הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 באוקטובר, 2012
ע"י עט ועפרון
ע"י עט ועפרון
מודה באשמה, התחלתי את הספר ולא סיימתי אותו.
זה היה מזמן, אבל אני כן זוכרת שהפסקתי רק ברגע שהוא התחיל את סיפורי עליתו לכוון הרב הראשי (שתכלס, קצת שעמם אותי). עד שם הספר היה מעניין, ובקושי יכלתי לעזוב אותו. הכתיבה המעודנת שלו, הדרך שלו להראות דברים זוועתיים בלי לתאר אותם. הרגש בא במילים. אי אפשר להסביר את זה.
ניסיתי כמה וכמה פעמים לחזור אליו, ולא מצאתי את הזמן. אולי עכשיו אצליח :)
0 הקוראים שאהבו את הביקורת
