אני לא בטוחה מה דעתי על הספר. כנראה שעדיין מעכלת את מה שקראתי.. הגעתי אליו בעקבות השחף שמאוד אהבתי וציפיתי למשהו דומה, אך למרות שיש נקודות משיקות כמו דמות המורה ודמות התלמיד (שבהמשך נהפכת למורה) התקשיתי לקבל חלק או אפילו את רוב הדברים שנאמרו. הצלחתי להבין כל משפט בנפרד אבל לא הצלחתי להתחבר לרעיון הכללי; מילא זה שכל אחד בוחר איך יראו חייו אבל למה הכוונה שהכל אשליה, הכל תעתועים? אם הכל תעתועים מה ממשי? לקראת הסוף מצאתי את עצמי מזדהה יותר עם ההמון הזועם מאשר עם דמות המשיח. נותר רק לקוות שבפעם הבא שאגש לספר הזה אצליח להבין טוב יותר את מה שהוא מנסה להעביר.














