ביקורת ספרותית על הוא הלך בשדות - מהדורת 2006 מאת משה שמיר
ספר טוב

---

את "הוא הלך בשדות" תכננתי לקרוא בסביבות יום הזכרון, אבל מסיבות כאלו ואחרות הקריאה התעכבה לה בכמה חודשים.

סופו של גיבור הספר, אורי, ידוע עוד מן העמוד הראשון - הוא מת.
עתה נותר לנו לברר כיצד, מתי, מה הוביל אותו לשם, ומה התהליך שעברו הדמויות הקרובות אליו - אביו וילי, אמו רותקה, ואהבתו - מיקה.

השפה של הספר מייצגת רובד לשוני שנעלם מן השפה העברית - הרובד הספרותי - המליצה מתבטאת לא רק באוצר המלים ובכתיב החסר, אלא גם בהבניית המשפטים הייחודית, שאמנם מאטה את הקריאה, אך מאפשרת לקורא שאוהב את השפה להתענג על כל עמוד ועמוד.

יותר מן השפה, אנו למדים על החברה השונה שהיתה פה - הקיבוץ האידיאולוגי, שקם מכלום, בחולות, מגרעינים של בני-נוער שהתווכחו על מהות הקיבוץ וקבלת ההחלטות. היחסים שנרקמים מהר, והגמישות שבהם. העדר האינטימיות וההבדל הרב בין הקיבוץ "ההוא" (שאין לו כמעט זכר בתפיסה בת-ימינו של קיבוץ) לבין תל-אביב, שכבר אז היתה "בועה" מנותקת מן הקשיים של הסְפר.

אני רק רוצה לציין שהערך הויקיפדי של הספר הזה דיי לוקה בחסר, מתמקד בעניין היחס לשואה ולגלות (מוזכר שם כמה פעמים שמיקה באה "משם", בעוד שבספר עצמו אין את ה"שם" הזה - אמנם אין תיאור של פולין, אך יודעים גם יודעים שמיקה מגיעה מפולין, דרך טהרן, לישראל).

זהו לא ספר קל לקריאה. אני תוהה, באמת, כיצד בני-נוער נאלצים להתמודד איתו, כי הוא באמת לא פשוט - אבל אני כן מאמין שהקריאה שווה את זה, למי שחפץ ללמוד על ההתיישבות והאידיאולוגיה הציונית בטרם קום המדינה (תחילת שנות ה 40'), על המהות של חיים חקלאיים, קשים, למען העם הרבה לפני שהם חיים למען עצמך. אותי זה ריגש.

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על הוא הלך בשדות - מהדורת 2006