• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאת מאיר שלו

הביקורת של נהורית

תמונה של נהורית
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאת מאיר שלו

הביקורת של נהורית

תמונה של נהורית
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:1995
קטגוריה:תיאוריה וביקורת ספרות
הקודמת
נטעלי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 18 שנים

“אוסף הרצאות מרתק ומהנה – באמצעותו נחשפתי לקלסיקות שלא הכרתי ולדמויות תנ"כיות שחשבתי שאני מכירה והתבר”

6/9
ביקורות על בעיקר על אהבה
הבאה
פיקולו
לפני 16 שנים

“אהבתי. לכל אורך הקריאה ממש שמעתי בראשי את קולו של הכותב - חכם, חייכן ובעל דקות הבחנה.”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•2 דקות קריאה

קראתי את הספר בעיון רב. אני לא כל כך מתמצאת בנבכי האגדות והנובלות היווניות, אבל בתנך די מתמצאת. אתייחס כאן לפרק 'לך לך'. שלו מספר שם על שתי צורות של מסע: האחד מסע אל, והשני המסע מ=בריחה. בקטע עם יעקוב מספר שלו כי הבריחה של יעקוב היתה בעל כורחו. אם כן האמת היא שהבריחה הייתה גם מכיוון שרבקה אמו וגם יצחק, לא רצו שיעקוב ישא את בנות חת, אלא את אחת מבנות לבן, כפי שכתוב (בראשית כח' פסוק א') "ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו, ויצוהו לא תיקח אשה מבנות כנען, קום לך פדנה ארם ביתא בתואל אבי אמך וקח לך אשה מבנות לבן אחי אמך". כלומר, אמנם זו הייתה בריחה, אבל הייתה לה מטרה, לקחת אשה ממשפחת אמו. כך שהפיסקה כפי שנכתבה על ידי שלו: "עד הפסיעה האחרונה של המסע הוא אינו יודע שרחל והאהבה מחכות לו בסוף הדרך" אינה מדויקת.
אמנם לא ידע מה צורה יש לרחל, ובוודאי לא ידע מה מחכה לו שם, אבל המטרה הייתה לא רק בריחה אלא גם לשאת אשה, את אחת מבנות לבן.
גם הקטע שבו מוסבר כי יעקוב לא ראה את אביו, דרוש תיקון. שלו כותב כך: "יעקוב ישוב אחרי עשרים שנה ולא יראה עוד את הוריו". אולי הוא לא יראה את אמו אבל את אביו כן, מכיוון שיעקוב ועשיו שותפים ביחד בקבורת אביהם, כפי שנאמר "...ויקברו אותו עשיו ויעקוב בניו". אם כן היה ודאי חי כשיעקוב הגיע, רק שמת עם הגעתו של יעקוב ונראה שיעקוב בהחלט פגש באביו בעודו חי.

מלבד הערות אלה, הספר די מעניין וכדאי בהחלט לקרוא.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רץ
רץ
תמונה של חמדת
חמדת
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של אודי
אודי
תמונה של yaelhar
yaelhar
5קוראים|גיל ממוצע63|60%נשים

על המבקרת

תמונה של נהורית

נהורית

חברה מזה 9 שנים
2 ביקורות•8 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תיאוריה וביקורת ספרות•ספרות מקורית
תמונה של נהורית
נהורית
חברה באתר מזה 9 שנים
ביקורות2
לייקים שקיבלה8
ז'אנרים מועדפים
תיאוריה וביקורת ספרות1ספרות מקורית1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של נהורית

קטורה

קטורה

יהודית כרמי

ביקורת של שמוליק קטלן על קטורה
תאריך הכנסה לאתר
09/09/2017
אז מי זאת קטורה?
קטורה הייתה אישתו השלישית של אברהם אבינו. אברהם "לקח" אותה לאחר מות אשתו שרה שילדה את יצחק, ולאחר שגרש את  הגר שפחתו שילדה לו את ישמעאל.
נולדו להם שישה ילדים, שהמשיכו להתרבות ולגדל את זרעו. היא נשארה אלמונית ומוזכרת בתנ"ך במספר משפטים בספר בראשית פרק כ"ה.
 
על שמה של קטורה ישנו קיבוץ שיושב בערבה.
 
הסופרת רקחה ובנתה לקטורה (שבתנ"ך היתה אלמונית ושוייכה לקטגוריה של פלגשי אברהם), חיים שלמים מהוולדה ב"חצר" אברהם אבינו, לאביה אליעזר,(אמה נפטרה בלעדתה), דרך חייה הבוגרים, ועד לנישואיה לאברהם וללדת  את ששת ילדיהם.
 
ראוי לציין שההוקרה והירושה יועדו ליצחק אבינו הבן של שרה אשתו המעודפת של אברהם.
 
