הרבה הרבה זמן לא פגשתי בספר כל כך שונה ,מרתק, מהנה, ובעיקר כתוב להפליא.
בתומו בכיתי והאמינו איני טיפוס רגשן, אך מאוד קשה שלא להתחבר לגיבורי הספר, להלכד בעלילה המאוד לא שיגרתית.
מבחינתי זה אינו רומן ,אינו ספר מתח ,זהו ניתוח עמוק לניבכי נישמתו של אדם.
מדוע נכלאים שני אנשים באמצע כלום גדול ומושלג,עם מזווה עמוס מזון ,קודן בדלת ,וסביבם גדר חשמלית וזאת לצורך הגנתם.
הספר מומלץ ביותר, ולכותבים הינו חובה.

בתום קריאת ספר נותר בי סיכום והרושם שבחווית הקריאה.
במיקרה לספר זה, התחושה הינה פרווה טוטאלי,

סיפור התגוללות מורכב של גיבורנו ,שהנו בנאי מוכשר המשתוקק לבנות את קתדרלת חיו.
הקשיים פוקדים אותו בכל עת, אך הוא לא אומר נואש.
והכל מתרחש באנגליה של ימי הביניים , כשהחברה הינה פאודלית שמרנית התרה אחר ביטחון אישי בטירות מבדדות.
קן פולט הסופר הכל כך מוכשר ,מצליח ביד אומן לפתוח בפנינו חלון לתקופה קשה וקסומה זו ,
ולהעביר באופן מוחשי תחושות ואוירת המקום.
ממליצה ביותר.

נער קריאה שימש לאישה .
אשר בזמן המילחמה ,תפקדה כשומרת קבוצת נשים במחנה עבודה גרמני ,וזה היה סוד.
הוא קרא בפניה קלסיקה ,יצירות מופת ,וחשב כי נהנית להקשיב לקולו ,
אך לא ידע כי לאמתו לא ידעה קרוא וכתוב, גם זה היה סוד.
הנער בגר ולמד משפטים , ובבית המשפט כצופה בקהל פגש בה שוב כשהיא נאשמת על רצח האסירות שהיו באחריותה ,יהודיות שהגיעו ממחנה ההשמדה אושוויץ.
בזמן הפגזה היא נעלה אותן בכנסיה וזו עלתה באש ובתוקף סרבה לפתוח הדלתות .
היא כשומרת אחראית, לא הבינה על מה המהומה ומדוע מאשימים , וכי מדוע לשחררן ,הרי יברחו, ותפקידה לשמור , ובמקום לא היה מפקד לקחת האחריות.
(כולם ברחו, זה היה סוף המלחמה ולמפקדים כבר נתברר כי גרמניה מפסידה ,אף אחד לא רצה להיתפס ולהראות בלבוש מדי הנאצים).
מחמת הגאווה הגרמנית הידועה, לא הודתה באי יכולתה לקרוא ולכתוב,דבר אגב שהיה מונע ממנה להישלח לכלא,
והיא נאסרה לשנים רבות כשבמהלכן הנער הקריא ספרים שלמים למול רשם קול ,ושלח לה.
ולא ,זה לא הסוף, כדאי לקרוא ,ואף לקבל תשובות בנושאים המעסיקים אותנו כיום ,והצורך למצפון שקט.

ספר מצויין הנכתב ביד אמן, בניית מתח והפתעה, נקרא בנשימה עצורה,ממליצה בחום לשבויים בנושא כמותי.

טטיאנה עזרה אומץ וכתבה על נושא קשה,שלא ממש מוזכר ,ו/או נלמד בבתי הספר הצרפתיים.
נושא וול׳דאיב הינו בושה ההיסטורית צרפת כשל לעם הצרפתי .
ב- 1942 המשטר הצרפתי יזם, ארגן רשימות מסודרות והוציא לפועל את גרושם אלפי יהודים אזרחי צרפת.
הם הועברו לסגר באצטדיון ללא מזון ומים, לגרוש למחנה מחוץ לפאריז, משם ברכבות לתחנה האחרונה אושוויץ.
הכל קורה לעיני ציבור צרפתי שותק,מעלים עין, ואף שמח לאיד. ומי מלווה אותנו ? ילדה קטנה חכמה המבקשת לחזור הביתה במהירות כי הבטיחה זאת.

