ביקורת ספרותית על פרויקט האושר מאת גרטשן רובין
ספר טוב

---

אני אגיד בכנות, שאני לא חסידה גדולה של ספרי ניו-אייג' שמתיימרים לתת מתכונים פשוטים וקיצורי דרך לאושר ומטרות אחרות בחיים. מבחינתי, אחד הדברים שלמדתי במהלך החיים, או כמו שגרטשן רובין אוהבת לכנותם - אחד מ"סודות ההתבגרות שלי" - הוא שכדי להגיע לתוצאות, יש צורך בעבודה קשה, ומה לעשות שהגשמת חלומות יכולה להיות עבודה דיי מלוכלכת.

מה שאני אוהבת בספרה של רובין זה הכנות והאמיתיות שבו. אין קיצורי דרך - מתוארת כאן עבודה קשה ומפרכת שגרטשן ביצעה על אישיותה בסבלנות ובשקידה במשך שנה, ותמשיך לבצע כל החיים. כמו כן, קוסם לי ההיעדר החכם של הצגת "תוצאות פלא", כי אין-דבר-כזה!! השאיפה לאושר נצחי ומושלם לא בריאה בדיוק במידה של לשאוף לניתוק מלא מגירויים שליליים שמקורם בסביבה. כל החכמה היא להגיע לאושר יציב שקל לחזור אליו ולשאוב ממנו כוח ברגעים קשים, כלומר, להגיע לניצול מירבי ככל האפשר ממכסת האושר האפשרית של כל אחד מאיתנו.

לסיכום, ובסוגריים ואותיות קטנות מאוד - לקח לי קצת יותר משנה לשכנע את עצמי להתיישב ולסיים לקרוא את הספר הזה עד הסוף, והוא ננטש באמצע אינספור פעמים. מדוע? יש לכך יותר מהסבר אחד, גם התקופות בחיים שחפפו לקריאתו, וגם העובדה שרבים מהנושאים בהם עוסק הספר, לא מדברים אלי עדיין - כמו ילדים, למשל. עם זאת, מדובר בספר נחמד מאוד ומומלץ, והכי חשוב - מרומם רוח ואופטימי, כמו שאני אוהבת!

» ביקורות נוספות של Alice Mudgarden (איריס)
» ביקורות נוספות על פרויקט האושר