חייה משתלבים ומצטלבים בכל גיבורי התנ"ך ואבותינו המוכרים משכבר הימים.
 
 הספר מלא בתאורים של חיי הגיבורים באותה התקופה שחיו במתחם המאהל של אברהם, בתאורים של ארץ ישראל, נופיה ונחליה והאנשים שישבו באותה תקופה בארץ.
אומנם הספר לא אותנתי למקורות, אבל יש המון נקודות ותאורים שהיה נחמד לקרוא, ולדמיין איך אני הייתי משתלב בעלילה.
 
לסיכום, אמנם קטורה לא הייתה מוכרת בהסטורית התנ"ך והוזכרה בכמה משפטים, אבל הסופרת יצרה רומן תנכי כיד דמיונה כאשר קטורה היא הדמות המרכזית.
נחמד היה לקרוא שוב על אותה תקופה מקראית.
ספר נחמד וקליל להעביר את זמן הקריאה בנעימים.

לפני 8 שנים•נהורית

ביקורות נוספות על "בעיקר על אהבה"

בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאיר שלו

ספר מושלם.

בכללותו הספר לא כבד ולא מעיק, קליל ומעניין.
כל פרק (אולי מלבד האחרון) מרתק בצורה יוצאת דופן ואין ספק שאעבור על הספר שוב בעתיד.

בעיקר תפס אותי הפרק הראשון, הנקרא 'מחלות ילדות' והוא עוסק באותנטיות שהסופר מעניק לכתבים שלו, ועם זאת, לקוראים.
נכון הדבר שלא כל קורא יאהב ויתחבר לכל סופר, כמו שלא כל קורא ירד לסוף דעתו המלאה של הסופר.
אני למשל שואב הרבה פיסות ידע מספרים. וגם אם לא בשרניות, רוב החתיכות תמיד מספיקות לי בכדי לחפש הרחבות אח''כ.
אבל בפרק הזה שלו מנתח ומסביר בצירוף מקרים, בין אם סופרים שמתארים תופעות טבע וחרקים בצורה שתואמת למציאות, ובין אם כאלה שנובעות מחוסר ידע.
ועם הקו הזה של הניתוח, הוא עובר לעוד נושאים ששווים דיבור(יופי, נימפות, מסעות, גורלות, והשבת מתים) ובמקרה הזה- קריאה.

כמו שכבר כתבתי הספר קליל, אבל נושא בתוכו המון נושאים ונקודות, מכל מיני מקומות ומחשבות.
מומלץ מאוד מאוד.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•oziko
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאיר שלו

אני מודה שלא התלהבתי משני הרומנים שלו שקראתי - "עשיו" ו"רומן רוסי". הם כתובים בסדר בשפה יפה ועשירה, מדברים על נושאים מעניינים אבל אני לא ממש נשאבתי. קראתי אותם בריחוק קליני והחלטתי - לא בשבילי. לעומת זאת מ"תנ"ך עכשיו" ומהספר הזה נהניתי הנאה שלמה למרות שאני תמיד מעדיפה סיפורת על עיון. תעלומה.

הספר הזה הוא פרי סידרת הרצאות שהעביר המחבר שהיה "סופר תושב" (זה יותר או פחות יוקרתי מ"סופר אורח"?..) באוניברסיטה העברית. ההרצאות עסקו בספרות. באהבה לספרות, באהבה בספרות, בפרדוקסים בספרות, והן מרכיבות דמות יוצאת דופן של סופר אוהב ספרות (גם של אחרים!), יודע לספר סיפורים, בעל שאר-רוח, חוש הומור נפלא ויכולת יצירתית לראות הקשרים בלתי מקובלים בין ספרים שונים, בין דמויות ספרותיות שונות - מהמיתולוגיה ומהתנ"ך כמו מספרים עכשויים.

הספר מחולק לשישה פרקים שכל אחד מהם עוסק בנושא אחר ומביא דוגמאות וציטוטים מספרים שונים - ממש תענוג. התרשמתי מאד מהפרק על הדופי ביופי. זה יעניין אישית כל אישה כי למרות שהיופי אינו מוגבל לנשים, העיסוק בו - כך אומרים - מאפיין נשים. ובו הוא מביא סיפורים על נשים יפות במיוחד שיופיין הוא סכנה - לאחרים ולעצמן - מרתק. קטע נוסף שהצחיק אותי מאד עסק ב"מחלות ילדות" איך המדינה בתחילת דרכה התייחסה לטבע כאל בעל תודעה פוליטית: כל יצור חי יש לשאול "הלנו אתה או לצרינו?" והסיפור על המומחה ההולנדי שיעץ על ייבוש החולה - שהזהיר שאדמת הכבול יכולה להתנהג בצורה לא צפויה ואף מזיקה. על דברים אלה ענה ההידרולוג של קק"ל "הכבול שלנו הוא כבול ציוני, הכבול שלנו לא יזיק!" כלומר כבול בעל תודעה פוליטית (למרות שבסופו של דבר הוא התגלה ככבול אנטי ציוני שעשה מה שהמומחה ההולנדי הזהיר שיעשה...)

