ביקורת ספרותית על המלכה הלבנה - רומן הסטורי מאת פיליפה גרגורי
ספר בסדר

---

יצא לי לקרוא את הספר הנ"ל 500 שנה לערך אחרי התקופה עליה נכתב.
500 שנה אחרי- אותה ממלכה אבל בית מלוכה אחר: שערוריית תמונות הערום של הנסיך הארי והדוכסית קייט מידלטון מצליחות לעורר הדים בכל העולם!
ואני אומרת: תנו להם לקרוא את הספר הזה כדי שאולי יקבלו קצת פורפורציה בחיים.

הספר מדבר על תקופת מלחמת בני הדודים הלא הם בני יורק ובני לנקסטר במסע שלהם אל כס המלוכה.
מלחמות בלי סוף, תארים נחטפים אחד מהשני, כל אחד יכול להירצח בכל רגע נתון אם לרגע קם בבוקר ופיספס מי המלך אותו אמור להעריץ...
ילדים נחטפים בשביל למנוע את ישיבתם על כס המלוכה ובכלל מה לא??
הסיפור עצמו מסופר מנוקדת מבטה של המלכה החדשה: אשתו של המלך אדוארד הרביעי לבית יורק (אחרי מי יודע כמה קרבות כאמור).
על פניו הספר מתחיל בסיפור אהבה יפה מאוד. עוד לא יצא לי להיתקבל בספרים של פליפה גרגורי בסיפור אהבה אמיתי כמו כאן. בטח שלא בספריה על הנרי השמיני שכידוע אהב רק את עצמו.
מהבחינה הזאת היה כאן חידוש מרענן ואהבתי.
מבחינה אחרת כן היה כאן חזרה על עוד מאותו דבר אבל כזאת היא ההיסטוריה: שוב עלייתו של מלך ונפילתו שגורמים לכל הסובבים אותו להפוך מרודפים לנרדפים. אין פה אמצע. אם אתה לא רודף אתה נרדף. אם אתה לא מוקיע אתה מוקע...
עדיין כמה שהרגשתי אחרי אמצע הספר שכבר מיציתי (בכל זאת לכמה אנשים במקביל אפשר לקרוא אדוארד בלי שאני אתבלבל??)
הייתי חייבת כמנהגי בקודש אחרי שאני קוראת את אחד מספריה של גרגורי להיכנס לויקיפדיה ולעשות לעצמי סדר בראש מי מלך קודם ומי אחרי..ואיך לעזעזל 500 שנה אחרי עדיין המלך רלוונטי בממלכה הזאת?

ואני שואלת: אף אחד לא קם לרצוח אתכם ולקחת ממכם את הכתר? אז מה זה קצת ציצים לעומת כל זה?!

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על המלכה הלבנה - רומן הסטורי