• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סיפורי עם איטלקיים

סיפורי עם איטלקיים

מאת איטאלו קאלווינו

הביקורת של נטע

תמונה של נטע
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
סיפורי עם איטלקיים

סיפורי עם איטלקיים

מאת איטאלו קאלווינו

הביקורת של נטע

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של נטע
הוצאה לאור:ספרית פועלים
0
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אלזה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

מצאתי את הספר הזה בארון של ההורים שלי, בגלל שאני אוהבת אגדות קראתי. ספר נהדר!
קובץ של סיפורי עם איטלקיים חלקם דומים לסיפורים אחרים וחלקם מיוחדים מאוד. קראתי ונהנתי מכל סיפור (כמעט), ממליצה לכל אוהבי האגדות!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של cujo
cujo
תמונה של חמדת
חמדת
R
rachis
3קוראים|גיל ממוצע56|67%נשים

על המבקרת

תמונה של נטע

נטע

ותיקה
חברה מזה 15 שנים
118 ביקורות•501 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תרגום (נוער)•ילדים 12-9•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של נטע
נטע
ותיקה
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות118
לייקים שקיבלה501
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
תרגום (נוער)37ילדים 12-915מדע בדיוני ופנטזיה14

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של נטע

קווידיץ' בראי הדורות

קווידיץ' בראי הדורות

ג'יי. קיי. רולינג

קווידיץ' בראי הדורות הוא ספר שמוזכר באחד מספרי הארי פוטר. את התוכן של אותו ספר תוכל למצוא בספר הזה.
הספר חביב. יש בו רעיונות מקסימים והוא נותן תמונה מלאה של המשחק. יש קטעי חפירות מעצבנים, אבל פשוט מדלגים עמוד.
אל תקנו את הספר (חבל לבזבז) אבל הוא ספר חמוד וכיפי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נטע
אנקת גבהים

אנקת גבהים

אמילי ברונטה

מדהים! פשוט וואו!
---
הספר מספר על מערכת יחסים מורכבת מאוד בין שתי אחוזות (ליתר דיוק בין האנשים שגרים בכל אחוזה): אנקת גבהים ותראשקרוס גריינג. העלילה קצת יותר מורכבת אבל לא אכנס לפרטים כדי לא לגלות. ועכשיו לביקורת: הספר מלא בקטעי מרגשים ורומנטיקה. הסופרת מצליחה לא לעשות רומנטיקה קיטישית מעצבנת אלה משהו באמת מעניין וסוחף. הדמיות בספר גם מענינות מאוד, בכל אחת מהן יש פגם. קתרין טיפשה (כנ"ל איזבלה), היתקליף נקמן וכולם נורא מתקעבים במעמד שלהם ולא מוכנים לחשוב מעבר. אני חושבת שזה מה שמסבך את העלילה, דווקא העובדה שכל הדמיות אנטי. הרבה חושבים שדווקא אם היה "שיתוף פעולה" בין הדמיות זה מה שיניע את הספר והסופרת מוחיכה לנו ההפך.
בכל דבר יש בסופו של דבר גם כמה תקלת\בעיות, גם בספר הזה יש.
הסיפור מסופר ממקור שלישי\שני תלוי איך אתם מגדירים מקור ראשון. האיש שממנו הסיפור מסופר מכניס קטעים לא נחוצים ולא מספר את זה בצורה הכי מענינת. אני חושבת שאם היו נותנים לאחת הדמיות לספר בדרך שלה זה היה יוצר הרבה יותר עיניין.
לסיכום, תורידו מנשים קטנות את קיטישיות תוסיפו קצת פלפל ותקבלו את אנקת גבהים.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נטע
יצורים יפהפיים

