מאוד נהניתי לקרוא את הספר הכתוב כמין יומן בגוף ראשון המתאר אירועים ודמויות. מומלץ לחובבי הסיקסטיז וכל התרבות הנלווית. פטי סמית עברה מסלול מאוד מיוחד כאשר בגיל צעיר בעודה גרה בניו ג'רזי ילדה בן שנמסר לאימוץ ואז עברה לתפוח הגדול והחלה במסע ארוך מאוד מלווה בקשיים עצומים בעיקר כלכליים עד אשר הפכה כוכבת רוק בינלאומית. בספר אנו פוגשים דמויות רבות ומפורסמות מהתקופה שעם כולן היו לפטי קשרים מסוימים בזמן כזה או אחר כמו אנדי וורהול וחברותו בבניין הפקטורי, אלן גינסבורג, הנרי רולינס, ג'ניס גופלין, ג'ים מוריסון, גימי הנדריקס ועוד רבים מאוד מהתרבות הפופולרית האמריקאית שהיום נחשבים לאייקוני ענק. הספר קצר יחסית אבל מצאתי עצמי כל כמה דקות עושה חיפוש לגבי כל מיני שמות ומקומות כדי להרחיב את המידע. אולי באמת היה צריך בסוף הספר סוג של אינדקס שמות ומקומות. הספר ברובו מתרחש בניו יורק והוא גם שיר הלל לעיר ובמיוחד למנהטן ולמוסדות תרבות שהיו בה. בין היתר מתארת פטי את צ'לסי הוטל המפורסם. חלקים גדולים של הספר מתארים את יחסיה עם הצלם המפורסם רוברט מייפלתרופ שהצהיר באופן חריג דאז על היותו גיי ומת מאיידס בשנות השמונים. מי שמתעניין במה שנקרא מאחורי הקלעים של התקופה הסוערת הזו ובעיקר חובב מוזיקה ימצא עניין רב השאר לדעתי לוותר.

סיפור המסגרת מעניין ומאוד רלבנטי כעת במלאות 50 שנים למלחמת יום הכיפורים. הספר כתוב בצורה מאוד איכותית ורהוטה וערוך מצוין, גם הפרטים בו מאוד מדויקים וניכר שנעשתה עבודת תחקיר מעמיקה בנוסף להיותו של המחבר איש צבא בכיר שהשתתף בצליחת התעלה. בעצם העלילה היא דמיונית אך שזורה בסיפור אמיתי שאולי היה יכול להתרחש ומשמש מאחורי הקלעים או הסיפור שלא סופר על המרגל מרואן אשרף שקהילת המודיעין הישראלית כולה נשענה עליו כמקור המהימן ביותר מבחינת מהלכי הצבא המצרי וכוונת ההנהגה המצרית טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. עד היום נחקרת דמותו של מרואן והינה שנויה במחלקות האם שימש כמקור לטובתנו או כמרגל כפול שהוליך את ישראל שולל. לגופו של ספר הפתיחה בעיניי פחות טובה ומשלבת סיפור חסמב"ה וג'ימס בונד גם יחד על זוג ישראלים לא צעירים העובדים בשירות המוסד ועל עלילותיהם במצרים וברחבי אירופה. חלק זה עשיר בהגזמות וקצת דמיון מזרחי על יכולתו של המוסד ועל טיפשותם של אויבנו.(לא אפרט כדי לא לייצר ספוילר) בהמשך הספר מתאר את מאמציהם של הזוג להציל את בנם החייל הצעיר אשר נפל בשבי המצרים ותך כדי מתאר את הקרבות בסיני וצליחת התעלה בצורה הרבה יותר טובה ומרתקת, מן הסתם מעצם כך שהסופר חווה זאת על בשרו. לסיכום ספר מתח מתובל בדרמה כתוב בצורה קצת תיאורית ויבשה לטעמי אך יכול להעביר את הזמן בקריאה קולחת כל עוד לוקחים את התיאורים על עלילות הזוג בעירבון מוגבל.

קראתי את הספר ביום כיפור
הסיפור הראשון נותן ישר בעיטה לבטן והיה ברור לי מהתחלה שאחיה השתלטן התעסק איתה כילדה באופן מיני חריג .
