כשקראתי אותו לראשונה פשוט נעתקה נשימתי, והכאב היה גדול מנשוא. קראתי אותו בנשימה אחת, הזדהיתי עמוקות עם מסריו - ועם דמותו של מק'מארפי שהוא המורד הנצחי במימסד, זה ששואל "למה?" ו"למה לא?" ומוכן להיכנס למלחמה - שהוא יודע שהיא אבודה - עם החברה הממוסדת, בה שולטת האחות ראצ'ד - המשתמשת בכל הכוחות שהחברה מפעילה על נתיניה - כולל דיכוי, השפלה ושימוש בפחדים הגרועים ביותר של היחיד כדי לדאוג שהוא ימשיך בתלם שהותווה לו.
זה היה ספר הביכורים של קיזי - שכתב כנראה עוד ספרים שלא השאירו חותם. הוא יצא לאור ב 1962 והפך שופרו של דור ההיפים. הספר נכתב, כנראה, בהשפעת ניסוי שקיזי השתתף בו לבדיקת השפעת סמי הזיה. הניסוי נוהל ע"י ה CIA. המתנדבים - כולם בני נוער וצעירים - קיבלו אספקה נאה של LSD וסמים נוספים(!) קיזי נכלא בעקבות אחזקת מריחואנה - שאם זו לא האירוניה בהתגלמותה - לא יודעת מה כן...הסרט המופלא של פורמן שזכה באוסקרים ב 1975 קיבע את הספר בתודעה.
הסיפור כתוב נפלא ובאמינות רבה. הוא מעלה שאלות רלוונטיות גם היום בנוגע ליחיד מול החברה. מי צריך לשרת את מי, היחיד או החברה? באיזו מידה הגדרת אדם כחולה נפש היא מסלקה של החברה לכל אלה שאינם פועלים לפי הנורמות המקובלות? עד כמה עצם העובדה שאתה שולט בכל על חייהם של אנשים אחרים יגרום לך להתמכר לכוח שאתה יכול להפעיל?
הספר נפלא גם היום. לא קראתי את התרגום החדש, אבל הישן מעולה. אני קוראת בו מדי כמה שנים רק להזכיר לעצמי עד כמה חשוב לאדם לשמור על חירותו היחסית, ועל המחיר - היחסי והמוחלט - של מלחמות אבודות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
