“הספר "הקרב – סיפור הבליטה" (הוצאת מערכות, 1987) שכתב ההיסטוריון הצבאי האמריקני ג'ון טולנד מתאר את מתקפת הפתע הגרמנית בארדנים בשלהי מלחמת העולם השנייה, ואת המערכה שפרצה בעקבותיה, שהיתה, ככל הנראה, המערכה הקשה ביותר בזירת מערב־אירופה במלחמת העולם השנייה. לאחר שחרור פריז מידי הגרמנים האמינו מפקדי בעלות־הברית שהמלחמה לקראת סיום, בין היתר בשל התקדמות הרוסים בחזית המזרחית. שורת קרבות כושלים ועתירי נ”

“תיעוד אמיתי של אחד הקרבות המכריעים והמותחים של מלחמת העולם. מהרגע שהתחלתם לקרוא קשה להניח את הספר מהידיים. אתה מתחבר לכל אחת ואחת מהדמויות (האמיתיות אגב) ולא בכדי, טולנד עשה עבודה מקיפה, טס לכל העולם ראיין פגש רבים מהלוחמים משני הצדדים, מפקדים וטוראים, תושבי אזור הבליטה (בבלגיה של היום), מה שהופך את הספר למסמך היסטורי מרתק ועשוי היטב' היתרון בכתיבתו של טולנד שהוא מספר את ההיסטוריה בצורה מותחת ומענ”

“בסרטי האימה, אחרי שהנבל מופל וכאילו מנוצח, הטובים מתחבקים ומסובבים את הגב ואז הוא חוזר, היד פתאום מופיע מהקבר, אוחזת בגרזן למכה אחרונה. בסרט האימה "מלחמת העולם השנייה" הזמן הוא סוף שנת 1944, הנבל מעד ומוכה ממזרח ומערב, יום הפלישה המפורסם עבר, צרפת שוחררה וכולם כבר מחכים למהלך האחרון שיסיים את המלחמה עד לחגים. וכמו בתסריט זוועתון – היד מתרוממת – היטלר שמתאושש מקשר העשרים ביולי, צוחק את צחוקו המ”

“הקרב הבלתי צפוי שפרץ בארדנים (בלגיה) בדצמבר 1944 היה יחיד במינו. לכאורה, גורלה של גרמניה הנאצית כבר הוכרע וכוחות הברית הדפו את הצבא הגרמני בהדרגה משטחי צרפת ובלגיה לעבר גרמניה. הערכת הפיקוד הצבאי של כוחות הברית היתה שלצבא הגרמני לא נותר עוד כוח שיכול לסכל את המהלך הרצוף של כיבוש גרמניה והכרעתה. ואז קרה משהו בלתי צפוי: הימור אחרון של היטלר (כנגד דעת הגנרלים שלו) ויצירת מהלך התקפי בכוח של כרבע מיליו”

“הספר "הקרב – סיפור הבליטה" (הוצאת מערכות, 1987) שכתב ההיסטוריון הצבאי האמריקני ג'ון טולנד מתאר את מתקפת הפתע הגרמנית בארדנים בשלהי מלחמת העולם השנייה, ואת המערכה שפרצה בעקבותיה, שהיתה, ככל הנראה, המערכה הקשה ביותר בזירת מערב־אירופה במלחמת העולם השנייה. לאחר שחרור פריז מידי הגרמנים האמינו מפקדי בעלות־הברית שהמלחמה לקראת סיום, בין היתר בשל התקדמות הרוסים בחזית המזרחית. שורת קרבות כושלים ועתירי נ”

“תיעוד אמיתי של אחד הקרבות המכריעים והמותחים של מלחמת העולם. מהרגע שהתחלתם לקרוא קשה להניח את הספר מהידיים. אתה מתחבר לכל אחת ואחת מהדמויות (האמיתיות אגב) ולא בכדי, טולנד עשה עבודה מקיפה, טס לכל העולם ראיין פגש רבים מהלוחמים משני הצדדים, מפקדים וטוראים, תושבי אזור הבליטה (בבלגיה של היום), מה שהופך את הספר למסמך היסטורי מרתק ועשוי היטב' היתרון בכתיבתו של טולנד שהוא מספר את ההיסטוריה בצורה מותחת ומענ”

“בסרטי האימה, אחרי שהנבל מופל וכאילו מנוצח, הטובים מתחבקים ומסובבים את הגב ואז הוא חוזר, היד פתאום מופיע מהקבר, אוחזת בגרזן למכה אחרונה. בסרט האימה "מלחמת העולם השנייה" הזמן הוא סוף שנת 1944, הנבל מעד ומוכה ממזרח ומערב, יום הפלישה המפורסם עבר, צרפת שוחררה וכולם כבר מחכים למהלך האחרון שיסיים את המלחמה עד לחגים. וכמו בתסריט זוועתון – היד מתרוממת – היטלר שמתאושש מקשר העשרים ביולי, צוחק את צחוקו המ”

“הקרב הבלתי צפוי שפרץ בארדנים (בלגיה) בדצמבר 1944 היה יחיד במינו. לכאורה, גורלה של גרמניה הנאצית כבר הוכרע וכוחות הברית הדפו את הצבא הגרמני בהדרגה משטחי צרפת ובלגיה לעבר גרמניה. הערכת הפיקוד הצבאי של כוחות הברית היתה שלצבא הגרמני לא נותר עוד כוח שיכול לסכל את המהלך הרצוף של כיבוש גרמניה והכרעתה. ואז קרה משהו בלתי צפוי: הימור אחרון של היטלר (כנגד דעת הגנרלים שלו) ויצירת מהלך התקפי בכוח של כרבע מיליו”