ראשית כל תודות והקדשה:
לאחר הארועים האחרונים ברצוני להקדיש ביקורת זאת לחברים ולחברות שהביעו את תמיכתם בי, בכתב או בעל פה. תודה לכולכם במיוחד ל: דולמוש, אנקה, שין שין, פניולה, ויעל.
כמו כן תודה מיוחדת לחברה נינה שעשתה מאמצים רבים לפתור את הבעיה, לכולכן, זר פרחים ממני.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ביקורת לספר מאה של מרגלים- ביון במאה ה-20.
מאת ג׳פרי ט. ריצ׳לסון.
יש האומרים שהריגול הוא המקצוע השני- העתיק ביותר בעולם, ובהקשר ליחסים המתקיימים בין ריגול
לזנות, כולנו מכירים את סיפור המרגלים שהוסתרו על ידי רחב הזונה עם הלב הגדול מיריחו.
אני מוצא שהיחסים בין שני המקצועות העתיקים האלה, הוא עמוק אף יותר אם לוקחים בחשבון שאחרי מעשה האהבה נוהגים גברים רבים לפתוח את ליבם ואת פיהם ולגלות את הסודות הכמוסים ביותר של הווייתם. ומכאן הקשר העמוק שבין מעשה האהבה לריגול.
כל ההקדמה הארוכה הזאת באה בתור פתיחה לספר הנהדר הזה של ריצ׳לסון , אשר בו הוא פורס את סיפור של מקצוע הריגול בעת שלום ובזמן מלחמה, והרי ידוע לרבים האמירה של סון צו מלפני 2500 שנים בערך, ״ מי שרוצה שלום שיתכונן למלחמה״.
המאה ה-20 ידעה שינויים טכנולוגיים וקיומיים אדירים, די אם נזכיר פה את הפיתוחים בתחום התחבורה ( פיתוח כלי טייס ופיתוח האוטו ומנוע הבעירה הפנימית), פיתוח אמצעי תקשורת ( האלחוט, והטלפון, גלי הרדיו, והרנטגן) כל אלה נתנו תנופה אדירה לנושא הריגול והריגול הנגדי , שהלכו והתפשטו והתקדמו טכנולוגית לתחומים שרק הדימיון האנושי שאין לו גבול, יגיע אליו.
המאה ה-20 היתה גם המאה שבה התחוללו המלחמות הנוראיות ביותר מתחילת הקיום האנושי, היא ראתה שיאים אין סופיים, כמו תהומות שכמוהן כגהנום עצמו.
וכאן תופס הריגול את מקום הכבוד הראוי לו בהחלט.
במאה ה-20 התפתחו שלושה תחומים עיקריים בתחום הריגול והריגול הנגדי:
המודיעין האנושי -Human intelligence- Humint
מודיעין האותות -Signal intelligence- sigmint
ומודיעין הקודים-Cryptoanalysis - COMINT .
בראשית המאה היו רק מספר קטן של מדינות שיכלו להרשות לעצמן את ההשקעה האדירה בטכנולוגיות שהתייקרו במשך הזמן יותר ויותר עד שנושא התקציב של תחום הביון הפך להיות לסוד תקציבי שמדינות נוהגות לשמור עליו בסודי סודות. ( כמו לדוג׳ תקציבי סוכנויות הביון כמו המוסד, ה CIA, MI5 , וכו׳
תפקיד הביון התחיל להתגבש בזמן מלחמת העולם הראשונה כשאמצעים חדשים נכנסו לשימוש כגון מטוסי התצפית, כדורים פורחים, מצלמות ריגול משוכללות, ועוד אמצעים אחרים .
מדינות העימות: גרמניה, אנגליה, צרפת, רוסיה ואוסטריות- הונגריה , השקיעו משאבים אדירים בפיתוח אמצעי ביון וברשתות ריגול, כמו גם במפתחי צפנים / שוברי צפנים, וכל זאת כדי לגלות מתי ואיפה תהיה האופנסיבה הבאה או איפה עובר הקו בו נימצאים הכוחות הדלילים ביותר.
די להזכיר שצפיפות החיילים לכל ק״מ בחזית המערבית היה לפעמים כ 3000 איש, ומכאן נובעת החשיבות של התקפה בקו הדליל ביותר.
תפקיד המודיעין הקרבי רק הלך וגדל לקראת סוף המלחמה, וכמוהו תפקידם של רשתות הריגול, כמו גם תפקידו של הריגול הנגדי. וניתן להניח שהם היו גורם מרכזי בתבוסת גרמניה במלחמה.
ריצ׳לסון מתאר את התפתחות הריגול בהמשך , כאשר מקום מרכזי ניתן למלחמת העולם השניה, למלחמה הקרה שבאה לאחריה, ולעימות במזרח התיכון ולתפקיד שהריגול מילא בעימותים בין ישראל למדינות ערב.
ריצ׳לסון מטפל בנושאים האלה במחשבה רבה, בעומקות, וביד קלה. הספר קריא מאוד וניתן לצלוח את 600 עמודיו ללא קשיים ובלי לקבל כאב ראש.
ספר נהדר לאוהבי הנושא ולאוהבי ההיסטוריה.
מומלץ ביותר.
