יצורים יפהפיים

קאמי גרסיה

איתן הוא ילד רגיל, עד שהוא מכיר את לינה. איתן משחק כדורסל, מדבר עם החברים ועסק בדברים מעט שיטחיים. כשהוא מכיר את לינה, ילדה חדשה בעירה שלו הוא נכנס לתעלומה גדולה מאוד, עם כשפים וקללה.
***
כשאני קוראת פנטזיה אני בדרך כלל מחפשת ספרים עם קוסמים\מכשפים\כל דבר דומה מכמה וכמה סיבות:
1. אין להם כוח מוגדר וכל סופר משנה את זה (לא למשל כמו דרקונים).
2. סביבם יש סיפור שלם.
3. זה תמיד דבר מעורר קנאה כוחות קסם.
הסופרות באמת יצרו כאן עולם קסום ומרתק, והספר הזה שאב אותי אליו. אבל מה הייתה הבעיה? הסוף.
הבעיות שהיו בסוף (אני מכורה לרשימות אה?):
1. האקשן התחיל רק בשמונים עמודים האחרונים ובספר יש 500 ומשהו עמודים.
2. היו בו קטעים צפוים.
3. היו פינות שהוא לא סגר.
אז מה שאני מנסה להגיד זה:
לא משנה איזה עולם המצאת אם אתה לא יודע איך לסגור אותו הספר לא טוב.
הספר שאב אותי והיה מעניין אבל הסוף היה גרוע, לסיכום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נטע
אני מספר ארבע

אני מספר ארבע

פיטקוס לור

מודה לא סיימתי, אבל קראתי מאה ומשהו עמודים.
הרעיון של הספר נראה מעניין ומותח. אבל אז מגיע הביצוע.
חצי מהזמן הוא לא חושב על המוות ויש רק איזה סיפור אהבה. לא שהוא סיפור אהבה טוב, הוא כתוב בצורה משעממת (השיער והעיינים ויופי טופי (זה כבר לא קשור!)). לא שקורה שם משהו מסעיר ומרגש, מזכיר טלהנובלה.
ו"המתח?" ממש לא מותח, ליתר דיוק צפוי מידי. למי שלא קורא ספר פעם בחודש אלה יותר היה קל לנחש את הסוף.
אני חושבת שאפשר לשפוט לפני שליש מהספר ובאמת ניסיתי לקרוא כמה שיותר.
הסיבה היחידה שלא נתתי כוכב היא שלא קראתי עד הסוף.
לסיכום, כמה שהספר נראה מעניין הוא לא (או לא כל מה שנוצץ זהב).

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נטע
מנעול ומפתח

מנעול ומפתח

שרה דסן

"רובי גרה לבדה בבית הצהוב כבר כמה חודשים ומבינה שהפעם אמא שלה לא תחזור.
חייה עומדים להשתנות. היא עוברת לגור אצל אחותה הגדולה והעשירה ועתיד חדש
נפתח לפניה. עכשיו יש לה חדר משלה בבית מרווח ויפה, היא לומדת בבית ספר
פרטי ומתחברת עם נייט, הנער המקסים שגר ממול.
אבל רובי, שרגילה לסמוך רק על עצמה, מסרבת לתת אמון באנשים שמבקשים להתקרב אליה." מתוך התקציר.
...
חיפשתי בחנות מתנה לחברה. תוך כדי החיפוש ראיתי את הספר הזה, שמעתי עליו הרבה. בסוף החלטתי לקחת אותו לעצמי.
העלילה בספר נבנת לאט לאט, וזה דבר שאני אוהבת בספרים. קל להזדהות עם הגיבורים (או הגיבורה) ומבינים הכל כמו שצריך.
לפעמיים שיטה זו יוצרת בעיות של שיעמום, וזה מה שלא קרה בספר הזה. אפילו ההתחלה מענינת! כמה שאין בה מתח.
באיזה שהוא שלב אתה מתחיל להיתאיש, איפה המתח?
ואז הוא מופיע! בול במקום הנכון.
בכלל הכתיבה יפה, הדמיות מדהימות והספר מותח!
הרגשתי שמשהו בסוף איכזב אותי, לא יודעת מה. אולי נייט? אולי רובי? או אולי הסוף?
לא יודעת מה זה.
לסיכום, ספר נחמד ויפה! מומלץ!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נטע
הנערים מרחוב פאל

