|הדגש|189 עמודים בהוצאת זמורה ביתן|סדגש|

אדם בעקבות גורלו? מה אם ארנסט לא היה בוחר ללמוד גרמנית כשפה זרה –בפריז בהיותו בחטיבת הביניים?

ארנסט הוא בנם של קתרינה והורסט וומל. הוא מברלין והיא מהמבורג. שניהם נפגשו כשקתרינה בת 20 והיא המדריכה של הורסט בן ה-15. הם התאהבו ובחרו להתרחק מההיסטוריה של הוריהם. הם פנו לפריז, פתחו דף חדש, ילדו את מקס ואת ארנסט והם צרפתים לכל דבר.

ארנסט בחר ללמוד גרמנית

#
כל הבוגרים עברו את תקופת ההתבגרות. זו תקופה סוערת,מבלבלת, מלאה סתירות ומחייבת המון החלטות, תובנות, מרידות, כעסים שכתוצאה מהם יגיח (לכאורה) אדם בוגר, שחייו האמיתיים יתחילו אז. העובדה שכולם (חוץ מאלה הנמצאים בעיצומה) עברו את תקופת ההתבגרות ויודעים איך זה מרגיש – אינה אומרת שהיא מעניינת כל אחד, חוץ מאת זה החווה אותה. ארנסט, גיבור הסיפור הלא-ארוך הזה (189 עמ' בפונט גדול, פרקים קצרים ובזבוז נייר מש

בכיתה ו' בוחר ארנסט במסגרת לימודיו בשפה הגרמנית כלימוד שפה שנייה. ארנסט ואחיו הגדול ממנו מקס, נולדו בצרפת, התחנכו כצרפתים לכל דבר. הוריהם היגרו לצרפת מגרמניה, השתקעו בה, והולידו ילדים שנתנו להם את השמות מקס וארנסט. כמחווה לאמן הגרמני מקס ארנסט.


נדמה כי ההורים קברו את עברם וזהותם הגרמנית כליל. כמו עור שהשילו מעליהם, וצימחו במקומו עור חדש ללא סימן וזכר לזה הקודם. לא שפה, לא בני משפחה, לא כלום