ביקורת ספרותית על הורדוס מלך רודף ורדוף מאת אריה כשר (tuvia)

ביקורת ספרותית על הורדוס מלך רודף ורדוף מאת אריה כשר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 ביולי, 2012
ע"י tuvia

כאשר היה הורדוס על ערש דווי, עדיין בהכרה מלאה, לגודל מפלצתיותו
הוא ציווה על חייליו להרוג בבני יהודה הצעירים כדי שהעם לא יחגוג כשתגיע
הידיעה על מותו!
האם הדבר מצביע על כך שיצא מדעתו? האמת, אני לא יודע, וגם המחבר
לא, אבל הוא מרשה לעצמו להביע את הערכתו.
על מה נשענים הנחותיו? המחבר שאיננו רופא, עושה הבחנה רפואית!
באיזה כלים הוא משתמש ועל איזה יסודות הוא בונה את התיזה שלו?
ובכן, הוא נשען על מקורות שניים ושלישונים שאינני יודע את ערכם ותרומתם
לעשות אבחנה רפואית- מדעית כאשר הפציינט כבר מת וניקבר לפני אלפיים
שנה.
אם כך הדבר, מה היא תרומת המחבר והפקת תובנות חדשות לגבי אדם כמו
הורדוס, כאשר מעשיו ידועים ומניעיו ישארו במסתור עד קץ הימים?
בתור ספר היסטורי, המחבר לא מחדש דבר, ובעצם חוזר על סיפור היסטורי
שסופר שוב ושוב, מאז שהיינו תלמידים בביה״ס בשיעורי ההיסטוריה, ולתלמידי
אונ׳ בחוג להיסטוריה של עם ישראל.
זכור לי כי לא מזמן דובר בכלי התקשורת כי נימצא מקום קבורתו של הורדוס בקירבת
תל הרודיון, אך האם נימצאו ממצאים המעידים על סיבת המוות באין גופה לערוך עליה
ניתוח פתלוגי ? (דרך אגב איפה היו החרדים שמתנגדים לחפירות בתילי מתים כשחפרו
בתלו של הורדוס?האם יש קשר לעובדת היותו גר וצורר שהם לא פתחו את פיהם בנושא זה?).

טוב, נחזור להורדוס האיש, המלך, ששלט ביהודה כ-37 שנים, שלטון אכזרי כשהוא מחסל את מתנגדיו בלי למצמץ ,ולא חס לא על משפחתו הקרובה ביותר, אישתו, בניו , ובניה מנשואים
ראשונים, בקיצור כל מי שיכול היה לחסל או לאיים על מלכותו.
מסופר על נכדו אגריפא הראשון, מלך ישראל ,שקרא בספר התורה בבית המקדש לפני העם שנאסף בירושלים לרגל חג הסוכות - בשמיני עצרת , וכאשר הגיע לפסוק ׳לא תוכל לתת עליך איש
נכרי׳,(דברים יז:טו),זלגו עיניו דמעות, אמרו לו: אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה , אחינו אתה.(ראה גם ציטוט מדברי הרמב״ם״ אין מעמידים מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נוכרי אשר לא אחיך.״( עמ׳ 527).

בספר, מסתמך אריה כשר, על מחלת נפש שבה לקה לדבריו הורדוס, ולאחר מכן הוא מוסיף לה מחלת מין כגון סיפליס? הוא מסתמך על תסמינים כביכול , שמסופרים במקורות התלמודיים, בספרים
חיצוניים, ובספרו של יוסיפוס פלביוס קדמוניות.
אף לא אחד ממקורותיו היה רופא, או התמחה ברפואה ובטח לא על בסיס מדעי -רפואי ( לך תדע
מי היה משמש כרופא בתקופה ההיא ואיזה קרדיטים הוא יכול היה להביא- תגיד באיזה בית ספר לרפואה למדת?).
חוץ מטענות שאין להן בסיס מדעי כל שהוא, זהו ספר היסטורי נחמד, כתוב טוב ובצורה מעניינת.
ניתן לקרוא, אבל לנפות רעיונות שאין להם בסיס מדעי.

