ביקורת ספרותית על אקבדורה מאת מיקלה מורג'ה
ספר מעולה

---

ספר קצר, נפלא על הרבה דברים.
- סרדיניה על אמונותיה, חיי הכפר הקהילתיים,האמונות קנאות אהבות מנהגים.
- מינהג של "בני חיק", ילדים הנמסרים למשפחה אחרת לגידול או כמעט אימוץ מיתוך הצורך להקל על מצוקה כלכלית.
כאן מדובר בהתפתחות מירקם יחסים בין בונריה המאמצת למריה המאומצת. עדין, נבנה בצעדים תוך שאינו מתעלם ממשפחת האם.
- ולבסוף שם הספר אקבדורה- "ממיתת החסד" למי שהדבר נדרש. תפקיד מצפוני עם מוסר וכללים משלו.
- ועל התבגרותה של ילדה , נערה ולבסוף אישה.
הספר מרתק, מזכיר משיכות מיכחול עדינות של צייר אשר מהם עולה ומצטיירת תמונה.
כמה פנינים בספר: הילדה עוקבת אחרי הרגלי הבוקר של בונריה שהולכת לקנות אוכל כל בוקר. השיטה ספירת צעדים. היא יודעת כי לכשתגיע לשלוש מאות בונריה תחזור.
ואז מגישה לה בונריה למריה תאנים ואומרת לה "איכלי , כדי שיגדלו לך ציצים( מריה בת חמש)"
מריה אוכלת שלושה ומייד רצה לראי לראות אם זה השפיע.
או מריה גונבת שקדים מעוגת פסבינאיוס ( עוגה טיקסית לכבוד רוחות המתים),בונריה אומרת לה אם נגעה בהם ומריה מכחישה. על כך היא חוטפת סטירה.
לאחר מכן מסבירה בונריה כי הסטירה לא היתה על הלקיחה כי שקדים אפשר לקנות שוב, אלא על השקר כי.. "זכרי כי העולם נברא במילים".
פשוט נפלא.( ע 108).
או משפט של בונריה למריה ( ע 114):" את רוצה לשפוט את האיך בלי להבין את הלמה?"
כמה אנחנו עושים זאת ביום יום.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אקבדורה