תיאור שלא אתפלא אם הוא די תואם את המציאות במשפחות מרובות ילדים שבהן חסר אב והאם עסוקה בפרנסה והתייחסותה לילדיה היא בהתאם לתרומתן למאמץ
הכלכלי במשפחה ולכן קל לה להעלים עין מהמתרחש בביתה .
יפה כתבה סגל לקראת סוף הפרק שאלה שהפסיכיאטר שאל את הגיבורה "האם את בטוחה שאמך לא ידעה ? "
כואב לדעת שחשדה באחיה שמתעסק עם ביתה שלה אבל לא עזרה אומץ להפסיק את מעשיו ורק בדור השלישי עשתה תיקון ,קצת מדי ומאוחר מדי .
אבל אלו החיים והיא שיקפה אותם במדויק בצורה ישירה ולא קלה .
הנובלה השנייה עוסקת בקצינה נשואה שמצידה סבלה מהורים מעורבים יתר בחיי ביתם שכיוונו אותה למסלול חיים שאינו תואם את רצונותיה ושאיפותיה .
דור שלם בישראל חווה את מעורבות ההורים החודרנית הזו שמצדם רצו בטובת ילידיהם רק לא הבינו שעשו להם נזק .
כיום המצב השתנה בארץ וכבר לא עושים "תואר בשביל ההורים"
בסיום הפרק היא משתחררת הן מבעלה , הן מכבלי הוריה , מעבודתה כקצינה ממורמרת , מרצונה שלה להביא ילד באופן עצמאי למרות המגבלה הביולוגית שממנה סובלת
ובעיקר חווה חופש בהגדרה אהבתה ומודה בכך שהיא נמשכת לנשים .
הנובלה השלישית עוסקת בעומר (מילר?) שף מצליח שלמד בישול בצרפת והסתבך בפרשיית אהבים הן למורתו לבישול והן לבתה הצעירה במודע או שלא במודע .
עומר גם סבוך בחיי יום יום דוחקים וקשים, ניהול מסעדה, גידול בנו הצעיר ונישואין על גבול המפורקים.
בסיום הפרק קושרת אורלי בן בת הגיבורה מהנובלה הראשונה לבין גיבור הנובלה השלישית סוג של סגירת מעגל בסגנון "העבר את זה הלאה"
כלומר עומר עושה תיקון על ידי הענקת סיוע לבתה השבה מחיים בניכר של הגיבורה הראשונה
היה חסר לי גם סגירת מעגל שכזו עם דמות מהנובלה השנייה וחבל .....אפשר היה לשזור מלא רעיונות
הכתיבה של סיגל לעיתים קולחת ולעיתים עייפה בפרטים , אישית נדמה לי שעומס פרטים מעיד על חוסר יצירתיות ורצון להוסיף קוסמטיקה .
זה לעיתים עובד אבל לרוב לא משרת את האינטרס ועשוי להבריח קוראים .
סה"כ ספר שווה קריאה למי שמוכן להתמודד עם תיאורים לא קלים של מציאות וקצת עומס תיאורים מעייף .

ספר טוב . אבל לא פגז
רובם של הסיפורים די חלשים או סתמיים או לא מספיק מאתגרים את הקוראים
גם אלו של השמות היותר מוכרים מבין הכותבים .
יתכן שזה טיבם של סיפורים קצרים,אולם היסטוריית הקריאה שלי מלמדת אחרת ולכן אני ספקן .
סיפור קצר חייב להיות יותר תמציתי ופחות עסוק בתיאורים והגיגים והיה ומורחבים בו חלקים מסוימים
אז סביר שזה יהיה על חשבון העלילה עצמה .
כנראה שזה קשה יותר לכתוב סיפור קצר שבו המינון חייב להיות מהודק ומדויק ולא מתפזר כי אין מקום
לתוספות הרחבות ותיאורים ארוכים והקורא חייב להבין מה , מי , מתי ואיך ? בתמציתיות ולהישאר במתח מובנה
לקראת הבאות .
הקונספט של הספר רשימת הכותבים והציפיה הרבה יותר גדולים מאשר התוכן עצמו .
לשיקולכם

ספר חלש מאוד
אסופת סיפורים קצרים שקשורים לקולנוע למרות שלחקלם קשר רופף לתחום .
רובם של כותבים יחסית אנונימים אולם גם אלו של היותר מוכרים לא משהו בכלל .
