המסות שבספר מצטיינות בחדות הרעיון
והסגנון. מסה הראויה לתשומת לב היא המסה הנקראת בשם 'הריגת הפיל'. היא בעצם גם המסה שבה פותח הספר.
שם מתואר מקרה בו קצין נקרא להרוג פיל גדול שמסכן את האנשים משבט הודי.
משהגיע הקצין הוא מגלה שאין צורך בהריגת הפיל, אך ההתגודדות של אלפיים איש הממתינים בציפיה דרוכה ומסוקרנת לרגע ההריגה, הצליחה להשפיע עליו ולמלא אחר הציפיה והמבוקש. הוא חש שאלפיים רצונות כמו דוחקים בו והסירוב לכך יציג אותו כשוטה וטיפש. ואכן הוא הוא הורג את הפיל בחוסר השלמה פנימית מצידו.
המעניין שבסוף המסה הוא מתאר שהוא הגיע אל מקום מגוריו שם התגלעה מחלוקת בין " קשישים" "לצעירים" הקשישים הצדיקו את מעשיו ואילו הצעירים זעמו על הריגת הפיל ונימוקם עימם שהפיל שווה יותר מאותם בני השבט.לטעמי שני מסרים עולים מהמסה הזו הראשונה מבקשת להראות כיצד שינאה אידאלוגית יכולה לגרום לזילות בחיי האדם, אך מצד שני רחמנות כלפי בעלי חיים.מגמה זו עוברת גם במסה אחרת ביחס אל הנידונים למוות.
והשניה, נודעת לעצם הריגת הפיל, ובכך היא מעלה הרהורים לגבי ההשפעת החברה על האדם, כאשר הוא פועל ועושה דברים רק כדי לא להיות שוטה בעיני הזולת גם אם בתוכו הוא סבור אחרת. בספר ישנה גם מסה מעניינת על הכתיבה המגוייסת כיצד סופרים זוכים להכרה והערכה רק משום שהם תואמים לרוח מסויימת המנשבת מקובעי הדעות.

















