ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 31 באוגוסט, 2012
ע"י עולם
ע"י עולם
ניק הלר הוא גבר-גבר: חסון, אמיץ, לוחם מיומן (בוגר של הכוחות המיוחדים!), חוקר בעל חושים חדים, ויחד עם זאת רגיש, בעל חוש-הומור וקשור קשר מיוחד לאחיינו גייב, נער מוכשר ומסוגר. אין מה לומר, ניק הוא חלומה הרטוב של כל אימא פולנייה, והוא עדיין רווק! אבל החברה הרעים מקדימים את הפולנייה, נכנסים לתמונה ותוקפים את אחיו של ניק, רוג'ר, ואת אשתו לורן. לורן מוצאת עצמה בבית-חולים ורוג'ר נעלם. Mistake. Big mistake. לו היו הרעים יודעים שהם בספר של ג'וזף פיינדר, ודאי היו נזהרים יותר, שכן סופם שניק ינקנקם בחלוף כארבע מאות עמודים.
יוסף המוצא יודע לרקוח עלילת מתח, בכך אין ספק. מרכיבי התבשיל - הפתעות, תפניות-עלילה, עימותים, משברים, קרבות, נפגעים, דילמות מוסריות-עאלק ושאר ירקות – הם בכמויות ובפרופורציות נכונות. ג'וזף מוסיף גם מספר תבלינים – מעט הומור, קצת רקע משפחתי אפל, קורט סודות ובוגדנות. אבל בכל זאת משהו חסר בתבשיל: העלילה שבלונית מדי, הדמויות חסרות עומק. התבשיל של פיינדר השביע אותי לזמן קצר אבל אין לי תחושה שאני רוצה לשוב למסעדה הזו.
ספר טיסה הוא ספר שאמור לרתק אותך למספר שעות, בעודך ארוז בקופסה מעופפת כסרדין משומר, מבלי לתבוע ממך מאמץ או ריכוז רבים מדי. 'השתלטות עוינת' בהחלט עושה את העבודה מבחינה זו. אלא מה? כמו שישנן קטגוריות שונות לנוחות הטיסה, כך ניתן גם לקטלג ספרי טיסה. ישנם ספרי-טיסה ממחלקה ראשונה (חלק מספרי ג'ק ריצ'ר של לי צ'יילד הם כאלה לטעמי), ספרי-טיסה ממחלקת עסקים, וכולי. לטעמי 'השתלטות עויינת' הוא ספר-טיסה ברמת צ'ארטר. אפשר, אבל ממש לא חייבים.
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עולם
(לפני 13 שנים)
בלו-בלו - תודה!
לפחות לפי ספר זה, לא חייבים למצוא את יוסף.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים)
ביקורת משעשעת.
לא קראתי את יוסף המוצא...
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים)
לאפרתי - דעתי כדעתך, גם לגבי בלדאצ'י
קראתי ספר אחד שלו ולא יספתי, ויתכן שגם לא אוסיף לקרוא מספרי יוסף המחפש.
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים)
עולם, פיינדר הוא סופר בינוני למדי
וזה, באמת, אחד הטובים שלו. בלדאצ'י הוא גם כזה, גרישם, טורו ועוד כמה שפרחו מזכרוני. כתיבה סתמית, לא חכם מי יודע מה. אבל יעיל. זה בעצם מה שגורם לרבים מסופרי המתח להצליח: יעילות. הסיפור בסדר, מצליח לרתק אותך, הרבה עוזרים שקדו על המלאכה (רשימת התודות בסוף) ולכן יש מינימום של טעויות מקצועיות, הסופר מתמחה בז'אנר מסויים, בקיצור, רק כאשר אתה מניח את הספר מידך, אתה תוהה, איפה הניצוץ??? איפה הפיקחות, השנינות, התעלומה הייחודית, הכישרון, הכתיבה הלא-אמריקאית, הלא-שבלונית שישאירו אותנו חסרי נשימה. זה לא הם אשמים, זה אנחנו. התרגלנו כבר כל כך שצריך משהו מיוחד כדי להפיל אותנו לקרשים. פיינדר לא עושה את זה.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים)
לשין-שין, אנקה, מתוקה וקוראת-הכל - תודה!
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים)
משעשע כרגיל!
|
|
|
מתוקה
(לפני 13 שנים)
ביקורת מקסימה
אהבתי מאוד את ההשוואה לסוגי הטיסות...
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים)
ביקורת משעשעת ומקסימה.
דווקא את הספר הזה של יוסף המוצא לא קראתי. הקודמים הם לא רעים בכלל. אולי זה ענין של טעם או אולי כשזה הופך לסידרתי זה כבר נמאס.
|
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים)
עולם, אתה פשוט גדול!
שוב הצלחת להצחיק אותי.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים)
אפרתי, תודה!
ממחר אתחיל להסתכל מעבר לכתף שמא יוסף ימצא אותי. אם זה אחד מהטובים של המוצא משמע יש אפילו ספרים גרועים יותר שלו?! סתאאאם. הספר לא גרוע, פשוט לא משהו לטעמי. אבל על טעם וריח...
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים)
יעל, תודה!
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים)
יוסף המוצא ימצא אותך בסמטה אפלה...
עולם, כרגיל, ביקורת משעשעת ומשובחת. לטעמי, דווקא הספר הזה הוא מהטובים של המוצא. מה שאני אוהבת בזאנר המתח, שכל סופר מוצא לו נישה מסויימת ומלמד אותנו הרבה עליה. המוצא לימד אותי הרבה על חברות ענק ועל העובדה שכמעט כל אדם בארגונים כאלה, תהא דרגתו אשר תהיה, הוא מרמס למי שמעליו, הוא בורג חסר חשיבות, וגם ניסיון ותארים וכשרונות מפה ועד אמריקה לא יעזרו למי שהבוס שלו רוצה להתנכל לו. אני יודעת, שבעד שום הון שבעולם לא הייתי מסכימה לעבוד בתאגידי ענק שכאלה, למרות המשכורת, ההטבות והטייטל. מבחינתי עדיף להיות ראש לשועלים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים)
ביקורת מקסימה, כדרכך.
וקולעת לדעתי על הסופר: קראתי אחד משלו שהיה סביר. את השני לא סיימתי. לשלישי כבר לא אגיע
|
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
