כמו כל ספר שדירוגו כוכב, המאפיין הבולט שלו הוא "חבל על הזמן". יש בספר רעיון אחד שלא מתפתח לאורך הספר, אלא רק חוזר שוב ושוב ושוב בצורה מייגעת עם פרטים רבים לאותו נושא. לא זו בלבד, אלא שהספר מביא את אותם דוגמות בספר כמה פעמים כדי להדגיש את אותה נקודה!
הספר לא דן בצורה משמעותית בהשלכות של שיטתו, ולא מודע לנזקים שהיא תגרום. הוא לא מתבייש להשתלח כנגד אדיסון על המצאת נורת החשמל כלחימה בבטלה (אותה הוא מעריץ). אבל משבח ללא גבול מסיבות אלקטרוניות מסוגים שונים (שוודאי שנקקו להמצאת הנורה). או כימאים שעבדו קשה כדי לייצר את כל הסמים שהוא כ"כ נהנה לצרוך (הוא לא מזכיר כמעט סמים טבעיים).
לאורך כל הספר הוא חוזר ומצטט את אותם מספר מועט של אנשים שמחזקים את טענותיו, ומזכיר אותם כנביאי הדור או לפחות כמתקני עולם מהפכנים. בעוד שבדעתי הענייה מעולם לא שמעתי על אותם פילוסופים דגולים שהוא מרבה לצטט (למעט ניטשה).
זוועה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