הנערים מרחוב פאל

פרנץ מולנאר

יום מחלה טיפוסי, שוכבים במיטה משועממים, מגלים שאין מה לקרוא ומתחילים לחפור בכל הבית.
אבא תמיד חפר לי על הספר הזה וכבר בגיל קטן ניסיתי לקרוא את ההתחלה ומיד נטשתי, אז אתמול ניסיתי שוב. ההתחלה קצת משעממת ואז ניכנסים לסיפור.
הספר מספר על חבורה של ילדים שמשחקים במגרש (לא כזה של כדורגל! פשוט שטח אדמה) בשם הגרונד. חבורה אחרת של ילדים (שיש להם גם שטח משחק, רק פחות טוב) מאימת לפלוש לגרונד.
לפי דעתי זה ספר מדהים! יש פרקים נחמדים ומצחיקים, ויש פרקים עצובים ומותחים, שזה ממש נחמד שיש שילוב של הכל בתוך ספר אחד.
היה ממש קל להזדהות עם הדמיות, לשנוא אותן ולחילופי לאהוב אותן.
למרות שהעלילה נראת פשוטה היא מסובכת מאוד!
דבר אחת ממש הרגיז אותי! אני ניחשתי את הסוף עד לפרט האחרון כבר בפרק השני! זה ממש אבל ממש עיצבן!
בשורה התחתונה: ספר נחמד, כתוב היטב! רק חבל שניחשתי את הסוף :(

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נטע
רובי הולר

רובי הולר

שרון קריץ'

הספר מספר על שני תאומים בני 13 שנודדים מבית לבית. יום אחד זוג זקנים מאמץ אותם לביתו שבעמק היפה רובי הולר. בתוך הסיפור מתרחשת הרפתקה.
---
אני רוצה להגיד שהספר פשוט מתח אותי! הרגשתי שאני רק רוצה לקרוא ולקרוא. הסגנון של שרון קריץ' הוא אחד מהסגנונות כתיבה האהובים עלי! אני אוהבת איך שהיא מתארת את מה שקורה. עכשיו נגיע לקטע של הקטילות, דבר ראשון, התאומים בני ה13 את בטוחה שהם לא בני 10? אני עוד מעט בת 12 ולא מתנהגת כמו שהתאומים האלה מתנהגים וכך הרבה ילדות וילדים בכיתה שלי. דבר שני, אם אין לך דרך לסיים את הספר עדיף שלא תחרבשי משהו הזוי. אלה קטעים שעיצבנו אותי קצת אבל אהבתי את הספר ובכל זאת הרגשתי גם אכזבה בהשוואה לספר התלבלבות.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נטע
הצד האחר של האי

הצד האחר של האי

אלגרה גודמן

הצד החר של האי מספר על אונור. אונור עוברת דירה וגם עוברת בית ספר.
בזמן שאונור מנסה להשתלב בחברה של המקום החדש הוא מגלה את הסודות האפלים ביותר של מקום זה.
הספר מספר על עולם עתידני שיש דמיון די חזק בין העולם הזה לעולם של משחקי הרעב וספרים נוספים.
הנושא הזה כבר חרוש כמה אפשר לדבר על עולם עתידני?
זו בעיה של רוב הספרים שיוצאים בשנים האחרונות אבל גם של זה.
בספר עוברות 4 שנים ולא רואים שום שינוי בדמות. היא נשארת אותו דבר רק ב70 עמודים האחרונים היא משתנה.
יש הרבה מוסגים שהסופרת משתמשת בהם הרבה ואתה לא מבין מה הם. הם מובנים רק באמצע\בסוף הספר. זה מעצבן לקרוא כך.
אני לא אוכל להגיד שהספר לא מרתק, כי הוא כן.
אני לא ממליצה על הספר אבל הוא נחמד.

לפני 13 שנים•נטע
איה הג'ינג'ית וכל המשפחה

איה הג'ינג'ית וכל המשפחה

פוצ'ו (ישראל וִיסלֶר)

