ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 בספטמבר, 2012
ע"י דורון נחמני
ע"י דורון נחמני
הקרב הבלתי צפוי שפרץ בארדנים (בלגיה) בדצמבר 1944 היה יחיד במינו. לכאורה, גורלה של גרמניה הנאצית כבר הוכרע וכוחות הברית הדפו את הצבא הגרמני בהדרגה משטחי צרפת ובלגיה לעבר גרמניה. הערכת הפיקוד הצבאי של כוחות הברית היתה שלצבא הגרמני לא נותר עוד כוח שיכול לסכל את המהלך הרצוף של כיבוש גרמניה והכרעתה. ואז קרה משהו בלתי צפוי: הימור אחרון של היטלר (כנגד דעת הגנרלים שלו) ויצירת מהלך התקפי בכוח של כרבע מיליון חיילים.
כוחות הברית הופתעו, נהדפו, כותרו, ולרגע נדמה היה שגורל המלחמה לא הוכרע או שלפחות סיום המלחמה נדחה לפחות בשנה (כך, למשל, סבר הגנרל פטון). זה הוגדר ככישלון המודיעיני הגדול ביותר של הצבא האמריקני במלחמה. התוצאה היתה הקרב הקרקעי הגדול ביותר של הצבא האמריקני במלחמת העולם השנייה (כמיליון חיילים משני הצדדים), אבדות כבדות (כמאה אלף משני הצדדים), והיחלצות כעבור כ-40 יום בזכות גבורתם של הצנחנים האמריקנים בעיר באסטון ומהלך מבריק של הגנרל פטון. אולי גם השפיעו יחסי הכוחות הקשים לרעת הגרמנים, והעובדה שהם נותרו ללא דלק.
המלחמה הקצרה הזו היתה רעיון בלעדי של היטלר. הוא האמין ביכולתו לפורר במכה אנושה אחת את הברית בין אנגליה וארה״ב, על רקע העייפות מהמלחמה והבחירות הקרבות בארה״ב. הוא קיווה לעצור את החזית המערבית שלו, להגיע להפסקת אש עם בנות הברית המערביות ובכך לשחרר כוחות שיופנו לעצירת הצבא האדום המתקדם ממזרח. ההימור נכשל, אבל הכישלון לא היה מובן מאליו: הוא היה תוצאה של מהלכים צבאיים אמריקניים.
הספר הוא ישן, והוא תוצאה של ראיונות אישיים של המחבר עם אלפי אנשים. גם אם הפירוט אינו בהכרח מעניין - סיפורו של ההימור בארדנים הוא מעניין, ואולי גם מאפשר לגלול את הזמן לאחור וללמוד על מה שהיה יכול לקרות אילו הדברים היו מתפתחים קצת אחרת.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
