ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 באוקטובר, 2012
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
את הסקירה שלי על הספר אני רוצה להתחיל בסיפור קצר שנזכרתי בו במהלך הקריאה. יום אחד אירחתי את אחותי ומשפחתה לארוחה. הארוחה היתה, כמקובל בביתנו, צמחונית. בסיומה אמר גיסי הקרניבור: "הבאת תוספות מאוד טובות, חבל ששכחת את המנה העיקרית". ולמה נזכרתי? כי בספר הזה אין "מנה עיקרית". למעשה היה ראוי להזהיר באותיות גדולות על הכריכה הקדמית "ספר נטול עלילה". יש המון תיאורים יפים, כתיבה טובה ועשירה, הרבה מאוד סאב-טקסט, אבל שום "בשר" שהוא.
זה אמנם רמוז על גב הספר, בכריכה האחורית שלו: גבר אחד, העומד לפני גירושין, מגלה שאימו חולה במחלה קשה, ונוסע בעקבותיה מנורווגיה בה גדל לדנמרק הולדתה. אבל לא חשבתי שזה הכל. בכל משך הקריאה חיכיתי שמשהו יקרה, או יתגלה, או יפתיע. אבל לא. אוסף של קרעי זכרונות. המון הגיגים חכמים, הרבה מאוד דברים שאמורים כנראה להיות אנלוגיות, וזהו.
להבדיל מ"סטונר" המשמים, הקריאה כאן לא היתה סבל. הכתיבה העשירה מחפה, וכך גם העובדה שדמות המספר היא בעלת עולם פנימי עשיר ביותר. נעים לקרוא, לעמוד על ריבוי תחנות התרבות (מוזיקה, סרטים, ובעיקר המון המום ספרות) שמוזכרות כחלק אינטגרלי מהדמות. למעשה נראה שהמספר חי יותר בעולמם הבדוי של הספרים מאשר בעולמו האמיתי שלו.
וכך נמשכת הקריאה, ובגל שדברים לא קורים, מתחיל הקורא לחשוב וליצצר אותם לעצמו: איך זה שהגיבור מגיע להיות עם אימו בעת מחלתה, והיא מצידה מתייחסת רק לאחיו? היא הולכת לבקר את הבית שבו נולד אחיו הגדול, את המצבה לזכר אחיו שנפטר, ונזכרת בסיפורים הקשורים לאח נוסף. זה מעורר מחשבות על הקשר בין אם לבן, או בין הבן לאימו. או מה הסיבה שגרמה למחבר למקם את הסיפור בשנת 1989? האם יש קשר נפילת חומת ברלין והקומוניזם ולהתפוררות האישית בחיי הגיבור? ועוד כהנה וכהנה.
בשורה התחתונה - ספר בסדר, לא יותר מזה. בטוח יש לו ערך ספרותי גבוה, אבל כחומר קריאה יש טובים הימנו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
כנראה שגם הספר הזה שייך למפולת התרגומים
שגרם כדור השלג ששמו סטיג לרסון.
|
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
נצחיה, כרגיל, ביקורת נהדרת, כתובה להפליא ומחכימה.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
