ואפשר להשתמש בו בבית משפט.
החלק המשפטי פשוט משעמם, עו"ד שיינמן לא יכול לחרוג מהרגלו המיקצועי, למרות שיפור עצום מול הספר הקודם.
הכתיבה הזאת חיזקה אצלי את ההרגשה כי הכל ענין של הגרלה. ניתן להחליט כך או אחרת והדברים נקבעים על סמך רקע ותולדות משפחתיות של.. השופטים. אני אומר זאת במיוחד לחלק של פסק הדין. אחרי קריאת הספר אני לא מתפלא לכל מני אבסורדים משפטיים הרווחים בחיינו בימים אלו.
החלק המרשים הוא השלישי. כאן הצליח הסופר להביא את הנפשות הפועלות בצורה יפה , משכנעת כמעט אומר מרשימה.
ההתרוצצות של חוקרי המישטרה, משפחות המעורבים בפרשות השונות, ואפילו עורכי הדין.
אני משאיר לקורא את ההחלטה אם לקרוא את הספר.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על בין הקטבים - מתח