ביקורת ספרותית על סיפורי עם איטלקיים מאת איטאלו קאלווינו
ספר טוב

---

"סיפורי עם איטלקיים" שלרגע חשבתי להוסיף אותו לספרי הקריאה שלי בלי להתיחס, כי מה? שווה
התיחסות ולו רק בגלל ספריו הסוריאליסטיים הנהדרים של קאלווינו - "אבות אבותינו" ו"הערים
הסמויות מעין".

סיפורי העם האיטלקיים שאותם אסף ונתן להם גם טאץ' משלו, דומים כמובן לסיפורי האחים גרים, כי
המקורות של סיפורי העם הארופיים דומים. התקופה היא סביבות ימי הביניים, התקופה הפיאודלית.
לכל מחוז יש מלך או נסיך או כל תואר אצולה אחר, והפער הכלכלי בינו ובין האריסים שלו הוא עצום.
הם כידוע חוכרים שטח אדמה וחייבים להביא מדי תקופה את החלק הארי מן התוצרת.
לא פלא שכל משועבד כזה חלם שבתו היפה תמצא חן בעיני המלך בשביל בנו או בשבילו ולא פלא שבני
האריסים הצעירים חלמו שהמלך תמורת איזה מעשה אצילי ואמיץ יתן את בתו להם לאישה.
כך נוצרו האגדות האלה שאת חלקן כל ילד מכיר עד היום.
ההבדל בין הסיפורים האיטלקיים לבין הגרמניים הם באופטימיות ושמחת החיים האיטלקית,
לעומת האכזריות והפסימיות הנורדית. הסיפורים האיטלקיים, ואולי קאלווינו בעניין, מסתיימים
בסוף טוב ובשיר קטן מאת הסופר. וזה נחמד.
אין כמו אגדות חביבות סתם כך או לפסק זמן בין ספר לספר בקיץ הישראלי.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על סיפורי עם איטלקיים