רק מקצת מהסיפורים מעניינים או מאתגרים את הקורא .
הרעיון כשלעצמו נהדר אולם לצערי הביצוע במקרה הזה לא משהו.
לכתוב סיפםור קצר זה אתגר ענק כי אין הרבה 'קוסמטיקה' לעטוף אותו וצריך לספר את הסיפור
בתמציתיות .
לעיתים גם כשיש בבסיס רעיון מבריק עדיין צריל לדעת איך לתמצת ולהנגיש לקורא .
בחלקם של הסיפורים היה פוטנציאל לסיפור מצוין אבל לא הצליחו להביא לידי ביטוי ברמת הכתיבה והמעטפת
כמובן שלא אציין איזה מהם היותר טובים .

כמה עצוב שמאיר אריאל בחייו לא זכה לשמינית ההכרה שלה זכה לאחר מותו .
זה רק מעיד כמה החברה הישראלית צבועה ומזויפת
מדי שנה נערך לו ערב מחווה מפוצץ מקהל ואמנים שצמאים להשתתף בו ומשתפכים כמה גדלו עליו אהבו אותו ועוד
לא מאמין להם
הפרסום שזכה בו לאחר מותו מעיד כמה אנו זקוקים למשהו אותנטי ואמיתי זה בא לידי ביטוי בכל תחום אופנה ,בישול
תרבות קולנוע ספרות ועוד
מה שפעם היה סטנדרט הפך בעידן הפלסטיק הנוכחי למצרך נדיר וכך גם שירתו של מאיר ,סיגננו, בוטותו וכל המשתמע מהופעתו
ובמיוחד המוזיקה המינימליסטית שלו .
הביוגרפיה עוקבת אחרי ילדתו בחרותו שירותו הצבאי ואבהותו וכן אחר הקריירה המוזיקלית שלו שאיך לומר דשדשה ברובה .
מאיר היה איש של ניגודים רב תהפוכות ומלא לבטים למרות שהיו כמה מישורים שבהם דבק והתמיד .
לא היה הוא בן זוג נאמן לאשתו ואמירותיו בכלל ולא רק בנוגע להומואים זכו לשלל קיתונות כמו כן התקרבותו לדת .
מעניין שהכל נשכח ונסלח וכיום הוא דווקא מייצגם של החילונים לכאורה אלה שמתגעגעים לארץ ישראל הנושנה
לא בטוח שאם מאיר היה עדיין חי היה רואה עצמו נביא ומייצגם של אלה המתהדרים כיום בנוצותיו .
ממליץ לקרוא את הספר היורד לפרטי פרטים ומצליב מקורות מידע עוסק ביצירה המוזיקלית והלירית וחושף באמת הרבה פנינים שלא היו ידועים לציבור .
כדאי מאוד לשלב הקריאה בהאזנה למוזיקה שעליה הוא עצמו גדל ועל תקליטיו שהתפתחו למסגרת יצירה מושלמת ומלאה ובטוח שהייתה ממשיכה להתפתח אילו לא היה נפטר .
כך או כך הנר שלך עדיין מאיר

ספר מרתק ומעניין שעוסק בתקופה אפלה בעת דמדומי מלחמת העולם השנייה
הספר מתתרחש בצפון איטליה ומאיר זרקור על פעילות שפחות מוכרת ולדעתי גם פחות נחקרה
כולנו בטוחים שהאיטלקים היו שותפים במאת האחוזים לנאצים ושיתפו פעולה,
אז זהו שלא .
הנאצים 'כבשו' את איטליה מידי האיטלקים לאחר שכוחותיו של מוסליני לא סיפקו את הסחורה מבחינה צבאית
ומוסילני לא סיפק מבחינה מדינית והציג אזלת יד בשלטונו שהתרופף .
זה גרם לכעס מצידם כי בתכנון המקורי האיטלקים היו בני בריתם ואמורים היו לעזור להם ולא להזדקק להם
לכן לא חסו על איטליה ושדדו את משאביה עד תום .האיטלקים ברובם כנראה לא אהדו את הכיבוש ואת זה בערך מתאר הספר תוך סיפרו של נער איטלקי ואחיו בני משפחה מכובדת ויחסית אמידה .
לא אתאר את עלילת הספר מכיוון שמבקרים אחרים עשו זאת ממש מצוין.