ספר מתח מרתק סוחף לכל אורכו, מומלץ ביותר לכל עורכי הדין, ולחובבי ההתדיינות בחוק.

נרדף כשמו הוא,אדם הנמצא בתפקיד חייו רודף אחר כל המבקש לפגוע במדינת ישראל בתוכה ומחוץ לה,
אלכס , הנו סוכן מוסד הדואג לחגורת ביטחון נגד האירנים ,קוריאנים ,וכל משתפי פעולה אפשרית לפגיעה במדינה.
נראה כי חיי אנשי המוסד מרתקים ,והם אכן חיים את החיים,אך לאט ,נפתחים הקשרים והקורא נחשף למציאות של חיי מתח ולחץ,
השתכנות בדירות חור, חוסר שינה והעדר ביטחון תמידי לחייהם האישיים והמשפחתיים.

לכל חובבי סיפרי המתח והריגול,
רק הפעם מדובר בנושאים הקרובים והמוכרים לנו באמת, מומלץ ביותר.

בכל ספר קיים סיפור, עלילה שזורה ביד אומן המחבר,אך מה, והיה כי הסיפור המסופר הוא סיפור כיסוי לסיפור נסתר,
שהכוכב בו הנו המחבר הוא עצמו!

כך הוא סיפורנו הסיפור השלושה עשר,
עלילה סבוכה, הנפרשת על פני מרחבי מקום וזמן,ביורקשייר הסגרירית,יחסי תאומות מורכב שלא ניתנות להפרדה.
דיאן סטרפילד, בסגנון כתיבה קולח, סוחפת אל התודעה כי לכל אדם יש סיפור.
אין ספק בלבי כי הסיפור הזה לא ישכח.

מומלץ ביותר.

זהו סיפור יפה משנות נעורי,

רקע - תקופת האדם הקדמון, כאשר אקלים כדור הארץ לקראת התייצבות סוף עידן השלג, חיה קבוצת "אדם" הכוללת גברים ונשים, שעירים שחורים,לבושים פרוות.
התיקשורת הנה ע"י תנועות והשמעת צליל מאחר והשפה עדיין לא פותחה .
הם באזור א'.

באזור אחר, התגוררה קבוצת אדם,עורם לבן ושערם בלונדיני, עיניהם בהירות .
הם היו מפותחים יותר, תיקשרו בשפה, הליכה זקופה, בעלי כלים ורעיונות.

יום אחד , בזמן נדידת הלבנים, אבדה ילדה כבת 9, ונמצאה ע"י הקבוצה הכהה , הם חשבו שהיא נורא מסכנה מפני שנראתה בעיניהם מאוד מכוערת עקב שערה הבלונדי הארוך ועורה הלבן, ועיניה הכחולות, רופאת השבט ריחמה עליה ואימצה אותה כשוליה, "אם תדעי לרפא, תמיד יראו בך צורך", מאחר והאיום הגדול ביותר על אדם החי בתקופה קשה זו , שחלילה ינודה ויגורש אחוצה מן המערה .
ההתמודדות לבד עם העולם העויין בחוץ דינו מוות ודאי.
הילדה גדלה והפכה לאישה יפיפייה בעלת כישורי רפואה,אך בכל זאת חשה כל חייה כי היא שונה מיתר השבט, לא נכנעת למרות המנהיג ,וצדה בעצמה למרות האיסור .

בכל תקופה מתקיימת פגישת פסגה של כל השבטים, שם מתקיימים טקסים, והכרויות לשידוך, ממצאים לכך קיימים עד היום כמעגל הסטונאייג׳.
שם פגשה בני שבט הדומה לה מכאן הבינה כי קיימים גם אחרים.
מאחר וידעה לצוד, להדליק אש , ולרפא ה,בעצם הייתה בעלת כישורים להשרדות, ולכן לא חששה לצאת אל העולם לחפש את "האחרים".