ביקורת ספרותית על שלושה גברים בבומל (מהדורת 2012) מאת ג'רום ק. ג'רום
ספר בסדר

---

ספר משעשע ברובו ומתיש בחלקו על מסע בגרמניה בפתחה של המאה הקודמת כמה רגעים לפני שאירופה בערה.
ספק יומן מסע ספק מופע סטנד אפ : "יש גרמנים בקהל "? מה שמזכיר לי סיפור על קרוקס ;
קרוקס הם מנעלים בוגדניים כאשר מדובר במשטחים חלקים וגשמים מרובים. בוקר אחד בבואי לרדת מחדרי אחרי ליל סערה הבטתי לרגע בנוף התאילנדי והן ניצלו את חוסר ריכוזי ושלחו אותי במורד גרם המדרגות הרטוב. ישבני לא החמיץ מדרגה וידי ניגנה כנבל על מוטות המעקה . ובעודי יושב בשלולית בתחתית המדרגות – הלום ולא מצליח להחליט אם לצחוק או לבכות הן הביטו אלי מרגלי במבט קרוקסי תמים.

ניסיתי לא לקרוא אותו בראיה עתידית וכשלתי – סיפור פראג מראה שהקרקע למלחמת העולם הראשונה היה כבר אז והתיאור של הערצת הגרמנים ללובשי מדים ובעלי מרות שנכתב כמשעשע נקרא צורם.
אילוף הנהר הגרמני הזכיר לי את מאבקי שלי במפלים :
יש לי פחד גבהים מהסוג שגורם לי להחוויר בצידם אבל גם לדמיין כיצד אני חוצה את הסף ונופל לתהום. אני חושב שלכל פחדן גבהים יש גם את המשיכה לקצה ואולי בגללה הוא מפחד. בניו זילנד החלטתי לקרוא על הפחד תיגר ובשלושה ימים של אדרנלין עשיתי צניחה חופשית ,קניונינג ( סנפלינג במפלים – CANYONING) ובאנגי . כולם היו חוויה מדהימה אבל בעיקר נהניתי מCANYONING גם מים גם נוף והרבה פחד. מובן שכאשר הגעתי למנאלי בהודו וראיתי שיש שם מדריכים לCANYONING רצתי לשחזר את החוויה.אבל בעוד שבניו זילנד יש תמיד חבל בטחון בהודו לא שמעו עליו – אם אתה נופל אתה נופל וכך מצאתי את עצמי יושב בפתחו של מפל בגובה כמה מטרים מלפני הנוף המדהים של מנאלי – מאחורי כבר כמה מפלים כך שלא ניתן לחזור והמדריך שמסמן לי שאני צריך לדחוף את עצמי מעבר לקצה לתוך המפל עם הפנים למטה.
ישבתי שם במים לא מסוגל לזוז ידיים אוחזות חזק בחבל ומחשבה אחת רצה לי בראש במחזוריות "למה אני עושה את זה לעצמי " . לאחר עשר דקות לקחתי אוויר נפרדתי מהעולם ודחפתי את עצמי מעבר לקצה ו...מרוב שהחזקתי חזק את החבל נתקעתי בתוך המפל - מים קפואים מכים בגבי בחוזקה בנקודה מסוימת הבנתי שאני אמור לשחרר את היד וירדתי עם חיוך אווילי על פני ורצון לעשות זאת שוב.

אותי שעשע במיוחד הקטע בו משווה גרום בין האנגלים לגרמנים אוהבי הסדר והחוק. האנגלים מצטיירים ממש כישראלים מה שמעורר שאלה האם האופי הישראלי שלנו הוא בעצם ירושה מהמנדט .
חינוך הוא דבר חשוב וזה מזכיר לי שבלאוס יש בעיה להביא את החינוך לכפרים רחוקים וגם אם ילדים לומדים לקרוא אין להם מה ולכן חשבו שם על פרויקט גאוני בו טיילים קונים ספרי קריאה לילדים במחיר סימלי ומוסרים אותם לילדים בכפרים אליהם הם מגיעים.ההתלהבות שהילדים מגלים כאשר הם רואים את הספרים גרמו להצטער שהבאתי רק שלושה.אם אתם בלאוס - ואני ממליץ - תבדקו איפה ניתן לרכוש את הספרים .
התרגום למיטב ראיתי טוב אבל דני קרמן חסר לי כמדריך.
לא מהספרים הטובים במיוחד שקראתי בזמן האחרון אבל חביב ביותר במיוחד עושה הספר חשק לטייל
אז קחו מקל ,אופניים , תרמיל וצאו למרחבים.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על שלושה גברים בבומל (מהדורת 2012)