25 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על הורדוס מלך רודף ורדוף

טוקבקים

+ הוסף תגובה

panyola	panyola (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) כנראה שלא התבטאתי ברור התכוונתי לכשר ולא אליך, הרי אתה ציטטת את דבריו, של כשר ולא היו אלו מילותיך. ואני מסכימה לדבריך שהרי כוונתי היא שהעובדות ההסטוריות על הורדוס מספיקות והוא אינו צריך כל הזמן לאבחן אותו נוסח פרויד. מסכימה לכל מה שאמרת, אבל אם נתייחס רק לעובדות ההסטוריות שבספר הרי שבעיני הספר היה מרתק ומעניין ביותר. מה שמעניין בהורדוס שלא ידוע כי רצח מישהו מבני משפחתו כגון אחיו אחיותיו, כנראה שבהם בטח, ואילו במשפחה החשמונאית לא בטח וחשש מהם וחש נחות כלפיהם, שהרי היו יפי תואר להפליא ואהבת העם היתה נתונה להם.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) פניולה, זה לא אני שמנסה לעשות איבחון פסיכולוגי להורדוס. אני חושב שאת זה עשה כשר בספרו. העינין הוא, שהוא היה חולה נפש, אבל בדיוק ממה הוא סבל זה לא בעיה להיסטוריונים. לכן הגישה של כשר ,והחזרות הבלתי סופיות על האבחנה הזאת היא שלא במקום. בתור היסטוריון הייתי מצפה מימנו לתובנות היסטוריות לחידושים בתחום הזה ולא חזרה אין סופית על מצבו הנפשי של הורדוס בכל רגע ביממה ולאחר כל רצח. ידוע שרוצחים סידרתיים הם חולי נפש, אז מה הטעם לחזור על כך כל שני עמודים? בסך הכל התיאור ההיסטורי היה נכון וטוב, ולכן אני לא פוסל את הספר שהרי אין בו תובנות היסטוריות שאין להן רגליים. אבל לדעתי הוא מפספס את הנקודה העיקרית- זה אמור להיות ספר היסטורי ולא ספר של תובנות פסיכולוגיות, ניראה לי שאנחנו מסכימים על הנקודה הזאת.
panyola	panyola (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) מה שאני חושבת שבאמת אין טעם בחזרה על האיבחון הפרודיאני שהרי אין זה ספר פסיכולוגיה, ומעשיו ופעלו של הורדוס מספיקים לקורא הממוצע לקבוע מסקנות מהו טיבו. ואין צורך בדיאגנוזות עם שמות מעולם הרפואה. כבר שכחתי את הדיאגנוזות מה שזכור לי זו ההיסטוריה נטו. נאמר עליו שכשנולד ישו הוא רצה לאתר את הילד הזה שדובר בו גדולות ופחד שיהווה איום עליו וציווה להשמיד תינוקות זכרים שנולדו בתאריך זה. אבל זה אולי סיפור אגדה ואין לגביו הוכחות.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) ובכן, זאת בדיוק הנקודה כשר, חוזר על עצמו כמו תקליט שחוק : סתם פתחתי את הספר, ממש במירה עמוד 154: ״ לכן ברור שפחדו מפניה ( האמורה על אישתו מירים החשמונאית), היה פחד שוא,שנבע רק מחרדות של אדם הסובל מהפרעת אישיות פרנואידית״.שוב פעם, סתם במיקרה, עמוד 355 ״לדעתינו, הוצאת בניו החשמונאים. להורג היא שגרמה להידרדרותו הנפשית האחרונה, שהגיעה כנראה לעצומה של מצב דלוזיונלי פרנואידי ״. עמוד 356: אין ספק כי תיאורו כאדם אכזר לכל הבריות , כאיש סר וזעף המשועבד לכעסו והמתנכל לצדק, הולם אדם מעורער בנפשו ובעל נטיות אובססיביות ודחפים בלתי מרוסנים. לדעתינו, תסמונת הפרעת האישיות הפרנואידית מבצבצת היטב מהסיכום הזה. וכך הלאה, ללא סוף. חזרה בלתי פוסקת על אותם דברים, אינה מחזקת את התיק, אלא מעוררת ספקות בצדקת הטענות!
panyola	panyola (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) מה שכתבת בהחלט מצא חן בעיני, ואני עכשיו גם מבינה שהנקודה עליה אתה מתעכב היא על איבחון מדוייק של מחלתו כאילו הוא פציינט רגיל שנבדק עכשיו ולא עברו מאות שנים מאז מותו ושאין אפילו טיפת ד.נ.א מגופו. את הביקורת שלך בהחלט אהבתי וגם אהבתי את הספר הנפלא הזה שקיים ברשותי וקראתי לפני מספר שנים.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) היי פניולה, ותודה על הלייק. אני מקווה שמה שכתבתי מצא חן בעייניך, כי בכל מה שכתבת אין דבר שסותר את דברי שלי. לא טענתי שהוא היה נורמאלי, מכוון שכל מעשיו מוכיחים את ההפך. גם לא טענתי שהוא היה בריא בגופו כי כמו שכתבת יש עדויות מן התלמוד והדרשות כמו כן עדויות בקדמוניות שהוא היה חולה. אבל מכן לבוא ולתת הבחנה רפואית מוסמכת כשכל העדויות אפילו שמדברות על תסמינים של מחלת מין שאולי סבל ממנה, עדין משאירה מקום רב להנחות, השערות וכו׳. איננו יכולים על סמך עדויות של צד שלישי לתת הבחנה רפואית ו/ או פסיכיאטרית. ולכן לדעתי פה שגה הסופר.
