ביקורת ספרותית על טעות אנוש מאת שולמית לפיד
ספר לא משהו

---

מה עושים אנשי המוסד שהם פורשים מהשירות במוסד? מסתבר שהם פותחים חברות נסיעות, חברת קבלנות מכוני כושר ועוד, כל זאת כדי שהשיעמום לא יפגע במסגרת המשפחתית ויוביל לגירושים, או לחילופין הם כותבים ספרים על השירות שלהם במוסד (אירוניה עצמית של המחברת).

עלילת הסיפור מתמקדת בחקירה עצמית שמנהל המוסד (לצד חקירה משטרתית) , באמצעות רות פרלמוטר, פנסיונרית של המוסד, ילידת שטרסבורג, רווקה ללא ילדים, המתבקשת לחקור את הירצחו של חברה לשירות ארתור.
ארתור יחד עם שלושה מחבריו לשירות : ג׳וש (בעל המבטא הארופי,ללא רבב) חנוך בראל (מומחה המחשבים) וסשה הקים חברת קבלנות וכביכול גילה מכתבים של הרצל לאשתו ז׳ולי,ממנה התגרש
ובכוונתם הייתה למכור את המכתבים בעשרות אלפי דולרים. החקירה מעלה בגידות ,רומנים בשירות המוסד, רקע של חיי משפחה בלתי אפשריים של חברי המוסד (לראייה הגיבורה ,חנוך וארתור).
החקירה מעלה גם את החשד שטעות אנוש שנעשתה לפני 30 שנה קשורה לפרשה, וכן מעילה בכספים
הם שהובילו למה שאירע.
מעל לכל בפני הגיבורה, המתמודדת עם רומן שלא אירע בעברה , שאלת הנאמנות לחבריה, לצד חשיפת האמת.
על אף שהספר קולח הוא שטחי ומאכזב

» ביקורות נוספות של עופר
» ביקורות נוספות על טעות אנוש