ביקורת ספרותית על רומל - עלייתו ונפילתו של טקטיקן מבריק מאת צ'רלס מסנג'ר
ספר בסדר

---

יש בעיה עם ספר זה: הוא לוקח את הסיפור האישי של דמות כ"כ צבעונית כמו זו של פילדמרשל רומל, והופך אותו לסיפור חסר-השראה. זו בעיה של המחבר - לא של הדמות.
רומל עצמו הוא דמות המציתה את הדמיון. בגיל העמידה הוא היה עדיין רק קצין חי"ר, מפקד פלוגה, עם מוניטין מוגבל בשל מעללי גבורה והצטיינות במבצעים של מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1934, כשהוא בן 43 שנים, הוא קיבל לראשונה פיקוד על גדוד ודרגת מיור (רב-סרן). 8 שנים מאוחר יותר הוא כבר הפילדמרשל הצעיר ביותר בצבא הגרמני, מפקדו האגדי של "קורפוס אפריקה" וחביב ההמונים בגרמניה. הוא אולי המצביא המפורסם ביותר של הצבא הגרמני, והיחיד שזכה להערכה משני צידי הקו. ההערכה כלפיו בקרב חיילי הצבא הבריטי גרמה למפקד הכוחות הבריטיים בצפון אפריקה להפיץ פקודת יום שמטרתה להמעיט בחשיבותו הסגולית למערכה.
רומל היה מצביא מיוחד: כזה המקפיד להיות בראש הכוחות ולא במפקדתה עורפית (תוך מספר מקרים ידועים של סיכון חייו), כזה שמקפיד לחיות בסטנדרטים שבהם מצויים חייליו (אוכל מנות קרב, ישן במשאית), כזה שעוסק תמיד באילתור טקטי. הוא זכה להערצה מצד חייליו, ונוכחותו הפיסית בשדה הקרב נתפסה כנשק סודי שלו. הוא זכה להערכה מצד היטלר, שקירב אותו, קידם אותו והרעיף עליו עיטורים. אבל הוא לא זכה להכרה דומה מצד מפקדי הצבא הגרמני, שביקרו את הישגיו ויכולתו לקדם עצמו באמצעות קשרים אישיים עם היטלר. הטרגדיה בסוף חייו היא שהוא נאלץ להתאבד כדי להציל את כבוד משפחתו, לאחר שנחשד (שלא בצדק) בהשתתפות בקשר נגד היטלר.
הספר מספר הכל, אבל בצורה יבשה. מפתיעה גם העובדה שתיאורי קרבות שכבר הפכו לקלאסיקה (כוחות, מקומות, מהלכים) מובאים רק מילולית: בכל הספר יש רק שתי מפות קטנות הבולטות בעליבותן וכמעט שאינן תורמות להבנה. הסיפור המרתק של רומל היה ראוי ליד סופר מוכשר יותר

» ביקורות נוספות של דורון נחמני
» ביקורות נוספות על רומל - עלייתו ונפילתו של טקטיקן מבריק