<mark>יוזף</mark> רות הצליח להרגיז אותי כהוגן.
כל-כך הכעיס אותי בחלקו האחרון של הספר, עד שמיד עם סיום הקריאה רציתי לדרגו בכוכב אחד.
בדרך-כלל אני משתדלת לא לתת לכעס להשתלט עלי. כמה פעמים שאפתי אוויר, נשפתי אותו ב"אוף" גדול ונרגעתי.
שיקול הדעת הכריע שלא לדרג את הספר, ולו בזכות הנובלה הראשונה הנפלאה.

הספר כולל שתי נובלות וסיפור קצרצר.
בנובלה הראשונה אומר המספר "כל הסיפורים קשורים זה בזה. או מפני שהם דומי

מידי פעם כשאני נוסע לספריה הציבורית הקרובה לביתי הספרניות משאירות שקים גדושים בספרים מחוץ לדלתות הספריה כדי שהציבור יוכל לקחת חופשי. אלו ספרים שהספריה רוצה להוציא מהמלאי שלה כיוון שאף אחד לא משאיל אותם לקריאה יותר או שהם פגומים. לספריה מקום מוגבל על המדפים ויש למצוא מקום לכל הספרים החדשים שיוצאים לשוק בכמות מסחררת, לכן מוותרים על הישנים והלא רצויים. בעודי מפשפש באחד מהשקים האלה אני מוצא לנגד עיני

איוב כמשל לתהפוכות

יש לי חולשה לתמונות כריכת ספר המצליחה לעורר בי זיכרון נשכח. זה קרה לי באחרונה כשהבטתי לתמונת כריכת הספר איוב, של <mark>יוזף</mark> רות, אותו אייר דני קרמן.

בתמונת הכריכה, דמות קטנה, ראש יהודי דתי, המביט מבעד חלון ביתו במבט מרוכז ומהורהר לעולם בחוץ, איור שהזכיר לי תמונת חיים מלפני שנים רבות, הקשורה לאהובה רחוקה, לנערה תל אביבית, שדודה הצייר היה ידוע כאיש בוהמה שחזר בתשובה.

על קי

חיילים, נוודים ושאר נוסעים פליטי החזית של מלחה"ע ה-I עושים דרכם מהחזית הרוסית לכיוון מערב לביתם או בחיפוש אחר חיים טובים יותר במערב.
המספר הוא חייל לשעבר בצבאו של הקיסר פרנץ- ג'וזף שישב בשבי הרוסי ולאחר תלאות רבות ודרך ארוכה מגיע לעיר ששמה איננו ידוע.
המספר מחפש מנוחה ושיקום לחייו, הוא משתכן בבית מלון גדול בעל 7 קומות ומאות חדרים הנקרא מלון סבוי.

<mark>יוזף</mark> רוט הוא לא ראשון המספרים המשתמש בבית מלו

הספר הזה הרגיש לי כמו סרט אילם בשחור לבן.
משהו כמו ראינוע, סרט קצר, לא צבעוני, ובלי שמע. אפשר להגיד שזה כמו סרט כיום, אבל בלי איזה עומק.
הספר היה מהיר מאוד, ולא רק בגלל שהוא סהכ 115 עמודים: העלילה מתעסקת בחייל אוסטרי שחוזר לאיזור שלו אחרי שבי רוסי של 3 שנים, ומוצא את המקום שלו במלון הנק' "מלון סבוי". מעתה והלאה עלילת הספר תסתובב סביב אותו מלון והדמויות של אותו המלון, עד לסוף העלילה שבה גם מתחי

היום יצא לי לקרוא על "אפקט פלין" בנוגע לסוגיא מסוימת, ושם הוסבר על זה שפלין מצא שעם הזמן והשנים, נרשמה עלייה בציוני הIQ אך בציוני הכושר המילולי בבחינה הפסיכומטרית נמדדה דווקא ירידה. בהמשך הוא מרחיב שם ומסביר ואני מצטט:
"פלין טוען שבמשך מאה השנים האחרונות, דרך החשיבה המדעית נטמעה יותר ויותר בחיים שלנו. בעקבות זאת התחלנו לחשוב בתבניות מדעיות מופשטות, ואנו נזקקים פחות לדוגמאות קונקרטיות של כאן ועכשי

לפני מספר שנים נפגשתי בביתו של צייר מוכר ורציתי לקנות מעבודותיו. הוא הראה לי מספר עבודות, אבל אני ביקשתי לראות עבודות מוקדמות שלו כיוון שידעתי שהן טובות יותר. הוא אמר לי תשמע אגיד לך את האמת, הבן שלי מתחתן עוד חודשיים ואני מאוד רוצה לעזור לו כלכלית, אראה לך מספר עבודות שאף פעם לא הצעתי למכירה. הוא הלך לחדר והוציא שבע עבודות קטנות יחסית, אבל מיד הוקסמתי, כל אחת הייתה יצירת מופת של האמן. הוא אמר לי

האם אפשר לתת שישה כוכבים נוצצים ובוהקים? אפשר?
זהו מסמך נדיר באיכותו על מצב האומה היהודית בפרק זמן נתון ולמעשה זוהי תקופה הרת גורל לעם היהודי באירופה ולא רק.
<mark>יוזף</mark> רות שמשמש כעיתונאי בדומה לתיאודור הרצל. הוא נוסע במסגרת העבודה לערים אירופיות ופוגש את הקהילות היהודיות באותן ערים.
מדובר בשנות העשרים המאוחרות של המאה העשרים, לאחר המלחמה העולמית הראשונה, ניצני התורה הנציונאל סוציאליסטית כבר מורגשי

<mark>יוזף</mark> רות בנוסף להיותו סופר היה גם עיתונאי כשרוני. ספר זה מביא רישומים שערך רות על מצבן והתנהלותן של קהילות יהודיות במזרח ומערב אירופה, ברוסיה, ובאמריקה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. תאורים מרתקים על הווי יהודי שלא קיים יותר, ויותר מכך רות מסביר ועונה בבהירות רבה ובשפה קולחת על שאלות רבות הקשורות לנדידת היהודים ממזרח אירופה למערבה ולאמריקה. מדוע נדדו יהודים מהמזרח למערב? מדוע נדדו לאמריקה? מה חיפשו