ביקורת ספרותית על בעיקר על אהבה מאת מאיר שלו
ספר טוב

---

אני מודה שלא התלהבתי משני הרומנים שלו שקראתי - "עשיו" ו"רומן רוסי". הם כתובים בסדר בשפה יפה ועשירה, מדברים על נושאים מעניינים אבל אני לא ממש נשאבתי. קראתי אותם בריחוק קליני והחלטתי - לא בשבילי. לעומת זאת מ"תנ"ך עכשיו" ומהספר הזה נהניתי הנאה שלמה למרות שאני תמיד מעדיפה סיפורת על עיון. תעלומה.

הספר הזה הוא פרי סידרת הרצאות שהעביר המחבר שהיה "סופר תושב" (זה יותר או פחות יוקרתי מ"סופר אורח"?..) באוניברסיטה העברית. ההרצאות עסקו בספרות. באהבה לספרות, באהבה בספרות, בפרדוקסים בספרות, והן מרכיבות דמות יוצאת דופן של סופר אוהב ספרות (גם של אחרים!), יודע לספר סיפורים, בעל שאר-רוח, חוש הומור נפלא ויכולת יצירתית לראות הקשרים בלתי מקובלים בין ספרים שונים, בין דמויות ספרותיות שונות - מהמיתולוגיה ומהתנ"ך כמו מספרים עכשויים.

הספר מחולק לשישה פרקים שכל אחד מהם עוסק בנושא אחר ומביא דוגמאות וציטוטים מספרים שונים - ממש תענוג. התרשמתי מאד מהפרק על הדופי ביופי. זה יעניין אישית כל אישה כי למרות שהיופי אינו מוגבל לנשים, העיסוק בו - כך אומרים - מאפיין נשים. ובו הוא מביא סיפורים על נשים יפות במיוחד שיופיין הוא סכנה - לאחרים ולעצמן - מרתק. קטע נוסף שהצחיק אותי מאד עסק ב"מחלות ילדות" איך המדינה בתחילת דרכה התייחסה לטבע כאל בעל תודעה פוליטית: כל יצור חי יש לשאול "הלנו אתה או לצרינו?" והסיפור על המומחה ההולנדי שיעץ על ייבוש החולה - שהזהיר שאדמת הכבול יכולה להתנהג בצורה לא צפויה ואף מזיקה. על דברים אלה ענה ההידרולוג של קק"ל "הכבול שלנו הוא כבול ציוני, הכבול שלנו לא יזיק!" כלומר כבול בעל תודעה פוליטית (למרות שבסופו של דבר הוא התגלה ככבול אנטי ציוני שעשה מה שהמומחה ההולנדי הזהיר שיעשה...)

מה אני אגיד לכם - הספרון הזה הוא אוצר בלום של ידע ושעשוע לכל חובב ספר באשר הוא. הספרים המוזכרים בו אמנם מוכרים וידועים אך גם הם וגם סיפורי התנ"ך המשולבים בו מסופרים מזוית לא שגרתית ורעננה. כל פרק כולל בממוצע 40 עמודים ועומד בפני עצמו - כך שאפשר לקרוא אותו בין ספרים אחרים. נהניתי ממנו מאד ותודה לחמדת שהמליצה לי עליו. יאהבו אותו אלה האוהבים ספרות השוואתית ומחבבים ציניות הומור וצחוק שלא בכוונה לפגוע.

*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על בעיקר על אהבה