ביקורת ספרותית על אם רק היית זוכרת מאת אליס לפלנט
ספר טוב

---

אם רק היית זוכרת מתאר את אחת המחלות האיומות , המפחידות הקימות. מחלה חשוכת מרפא- מחלת השיטיון.
במחלת השיטיון (אלצהיימר) החולה מאבד את הזיכרון בשלבים, לכאורה הכי קל שלשכוח, אך יש כאלו שהדבר מפחיד אותם -כל שינוי יוצר אצלהם פחד (עמ' 18). אדם שסובל משיטיון ישכח את אוהביו ,אך תמיד יזכור את מי הוא שונא (עמוד 36). עמוד 45 מזכיר את 10 הסימנים למחלה.

יותר משהספר הוא ספר מתח הוא כאמור מתאר בשלבים את המחלה.
ג'ניפר וייט -אורתפדית כירוגית מצליחה בעברה סובלת, היא נעזרת במטפלת , מגדלנה, אישה עם עבר בעייתי.
ילדיה: מארק -עו"ד עם נטייה לשימוש בסמים ונטייה של נרקמון לגנוב מאמו כספים ולנצל את מחלתה.
בתה - פיונה - אקדמאית מצליחה, בסגל האקדמי. בנעוריה הייתה מורדת באמה.
ג'יימס בעלה נפטר.
דוקטור צ'ן הוא שותפה לשעבר.
אמנדה חברתה הטובה והסנדקית של ילדיה של גניפר היא פרודה מפטריק וחשוכת ילדים, היא זו שנרצחת והחשד נופל על גניפר.

כשסובלים ממחלת השיטיון, לעיתים דברים עשויים להזכיר את שקרה לאדם החולה וזו תקוותה של המשטרה ושל הבלשית לוטון, שמשתמשת יש לומר באמצעים לא לגיטיימים לנסות ולפענח מה קרה בדיוק ועל מה רבו גניפר ואמנדה לפני הרצח.
ברור לקורא שגניפר היא בלתי כשירה רפואית, היא שוכחת את ילדיה ואת המטפלת שלה ,ולאחר מכן נאלצים להעביר אותה לדיור תומך (סוג של דיור מוגן), היא לעיתים נזכרת באמה, שגם סבלה מאלצהיימר וכן בבעלה שנפטר, היא אינה זוכרת לוחות זמנים והילדות שבה אליה לעיתים קורובות.

אז מה קרה שם באותו יום של הרצח? למה הייתה עדה גניפר? למה לקורבן, אמנדה נקטעו 4 אצבעות בצורה כירוגית

» ביקורות נוספות של עופר
» ביקורות נוספות על אם רק היית זוכרת