הביקורת מתיחסת להוצאה הישנה.
---
על הספר איה הג'ינג'ית שמעתי הרבה מפי מבוגרים. הם סיפרו לי כמה איה הג'ינג'ית זה ספר מדהים שהם קראו בילדותם ועכשיו כדי לי לקרוא אותו גם. הלכתי לספרייה, בהתחלה הוא נראה לי כמו ספר עם עלילה לא מיוחדת או מקורית. קראתי את הכריכה והבנתי שלסופר יש חוש הומור והוא כותב די מצחיק. אז לקחתי. התחלתי לקרוא ונשאבתי מצחוק. כל פרק בספר נגמר בפואנטה מצחיקה במיוחד (בדיוק מה שאני אוהבת!). ילדה אחת שהמלצתי לה על הספר היא השאילה מספרית בית ספר את העותק הזה ובהפסקה אחת לא היתאפקתי וגנבתי לה אותו, למרות שאמרתי לה שגנבתי בהפסקה...
גם שאר החלקים מצחיקים (קראתי קצת וזה היה מצחיק).
בקיצור מומלץ!

לפני 13 שנים•נטע

ביקורות נוספות על "סיפורי עם איטלקיים"

סיפורי עם איטלקיים

סיפורי עם איטלקיים

איטאלו קאלווינו

FIABE ITALIANE- reccolte e trascritte da Italio Calvino



יש לי חיבה רבה לפולקלור. המשיכה הזו מתבטאת הרבה מעבר לעולם הספרותי.
קולינרית, תמיד טענתי שחלק מחווית מסע בארצות נכר הוא התנסות במטבחים המקומיים, בעיקר בשוקי רחוב. כך קרה שחלק מהתפריט העולמי כלל עקרבים/ דגי אבו נפחה/ תולעים/ עטלף/ שרקן ועוד מיני תבשילים מוזרים לקיבה מערבית.
מוסיקלית, אני מחזיק באוסף עצום של הקלטות מכל רחבי הגלובוס של מוסיקת פולקלור שלפעמים לא הוקלטה לצרכים מסחריים אלא למטרות מחקר אנטרופולוגיות של משלחות חוקרים אתנומוסיקליות. באחת ההקלטות הללו של שבט מפאפאניוגיני הקליטו תחילה החוקרים, במשך כ-10 דקות, רק את רחשי יער הגשם בו חי השבט כדי לתת הבנה לגבי סביבת המחייה וההשפעות שסביבה כזו יוצקת פולקלור השבטי. אלפי צרצרים רחשים וזמזומים מרעידים את האוויר ללא רגע דל של שקט. זו הקלטה מהפנטת, אבל רק מיני רבות. האוסף כולל מוסיקה צוענית מהבלקן, רוסיה, ספרד, רומניה והונגריה. תיפופים של שבטים אפריקאים, שירת גרון של מונגולים, מוסיקה כלית מאזרבייג'ן, אירן, כורדיסטן ויודל משווצריה. יש לי אפילו המון דיסקים ותקליטים של פולקלור עתיק בהרבה מימי הביניים ברחבי אירופה. וכל מה שהזכרתי כאן הוא רק טיפה בים העצום הזה.
ועכשיו מגיע הנושא הספרותי. את איטאלו קאלוינו יצא לי כבר להכיר דרך ספרו המצויין 'אבות אבותינו'. חשוב לציין שאת סיפורי העם הללו הוא לא כתב אלא ליקט, ערך ועיבד. למעשה זוהי עבודת מחקר אתנופואטית של קאלוינו, ומי מיכם שקרא את 'אבות אבותינו' יבין עד כמה הוא הושפע בכתיבתו מהפולקלור האיטלקי. את הליקוט של הסיפורים מחלק קאלוינו ע"פ מחוזות איטליה. השינוי מורגש גיאוגרפית (מחוז הררי או עיר בעלת קירבה למים), האוכלוסיות השונות המגדירות את העם האיטלקי (על סיציליה לדוגמא עברו לאומים רבים והתרבות שם שונה לחלוטין מחלקה הצפוני של איטליה) וההשפעות מפולקלור של עמים אחרים (אפשר למצוא חלקים מאוד דומים לפולקלור הגרמני של האחים גרים ואף לסיפורי אלף לילה ולילה מארצות ערב).
אישית מצאתי את הסיפורים מאוד מגוונים, למרות שיש פה ושם יש חזרות על רעיונות. אחד הדברים שעשה קאלוינו בעיבודו הוא נגיעות עדינות ששילבו סיפור עם שנשמע מכמה מקורות שונים עם סטיות קלות, וחיבורו יחד בגירסה הטובה ביותר לטעמו.
נקודת יחוס שתמיד יש לי כאשר מתייחסים לסיפורי עם הם 'אגדות האחים גרים'. לכן ארשה לעצמי לצטט את דבריו של קאלוינו עצמו בעניין:
"אותה ברבריות הנראית כיסוד טבעי של כל אגדה, כפופה כאן לאיזה חוק המושתת על אשיות האהבה. בסיפורי העם האיטלקיים לא תמצאו את נחלי הדם האופיניים לסיפורי האחים גרים. רק לעיתים רחוקות תמצאו בסיפור העם האיטלקי את הצימאון לדם כיסוד שולט בכל. אמנם מצויים בסיפור הזה אכזריות ואי צדק, ואמנם נכון שגם בסיפור העם האיטלקי נשמעות תחינותיהן רוויות הבכי של נערות שננטשו היערות, או של כלות קטועות ידיים, אך כאן האכזריות לעולם איננה מתוארת לשם התענוג שבדבר ותו לא. הסיפור ממהר תמיד לזרום לעבר איזה פתרון בו תבוא הישועה, פתרון בו יינתן לסובלים איזה פיצוי נאות, פתרון בו יבוא הכל על מקומו לא רק בשלום, אלא גם שלום צודק. בפתרון הזה כלול תמיד גם חיסולו של הרשע (לעיתים קרובות יותר- המרשעת)"