סיפור המסגרת העוקב אחרי עלילותיו של פינו הנער חושף אותנו למאבקם של הפרטיזינים והמחתרת האיטלקית כנגד הכיבוש
את לבטיהם של תושבי איטליה לנוכח הכיבוש ורצונם העז להמשיך בחייהם הרגילים.
אנו מגלים גם את הצדדים המכוערים שבהם קבוצות פליליות מנצלות את קיומה של המלחמה לצורך עשיית רווחים במסווה של מורדים
כמו כן נחשפים לשילוח היהודים האיטלקים להשמדה וגזלת רכושם.
נמצא את שדידת משאבי איטליה ואינוס התעשייה האיטלקית לתפקד לטובת הרייך .
נחשפת פה גם פעילות הכמורה והכנסייה הקתולית בהצלת יהודים .(עובדה שבארץ לאזכתה לחשיפה כמעט לאורך השנים )
בספר מוצגת גם הדקדקנות הגרמנית של תיעוד וניצול מרבי של האוכלוסיה את הפרדת הרשויות ששלטה בגרמניה הנאצית בין גסטאפו, ס.ס, חיילי הצבא ופקידים שונים במדים שאליהם נמנה גנרל ליירס שתפקידם לפעול מאחורי הקלעים מול האוכלוסיה המקומית,גופים אזרחיים ומדיניים ולשמש כאיש קשר מול הכנסיייה, מוסליני וארגון הסמי צבאי שהקימו באיטליה 'טודט' שאליו גויסו
ברי הגיוס האיטלקים בניהול גרמני.
חיילי ארגון זה שימשו כסוג של משטרה/צבא מקומי ששירת את הגרמנים,רבים מהאיטלקים שגויסו נשלחו כגדודים הומוגנים לחזית המזרח אירופאית ושם נטחנו דק דק על ידי הצבא האדום.
אנו נחשפים בספר לשיתוף פעולה ששרר בדמדומי המלחמה בין הכיבוש האמריקאי לקצינים רמי דרג בצבא הנאצי שידעו שגמניה כבר הפסידה והכל עניין של זמן, רובם עסקו בהישרדות אישית ,איסוף כספים וזהב לקראת היום שאחרי המלחמה .
מסתבר שגם המחתרת הייתה בלופ הזה ותיווכה בין הנאצים לבעלות הברית ושארית הממשל האיטלקי .
כיום הדבר ידוע אבל לא מעט מהקצינים ,המדענים המרגלים והמידנאים הנאצים עברו לשירות הבריטים האמריקאים והרוסים
חלקם בגלוי ורובם בהסתר .
כלומר לא עם כולם באו בחשבון בהתייחס לתרומתם לכיבוש הנאצי כדוגמת אלברט שפאר שאף שלא ששפך דם תרם יותר מרבים אחרים לתעשיית הרצח הנאצית .
גם אותי הספר שלח לחקירה עיון ובירור פרטים וגם ללא מעט מפות וזה מעיד שעשה את העבודה
בנוגע לביקורות שהועלו לגבי סגנון הכתיבה כהכנה לתסריט והחשיבה העתידית על ביום סרט או סדרה אישית אין לי בעיה עם זה וגם אהבתי את הסגנון הקולח והזורם שמקל על קריאת ספר עב כרס שכזה מה עוד שבשפה פשוטה יחסית הסופר מעביר את תחושתיו של המספר בגוף ראשון ומשתף אותנו בלבטים
הספר מתאר אירועים אמיתיים ועוסק בדמויות אמיתיות ולכן בסוף מוצג פרק תקציר של קורותיהם אחרי המלחמה שמאוד מעניין לדעתי
לסיכום מאוד מאוד מאוד מומלץ לקריאה לכל מי שמתעניין בתקופה .

ספר סביר
ערוך לא בצורה טובה ולעיתים נופל לקלישאות .
בנוסף ישנן בעיות זמנים לא ברורות מבחינת התרחשות כרונולוגית .
עדיין הנושא מעניין ועוסק בהרבה מהשסעים בחברה הישראלית
בעיות מגדר , פערים חברתיים וכלכלים , שסעים עדתיים , דת ומדינה , פערים מגדריים ,
מגורים בארץ כן או לא , ציונות לאן , יחסים עם בנות זוג זרות בחברה קולטת מהגרים וזרים .