מה אני אגיד לכם - הספרון הזה הוא אוצר בלום של ידע ושעשוע לכל חובב ספר באשר הוא. הספרים המוזכרים בו אמנם מוכרים וידועים אך גם הם וגם סיפורי התנ"ך המשולבים בו מסופרים מזוית לא שגרתית ורעננה. כל פרק כולל בממוצע 40 עמודים ועומד בפני עצמו - כך שאפשר לקרוא אותו בין ספרים אחרים. נהניתי ממנו מאד ותודה לחמדת שהמליצה לי עליו. יאהבו אותו אלה האוהבים ספרות השוואתית ומחבבים ציניות הומור וצחוק שלא בכוונה לפגוע.

*

לפני 13 שנים•
★★★★★
•yaelhar
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאיר שלו

קריאה מעריכה ומנחה
---------------------------

מאיר שלו מבקש לסמן מראי מקום למרכיביה של החוויה האנושית המשתנה ומשתקפת בראי הזמנים מן הספרות הקדומה והמודרנית. הוא מיטיב לתאר את עולמן של הנימפות מן המיתולוגיה שאליה הוא יוצא ונכנס לשפוך אור על דמויות וארכיטיפים ספרותיים ברומנים אותם קרא ואהב. את הבנותיו הוא מאייר בצורך של השוואה לנושאיה של הכתיבה על גילומיה וצורותיה, ובכלל זה הוא כורך דוגמאות מן האפוסים, האגדות, רומנים, ספרי ילדים ועוד.
בתחום השירה, ניכר שאין לו כל כך הקבלות מודרניות לרבות אזכור אביו, המשורר יצחק שלו. ללכת על בטוח - לא קל לדבר על שירה.
בכלל, מאיר שלו עסוק ב"תיבול" באשר לשיפוטו בספרות ליותר ולפחות. מעניינים במיוחד מראי המקום מסיפורי המקרא ובראשית בעיקר. בסיפורים אלה ניכר חותמו של מי שהאירם ומביאם בבקיאות רבה ובאהבה.
אני אוהב את הבחירות של מאיר שלו שהרי דרכן הוא מתאר את הספרות כקטליזטור לדמיונו של היוצר ולא רק. התבוננותו דרך הספרות מפרה אותו ואת קוראיו בהסתכלות מתמדת על הנוף האנושי והטבע החי. בכל נושאי השיחות שעליהן נסוב הספר, הוא חוזר לעיון בנושא האהבה והיא משמשת כמושא בדרכי התבוננותו. המניע הטהור לחשיפת אהבותיו בספרות נובע, אולי, מן הצורך הדידקטי לכתוב לקוראיו על מושאי הערצותיו במובן של גילום תובנות הכתוב, משום שדרך ראייתו והשוואתו נגלית אלינו התודעה ה"כלואה" ממילא בתוך הטקסטים התקדימיים.
מאיר שלו חוזר בעצמו אל הידוע באומרו כי על הכול כבר נכתב בספרות, ומספרו הפתוח להשראה ניתן להסיק שיש משקל ליצוג ספרותי המשאיר מקום, בין היתר, לדמיון היוצר (ראה, עיסוקו ביצירותיו של תומאס מאן, לדוגמה) או לתיאורו החי של הטבע אצל חוקרים שניחנו בכישרון כתיבה.
הספרים שמאיר שלו דן בהם על דרכיה של האהבה הינם נושאי הניסיון, ותפקידו לקרב דרך הידע שהוא רוכש. הוא מוקיר למי שירש מהם את ראייתו בדרך של למידה וחיקוי, וכך בונה את אמונו של הקורא המקשיב להרצאותיו של תלמיד, הלומד ממלמדיו ומאזכר לדוגמה שמות של כותבי טבע וזואולוגיה עבריים.
הוא משווה כאמור בין סופרים שיכולים היו להעביר בכתיבתם תמונות טבע לעומת אלה שהטבע עובר לידם כבמסווה. מאיר שלו מנסה להעמיד את מבחן בקיאותו בטבע כמי ששייך לתחום מניסיונו האישי, כילד שאהב לחקור.
על האהבה אין הוא מעיד מעצמו באופן ישיר אלא ממשפחתו. הוא מתאר את תמונת החיזור של הוריו, למשל, באווירה קדורנית משהו, שאר גילויי הלב שלו מאופקים.
להשוואה בין הספרים, ערך רב בסקרנות שמאיר שלו מעורר לקריאתם, והוא משתמש בהשוואות לשם הדגמות וספתח תוך התפעמות לעיתים ולצורך האוטודידקטי כאמור.
בשפה זורמת דבריו מאורגנים בסבב סדרתי של שש שיחות כשכל שיחה סובבת נושא כגון: טבע, נימפות, יופי, גורל, מסע ועוד. אין בנושאים אלה אלא כדי לסוב סביב ציר האהבה, וכשם ספרו "בעיקר על אהבה" המכוננת עולם של אידיאות, מושגים וערכים תרבותיים חברתיים משותפים. גם כאלה המתגלים בהבנה מתמשכת למן תחילתה של הציוויליזציה על התעסקותה במציאות ותפיסתה האידיאית, על חברותיה ובוראיה. האהבה יוצאת מהספרות עליה הוא כותב ומביעה את בחירותיו תוך התבוננות חוזרת שדרכה הוא מושא באופן ניטרלי, כביכול, לקריאה מעריכה ומנחה.