אציין שהאחים גרים לא כתבו את הסיפורים אלא ליקטו אותם כחוקרים אתנופואטים מרחבי גרמניה ואוסטריה, לכן אין אלו אגדות למרות שרבים קוראים להן כך, אלא סיפורי פולקלור שהועברו מפה לאוזן במשך עשרות ומאות שנים. אגדות נכתבו ע"י אדם ספציפי שזהותו ידועה כגון הנס כריסטיאן אנדרסון.

מומלץ ביותר לחובבי ספרות הפולקלור.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•בוב
סיפורי עם איטלקיים

סיפורי עם איטלקיים

איטאלו קאלווינו

"סיפורי עם איטלקיים" שלרגע חשבתי להוסיף אותו לספרי הקריאה שלי בלי להתיחס, כי מה? שווה
התיחסות ולו רק בגלל ספריו הסוריאליסטיים הנהדרים של קאלווינו - "אבות אבותינו" ו"הערים
הסמויות מעין".

סיפורי העם האיטלקיים שאותם אסף ונתן להם גם טאץ' משלו, דומים כמובן לסיפורי האחים גרים, כי
המקורות של סיפורי העם הארופיים דומים. התקופה היא סביבות ימי הביניים, התקופה הפיאודלית.
לכל מחוז יש מלך או נסיך או כל תואר אצולה אחר, והפער הכלכלי בינו ובין האריסים שלו הוא עצום.
הם כידוע חוכרים שטח אדמה וחייבים להביא מדי תקופה את החלק הארי מן התוצרת.
לא פלא שכל משועבד כזה חלם שבתו היפה תמצא חן בעיני המלך בשביל בנו או בשבילו ולא פלא שבני
האריסים הצעירים חלמו שהמלך תמורת איזה מעשה אצילי ואמיץ יתן את בתו להם לאישה.
כך נוצרו האגדות האלה שאת חלקן כל ילד מכיר עד היום.
ההבדל בין הסיפורים האיטלקיים לבין הגרמניים הם באופטימיות ושמחת החיים האיטלקית,
לעומת האכזריות והפסימיות הנורדית. הסיפורים האיטלקיים, ואולי קאלווינו בעניין, מסתיימים
בסוף טוב ובשיר קטן מאת הסופר. וזה נחמד.
אין כמו אגדות חביבות סתם כך או לפסק זמן בין ספר לספר בקיץ הישראלי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אלזה
דירוג
4.0
לפני 12 שנים

“"סיפורי עם איטלקיים" שלרגע חשבתי להוסיף אותו לספרי הקריאה שלי בלי להתיחס, כי מה? שווה התיחסות ולו”

3/3
ביקורות על סיפורי עם איטלקיים
הבאה
אין ביקורת הבאה