הספר מתמקד באחותו הגדולה של המספר פלורה שמילדה מרדנית הפכה לבחורה דעתנית
משכילה עצמאית שגם מגדלת בת כאם חד הורית הרבה קודם לכך שזה היה אופנתי ומקובל .
הספר לא חוסך ביקורת גם מתנועות מחאה כגון ה'פנתרים השחורים' שגם הם מסתבר חטאו בהדרה מגדרית ועדתית .
הספר מספר על אב המשפחה האלים והמתעלל שהתנהגותו השפיעה על ילדיו כמעט על כל אחד באופן שונה
אחת מרדה במסורת כאמור והפכה לאם חד הורית אמנם משכילה עד רמת דוקטורט ,
אחת חזרה בתשובה ובשאלה ושוב בתשובה , אח אחד נפל לסמים ואח אחר שכתב את התנהגות
האב והפך לבעל ואב מכה .
המספר שחי חיים רווקות אפורים הוא היחיד שכביכול מצליח לבצע תיקון
להתחתן מתוך אהבה (בזכות אחותו הגדולה) ולהפוך לאב .
למי שכל האמור מעניין אותו ומתעניין בחברה הישראלית כשלעצמה אז הסיפור בהחלט מעניין .
והכי חשוב לציין שישנם לא מעט קטעים והגיגים פילוסופים כמעין אתנחתת ביניים
שבהם ישנן תובנות שגורמות לקורא לעצור ולחשוב עליהן לא מעט .
אני מצאתי עצמי מעתיק אותן אל פתקים....
חלקן מובאות כמשפטים שאומרות דמויות בספר חלקן מובאות כקטעים מתוך מכתבים שהאב/המספר כותב לבתו
והיא מוצאת רק לאחר מותו ובכך נשזרת העלילה .

מי שמסוגל לדמיין צבא שלם על נשקו ומרכבותיו רוכב במורד ואדי לקראת התנגשות בצבא שממול בשעת בוקר מוקדמת
לחוש את המראות ,הריחות ,הקולות ולהתחכך בין השורות עם החיילים המיוזעים על חרבותיהן ומגיניהם ולדעת שעוד כמה רגעים ההתקפה תחל .....ימצא עניין בספר הזה !
ספר מאוד מיוחד שבעיקרון כתוב כדו"ח אבל טומן בחובו תעלומה מפתיעה שעוסקת בגילוי עיר חרבה ובלתי ידועה במורדות הרי מנשה בואכה ואדי ערה של ימינו וממשיך בתרבות הנוראגית של האי סרדיניה שמסתבר שיושביו היו חלק מגויי הים שפלשו לכנען במאות ה 14-13 לפנה"ס והיו בחלקם חיל מצב בשירות המצרים שהיו 'האמריקה של אז' ששלטה בעולם .
הסיפור מתקשר לשירת דבורה ומלחמתה של זו בשיתוף עם ברק בן אבינועם בסיסרא שר הצבא על קרקעות עמק יזרעאל שבהן עברה דרך המלך מדמשק לכיוון מצריים .
הסיפור עוסק במלחמה זו בשיטה שבה השתמשו בני ישראל כדי למשוך אליהם ולהפתיע את סיסרא וצבאו ,במיקום אזור הקרב ,ביעל אשת חבר בקיני ותפקידה בטופוגרפיה ,גיאורפיה ,גיאופוליטיקה של האזור ועוד הרבה .
שבטי ישראל שאך זה הגיעו ממצרים התמקמו בהרי הגליל וממולם בהרי מנשה ודרומה אבל לא יכלו לרדת לאדמות העמק ולחצות אותו מכיוון שהכנענים וגויי הים שלטו בו בעזרת ג'יפי ההאמר המשורינים שלהם ...סליחה מרכבותיהם .
קצת מזכיר את המצב כיום שמרבית הישובים בגליל נבנו כמצפים על פסגות ההרים מכיוון שהקרקעות הנוחות נתפסו על ידי הכנענים .
מי שכל האמור מענין אותו ימצא עניין רב ועוד גילויים מפתיעים על החדשות הכי חמות מכנען של לפני 3000 שנה .
תגלו שהרבה חדש באזור לא התשנה מאז מכל הבחינות