לפני 15 שנים•שמעון שלוש
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאיר שלו

"את הספרים הללו קראתי, חזור וקרוא, בילדותי, וספרים, כמו נופים, מצליחים להטביע עצמם ביתר תוקף ועומק, כשהם נקראים בגיל המתאים." (עמוד 20)

הספר "בעיקר על אהבה" הינו אסופת הרצאות אותן נשא מאיר שלו בשנת 1994, בעת שהיה "סופר תושב" באוניברסיטה העברית, ובהמשך אף איגד וערך אותן בספר הנ"ל. נושא ההרצאות היה האופן שבו באים לכדי ביטוי האהבה והגורל, הטבע והבדיה, היופי והזכרון, בספרות. היצירות שבחן שלו היו: "מטמורפוזות" של אובידיוס, "לוליטה" של נבוקוב, "ביאטריצ'ה של נחום גוטמן, "מוות בוונציה" ו"יוסף ואחיו" של תומאס מאן וכן סיפורים שונים מן התנ"ך ומן המיתולוגיה והיוונית. בספר נחשף עולם התוכן הספרותי והאישי העשיר של מאיר שלו, ומוכיח היטב מה נכון הציטוט המופיע למעלה. באשר לציטוט המופיע למטה, דומה כי יצא מ"רומן רוסי", "פונטנלה" ו"הדבר היה ככה". גם כאן תיאורו של שלו קולע אל השערה:

"כמו רבים אחרים למדתי בבית־הספר על יתוש האנופלס. אני חושב שישראל הייתה אז המדינה היחידה בעולם, שלימדה לילדיה את תורת היתושים בשיעורי ההיסטוריה ולא הזאולוגיה. מבחינת מערכת החינוך הישראלית, יתוש האנופלס, שהעביר את חיידקי הקדחת והדביק בהם את החלוצים, לא היה חרק, אלא מחבל. אחד מאויבי הציונות והישוב היהודי. יחד עם עכברי השדה, השרב, המופתי הירושלמי, היבלית, המפלגה הקומוניסטית וזחל הקפנודיס, הוא ביקש להחריב את המפעל הציוני, ולמזלנו נכשל." (עמוד 31)

ספר נעים לקריאה ומעניין!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פרל
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאיר שלו

אוסף הרצאות מרתק ומהנה – באמצעותו נחשפתי לקלסיקות שלא הכרתי ולדמויות תנ"כיות שחשבתי שאני מכירה והתברר שלא כך הוא...מאוד נהניתי מהספר ומדי פעם אני נהנית לחזור לעיין בו ולהרהר בו...במיוחד אהבתי את הפרק על היופי כפי שהוא משתקף ב"לוליטה", "זורבה היווני", "יוסף ואחיו", בתנ"ך כמובן ועוד. מומלץ ביותר לחובבי ספרות ותנ"ך, בעיקר לאלה כמוני שלא הזדמן להם לעשות תואר בתחומים אלה ותמיד רצו – זו ההזדמנות להסתנן להרצאות ועוד להרצאותיו של מרצה מבוקש כמו שלו...;)

לפני 18 שנים•
★★★★★
•נטעלי
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאיר שלו

אהבתי. לכל אורך הקריאה ממש שמעתי בראשי את קולו של הכותב - חכם, חייכן ובעל דקות הבחנה.

לפני 16 שנים•פיקולו
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאיר שלו

מומלץ לקרוא לאחר קריאת הספר ברוח הנוראה הזאת של תומאס מן

לפני 18 שנים•
★★★★★
•ש. בן-אריה
בעיקר על אהבה

בעיקר על אהבה

מאיר שלו

- לא מעניין בעיניי (אורה פ.)

לפני 11 שנים•ספריית מגדלים