panyola	panyola (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) רציתי לכתוב אהבת העם ויצא לי אהבת האם
panyola	panyola (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) לי אין כל ספק בקשר למניעיו של הורדוס, פשוט תאוות שלטון וקנאה עזה באהבת האם לבני החשמונאים, רצה להיות אהוד כמותם אך היה שנוא על העם בתוספת אופיו האכזרי הסוציופט יצרו את המרכיב ששמו הורדוס. הוא תמיד היה אדומי זר בעיני היהודים, הוא לא היה יכול להכנס לתחומי בית המקדש כי לא היה יהודי ובנה מרפסת שמשם תמיד יוכל לצפות אל המקדש מן נוכחות מעיקה. בהורדוס יש מרכיבים של אי שפיות, לפחות כך אני מבינה אם ניקח בחשבון אדם תאב שלטון רדוף קנאה, שגופו אכול במחלה שנאמר עליו שנרקב בעודו בחיים שבשרו הצחין ותולעים אכלו אותו עוד בימיו. אני לא רואה טעם בהתפלפלות אם המחבר היה רופא או לא, בטוח שלפי מעשיו היתה לו הפרעה נפשית ואפילו היה מודע למעשיו. איך תסביר את העובדה שרצח את מרים החשמונאית ואחר כך התחרט וציווה לשמר את גופתה בדבש כדי שיוכל לראותה. איך אפשר להסביר אדם שכה אוהב את אשתו אך רוצח את בני משפחתה אחד אחרי השני ועוד מצפה לאהבה ממנה, איך להסביר אדם רדוף שפחד מכל קרוביו ואת בניו שלח לרומא כי חשב שהם זוממים עליו. מכל צד מכל עבר ראה מתנקשים רוצחים ולשמועה הקלה שבקלות האמין והרג והרג איך אדם כזה יכול לחיות בשפיות, נראה לך סביר? לי ממש לא. הקטע עם נכדו אגריפס היה מרגש, כיון שאחרי שנים רבות קמה ממלכת ישראל ובעם שלט מלך יהודי ולא אחד מנציבי רומי האכזריים שחמסו ורמסו ועשקו את העם. זה היה יום תקומה תקווה כמעט יום בואו של משיח התחדשה מלכות ישראל. אז סביר להניח שלקראת מותו, התגברה בו הקנאה, התסכול והתחושה שהולך לסיים את חייו ואחרים ישלטו אחריו, וזה שידע שישמחו אחרי מותו מראה שהיה מודע למעשיו, אך לא אומר שהיה מאוזן ושפוי.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) תודה לכל המלייקים אותי, גוטי, הוא הרג בלי סוף את רב בני משפחתו, הן החשמונאים והן האדומים. הוא התחתן עם נשים נוכריות, ולאחר מכן העיף אותן מירושלים כשרצה למצוא חן ולהתקרב לאישתי החשמונאית. היו הרבה אינטריגות בחצר שלו והוא לא עשה סדר בהם, יותר נכון להגיד שכל פעם הוא נפל בפח מחדש וכדי לצאת מהמצב נאלץ להרוג את אחד מקרוביו. הוא לא היה טיפש, אבל הוא היה חסר כוח רצון, וכל מקורביו שיחקו ברגשותיו וניסו לקרב אותו אליהם. קצת מזכיר לי את התככים בחצרו של הנרי השמיני. גוטי, אני מציע לך לקרוא במקביל את ספרו של פרופ׳ שליט שניקרא הורדוס. נראה לי כמחקר מעמיק יותר מספר זה.
גוטי	גוטי (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) ביקורת מצויינת! הוא הרג גם את אחיו פצאל, לא? הביקורת שלך עושה לי חשק לקרוא את הספר ולו לשם השוואה.
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) תודות לחברים על הלייקים. אני ממשיך להיות משוכנע שספרו של שליט על הורדוס עדיף מבחינה היסטורית על כל הספרים האחרים שנכתבו בנושא זה.
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) ביקורת מעניינת! הספקנות שלך בהחלט במקום.
אנקה	אנקה (לפני 13 שנים ו-2 חודשים) קראתי את הספר לפני כמה שנים. ציפיתי כמוך לכל מיני תגליות חדשות או ניתוח מעמיק של הדמות והארועים ההיסטוריים.אבל התאכזבתי למדי. מה שהפריע לי ביותר היו החזרה על אותן רעיונות שוב ושוב. ומעניין באמת על מה מסתמכים המחברים כשהם טוענים שהורדוס היה חולה במחלות אלו ואחרות הרי כפי שאתה מציין לא מצאו גופה. ביקורת טובה.